עובדים במשרד    (רשתות)
עובדים במשרד (רשתות)

ההייטק לא יציל את המשק לבד: משבר המיומנויות שמאיים על הכלכלה הישראלית

דוח חדש של ה-OECD מצביע על פער הולך ומתרחב בין הכישורים שהמעסיקים מחפשים לבין אלה שיש לעובדים, לצד מחסור באנשי טכנולוגיה, בריאות וחינוך. עבור ישראל, שסובלת מפריון עבודה נמוך ומפערים חברתיים עמוקים, מדובר בתמרור אזהרה. הפתרון אינו מסתכם בהכשרת עובדים נוספים, אלא מחייב שינוי יסודי באופן שבו מגייסים, מכשירים ומתגמלים עובדים


דרור ליטבק |

מהפכת ה-AI, יוקר המחיה וכמובן רכבת ההרים החברתית-פוליטית שלאחר הבחירות מעסיקים, ובצדק, את סדר היום הציבורי והכלכלי בישראל. אולם מתחת לשטף החדשות היומיות הולך ומעמיק שבר מבני, שמאיים יותר מכל דבר אחר על עתיד המשק הישראלי: משבר תעסוקתי ומחסור חמור בידיים עובדות ובמוחות מיומנים. בעוד הכלכלה העולמית מנסה כל העת להמציא את עצמה מחדש, הדוח החדש של ה-OECD לסיכום שנת 2026 בנושא פערים ומחסור במיומנויות (Mapping Skill Shortages in OECD Countries) מציב בפנינו תמונת ראי עגומה, אך גם מתווה דרך הכרחי.

הדוח מוכיח כי מה שנדמה כבעיה מחזורית חולפת הוא למעשה אתגר מבני שורשי. ברחבי העולם המפותח, ובישראל בפרט, הפער בין מה שהמעסיקים צריכים לבין מה ששוק העבודה מספק הולך ומתרחב. ראשית, אנו רואים מחסור כרוני ועמוק במקצועות מיומנים ומובילים, בראשם אנשי טכנולוגיה ו-ICT, הנדרשים לעמוד בקצב האימוץ המסחרר של בינה מלאכותית ודיגיטציה, אנשי רפואה ובריאות הקורסים תחת העומס הנובע מהזדקנות האוכלוסייה, וכן מורים ואנשי חינוך. במקביל, הולכים ומצטברים עודפי כוח אדם דווקא במקצועות המסורתיים והשגרתיים, החשופים ביותר לאוטומציה.

עבור שוק העבודה הישראלי, שמתהדר חדשות לבקרים בקטר ההייטק הנוצץ, אך עדיין סובל מפריון עבודה נמוך בהשוואה למדינות ה-OECD, מדובר בתמרור אזהרה בוהק. המשק שלנו מתבסס על שכבת עילית טכנולוגית מצומצמת, אך מזניח את הבסיס. אם נמשיך להתעלם מהפערים הללו, הסכנות ברורות ומיידיות: פריון העבודה ימשיך לדשדש והפערים החברתיים יתרחבו.

לא רק תארים: הגיע הזמן לגייס עובדים לפי הכישורים שלהם

אבל הדוח של ה-OECD לא רק מציף את הבעיה, אלא מציע גם את הפתרון: מעבר למודל של "Skills First" - מיון והעסקה על בסיס כישורים מוכחים ולא רק על סמך תארים מסורתיים, לצד פיתוח מסלולי הכשרה גמישים והסמכות קצרות וממוקדות (Micro-credentials).

במציאות הישראלית, יישום ההמלצות הללו דורש מאיתנו לנקוט צעדים מיידיים ונחושים להרחבת מעגלי התעסוקה ולשילוב אוכלוסיות מגוונות. המשק הישראלי אינו יכול להרשות לעצמו להשאיר מגזרים שלמים מחוץ למעגל הטכנולוגי והתעסוקתי המתקדם. בדיוק כפי שהדוח מראה כי נשים מהוות כ-20% בלבד ממומחי ה-ICT ברחבי העולם, כך עלינו לפעול באופן אקטיבי לשילוב עמוק יותר של אוכלוסיות מודרות בשוק העבודה המקומי, ובהן החברה החרדית, החברה הערבית ותושבי הפריפריה הגיאוגרפית והחברתית, באמצעות הכשרות מקצועיות המותאמות לצורכי המעסיקים. היכולת להרחיב את מגוון העובדים הזמינים היא מפתח מרכזי להגדלת מאגר הכישרונות הלאומי.

לצד זאת, נדרשות גמישות רגולטורית, תפיסה חדשה של הסבות מקצועיות ודגש על איכות המשרות. עלינו לבנות גשרים מהירים שיאפשרו מעבר חלק של עובדים מענפים שחוקים או המצויים במיתון, כגון תחומי האדמיניסטרציה והשירותים המסורתיים, לענפים צומחים הסובלים ממחסור כרוני, כמו טכנולוגיה ובריאות. מערכת ההכשרה המקצועית בישראל חייבת להתאים את קצב פעילותה למהירות השינויים בשוק העבודה המודרני.

הכשרה לבדה לא תספיק: צריך גם לשפר את תנאי העבודה

יחד עם זאת, עלינו להכיר בכך שהמחסור בתחומים כמו סיעוד, חינוך ומקצועות צווארון כחול אחרים אינו נובע רק ממחסור פיזי באנשים, אלא גם משחיקה קשה ומתנאי העסקה מאתגרים. חיזוק התגמול, שיפור תנאי העבודה והשקעה בסביבת העבודה הם תנאים הכרחיים לשימור העובדים הקיימים ולמניעת נטישה.

אימוץ המלצות אלו יכול לכוון את ישראל לדרך המלך, לעבר משק גמיש, צומח וחדשני, שיודע להפוך את האתגרים הדמוגרפיים והטכנולוגיים למנועי צמיחה.

המשק הישראלי, בדגש על המגזר הפרטי, הוכיח לא אחת את יכולת ההסתגלות המופלאה שלו בשעת משבר. כעת עלינו להפגין את אותה נחישות גם בשדה התעסוקתי ולבנות מחדש את תשתית ההון האנושי שלנו, כי בלי אנשים בעלי הכישורים הנכונים, שום אסטרטגיה עסקית או טכנולוגית לא תצליח.

הכותב הוא מנכ"ל ManpowerGroup ישראל.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה