ציידים השתמשו ברעל כבר לפני 125 אלף שנה? ממצא מחוף אגם בערב הסעודית

חודי אבן שנאספו על שפת אגם קדום בדרום ערב הסעודית נושאים סמנים כימיים של צמח רעיל, והם בני עד כ-125 אלף שנה, כך לפי מחקר שפורסם השבוע בכתב העת Science. אם הפירוש של החוקרים יחזיק, זו העדות הקדומה ביותר שנמצאה עד היום לנשק ציד מורעל.

השיא הקודם היה שייך לחודי קוורץ ממקלט הסלע אומהלאטוזנה שבדרום אפריקה, שעליהם זוהו בתחילת השנה שאריות של רעל צמחי. גילם כ-60 אלף שנה, כך שהממצא הערבי מקדים אותם בכ-65 אלף שנה ומעביר את השימוש ברעל אל מחוץ לאפריקה.

האתר נקרא עורוק אלג'ליבה, והוא שוכן על החוף הקדום של אגם מונדפאן, בלב המדבר שמכונה הרובע הריק. כיום אין שם מים, אבל לפני כ-125 אלף שנה, בתקופה לחה שהחוקרים מכנים "ערב הירוקה", השתרע האגם על כ-340 קמ"ר ועומקו הגיע לכ-29 מטר. את המחקר הוביל פרופ' כריס קלרקסון מאוניברסיטת גריפית' באוסטרליה, יחד עם חוקרים מאוניברסיטת המלך עבדאללה למדע וטכנולוגיה (KAUST) ובתמיכת רשות המורשת הסעודית, שליוותה את עונת השדה של 2023.

רשות המורשת פועלת תחת משרד התרבות הסעודי, והממלכה מגדילה בשנים האחרונות את ההשקעה בחפירות ובאתרי מורשת כחלק מתוכנית חזון 2030, שנועדה להקטין את התלות של הכלכלה הסעודית בנפט. אזורים במדבר שכמעט לא נחקרו בעבר נפתחים בהדרגה לצוותים בינלאומיים, ובהם גם הרובע הריק.

מה נמצא על החודים

הצוות אסף 5,511 כלי אבן באורך של יותר משני סנטימטרים, כמעט כולם מצור, ויותר מ-500 מאובנים מיותר מ-130 מוקדים בשטח. בין העצמות זוהו היפופוטמים, תאו ארך קרניים שנכחד, גמלים, ראמים ערביים, צביים ויענים. מדובר בחיות גדולות, וחלקן מסוכנות לצייד שמתקרב אליהן. היפופוטמים זקוקים למים מתוקים לאורך כל השנה, ולכן עצם הנוכחות שלהם מעידה על אגם יציב ולא על שלולית עונתית.

89 כלים נבדקו במיקרוסקופ ובבדיקות כימיות. על 75 מהם נשארו שאריות אורגניות, ובכ-34 נמצאו סימנים שמתאימים לחיבור לידית או לקנה, ועוד כעשרה מקרים אפשריים. על חלק מהחודים זוהו סדקים מהסוג שנוצר כשחוד פוגע בגוף של חיה, שאריות של רקמה מן החי קרוב לקצה, ושרף וסיבי צמחים סמוך לבסיס, במקום שבו החוד נקשר לעץ.

הממצא שמשך את תשומת הלב הוא סמנים כימיים של Acokanthera schimperi, שיח או עץ קטן שמשפחתו קרובה להרדוף. הצמח מכיל גליקוזידים לבביים, חומרים שמשבשים את פעולת הלב במינון גבוה, ואותה משפחה כימית שממנה מגיעה גם התרופה דיגוקסין. על חלק מהחודים זוהו גם תרכובות צמחיות נוספות שעשויות להיות רעילות.

"השאריות נותנות לנו רמזים לחלקים של כלי הנשק שכמעט אף פעם לא שורדים", אמר פרופ' קרני מתיסון מאוניברסיטת גריפית', שותף למחקר. העץ, הסיבים והדבק נרקבים בדרך כלל אחרי אלפי שנים, והאבן היא שנשארת. על כלים אחרים באתר נמצאו סימני שחיקה של חיתוך, ניסור ועיבוד צמחים, ושאריות של דקלים, צמחים עציים ופקעות.

מי ייצר את הכלים

באתר לא נמצאו עצמות אדם, ולכן זהות הציידים נשענת על הכלים עצמם. הם נוצרו בשיטת לבלואה, דרך לסתת גוש צור כך שממנו מתקבלים פתיתים בצורה מתוכננת מראש. השיטה מוכרת מאתרים של בני אדם מודרניים באפריקה, אבל גם ניאנדרטלים השתמשו בה.

• סין חוזרת לקנות נפט מהמפרץ: היבוא זינק לשיא של שבעה חודשים
• החות'ים דוחים את גביע אסיה: הטורניר בסעודיה זז בכמעט שנה, והממלכה מאבדת עוד אירוע ספורט

"אלה לא היו סתם אנשים שמסתתים פתיתי אבן מגושי צור", אמר קלרקסון. "הם שילבו אבן עם עץ, סיבי צמחים, שרפים וחומרים שעשויים להיות רעילים". לדבריו, ידוע שההומו ספיינס כבר התפשט אז אל מחוץ לאפריקה, וגיל האתר מתאים לגלי ההגירה המוקדמים האלה.

לקורא הישראלי התקופה הזאת מוכרת. הלסת ממערת משיכיה בכרמל, בת כ-180 אלף שנה, נחשבת לאחת העדויות הקדומות להומו ספיינס מחוץ לאפריקה, ובמערות סח'ול וקפזה נקברו בני אדם מודרניים לפני כ-100 אלף שנה. בצפון ערב הסעודית נמצאו טביעות רגליים בנות כ-120 אלף שנה בקרקעית של אגם יבש במדבר הנפוד. האזור כולו שימש מסדרון שבו נפגשו אוכלוסיות שונות, ולעתים גם התנגשו.

להרחבה: חור עגול בשכמה בת 75 אלף שנה: ניאנדרטל ממערה בעיראק נהרג כנראה מחנית עץ

מה עוד פתוח

כל כלי האבן נאספו מפני השטח ולא נחפרו מתוך שכבות מתוארכות. את האגם תיארכו החוקרים בשתי שיטות, תיארוך אור של גרגרי החול ותיארוך של שיני היפופוטם מאובנות, ושתיהן הצביעו על התקופה הלחה של לפני כ-125 אלף שנה. המשמעות היא שהגיל הזה הוא גיל מרבי לכלים. ייתכן שחלקם צעירים יותר.

גם השאלה איך הוכן הרעל ואם היה אפקטיבי נשארה פתוחה. "לא הראינו בדיוק איך הוכן הרעל או אם הוא עבד", אמר קלרקסון. רעל שנכנס ישירות לפצע מתנהג אחרת מרעל שנבלע, ולכן ציידים שמשתמשים כיום ברעל צמחי יכולים לאכול את בשר החיה. באפריקה משמשים בני הסוג Acokanthera עד היום להכנת רעל חצים, אבל אין עדיין הוכחה שזה מה שקרה על חוף האגם.

• הפסיקו סטטינים אחרי גיל 70: אירוע לב נוסף אחד על כל 40 מטופלים
• שמן אבל בכושר, רזה בלי כושר - מי באמת בסיכון גבוה יותר?

שאלה נוספת נוגעת לנוף. מחקר אחר שפורסם החודש בכתב העת Nature, על אגמים קדומים בלב הרובע הריק, מצא שהם התמלאו במי מונסון לפני כ-122 עד 67 אלף שנה, אבל בעשרות האתרים שנסקרו בעומק המדבר לא נמצא אף כלי אבן. לפי אותו מחקר, בני האדם התיישבו בעיקר בשולי המדבר, במקומות שבהם היו גם מים וגם אבן לכלים, ומונדפאן שוכן באחד השוליים האלה.

הצוות מתכנן לבדוק לעומק את השאריות על החודים ולסקור אתרים נוספים סביב האגם. בין המאובנים שכבר נאספו יש שיני היפופוטם, חיה שנעלמה מחצי האי ערב לפני עשרות אלפי שנים.