עבודות הקו הסגול של הרכבת הקלה, רחוב בן-יהודה, תל אביב (צילום: איתמר לוין)
עבודות הקו הסגול של הרכבת הקלה, רחוב בן-יהודה, תל אביב (צילום: איתמר לוין)

בלגן בלב תל אביב: המטרו נכנס למרכז העיר, והחשבון מתקרב ל-200 מיליארד

עבודות המטרו עוברות מהשוליים למרכז תל אביב, ואיתן שנים של חפירות, גדרות וסגירות רחובות. האומדן הרשמי כבר עומד על 177 מיליארד שקל, בכירים בנת"ע ובאוצר מדברים על 200 מיליארד, ומבקר המדינה מזהיר שגם מועד הפתיחה ב-2037 לא מבוסס
מירב ארד |

ההיתר הראשון לבניית תחנת מטרו בישראל ניתן לאחרונה, למבנה התת-קרקעי של התחנה בפארק אריאל שרון בקו M3, ועבודות ההכנה כבר מתקדמות בכל שלושת הקווים. עכשיו העבודות עוברות מהשוליים אל לב העיר, ותל אביב נכנסת לשנים שבהן צירים מרכזיים יהפכו לאתרי בנייה, עם הסטות תנועה, קווי אוטובוס שמשנים מסלול וסגירות לילה. בתחילת השבוע נסגרו בלילות קטעים מדרך ההגנה ומרחוב לוינסקי בגלל עבודות הקו הסגול של הרכבת הקלה, וזו טעימה קטנה ממה שיגיע כשהמטרו ייכנס לשלב החפירה הכבד.

בדוח האחרון של מבקר המדינה, התקציב שנקבע בחוק למטרו עומד על כ-150 מיליארד שקל במחירי 2021, אבל האומדן המעודכן כבר הגיע ל-177 מיליארד שקל, והמבקר מזהיר מחריגה של כ-12 מיליארד שקל נוספים. בכירים בנת"ע ובמשרד האוצר כבר מדברים על כ-200 מיליארד שקל, וסביר שהחשבון הסופי יעבור גם את הסכום הזה. השלב הראשון היה אמור לפעול ב-2030 ונדחה ל-2037, השלב השני ל-2042, והמבקר כותב שגם המועדים האלה לא מבוססים דיים. מגיבוש התוכנית האסטרטגית לתחבורה בגוש דן ב-2016 ועד הנסיעה הראשונה יעברו לפחות 21 שנה. להרחבה: המטרו ייפתח רק ב-2037, אבל הבלגן ברחובות גוש דן מתחיל כבר עכשיו

חפירות בלב המסחרי של העיר

שלושת קווי המטרו נפגשים בתל אביב, וכ-20 מתוך 109 התחנות של הפרויקט ייבנו בעיר עצמה, רובן בצירים הצפופים שלה: אבן גבירול, מרכז העיר הוותיק סמוך לשוק הכרמל ולכיכר מגן דוד, ומתחם תחנת סבידור, שבו עבודות ההכנה בקו M1 התחילו כבר לפני כשנה. נת"ע מפעילה היום כ-30 אתרי עבודה בגוש דן, ובשנה הבאה המספר צפוי להתקרב ל-70, עוד לפני שמכונות הכרייה יתחילו לחפור את המנהרות לקראת 2030. שטחים שנתפסו להעתקת קווי חשמל, מים, תקשורת וניקוז נשארים מגודרים עד שלב הכרייה, גם כשהעבודה בהם כבר הסתיימה.

לפי התקנות שאישרה ועדת הפנים של הכנסת, המדינה תעמיד לפחות חצי מיליארד שקל לסיוע לעסקים ליד אתרי המטרו בכל גוש דן, בכמה פעימות לאורך שנות העבודות. עסק זכאי מקבל החזר של 60% מהארנונה על שטח של עד 120 מ"ר, בתוך כ-90 יום, ומענק נוסף להתאמות לתקופת העבודות. הזכאות לא מותנית בהוכחת פגיעה, אבל התנאים צרים: העסק צריך לשכון עד 4.5 מטרים מגדר האתר, לפעול בקומת הרחוב, לקבל בממוצע לפחות 20 לקוחות ביום ולהציג מחזור שנתי של עד 13 מיליון שקל. חנות שנמצאת כמה עשרות מטרים מהגדר, ותלויה באותה תנועה ברחוב, תישאר בחוץ.

על הנייר מדובר בפרויקט התשתית הגדול בתולדות המדינה: שלושה קווים, כ-150 ק"מ של מנהרות, 109 תחנות ו-24 רשויות שגרים בהן יותר משלושה מיליון איש. בחישוב פשוט, לפי 200 מיליארד שקל מדובר בכ-1.3 מיליארד שקל לכל קילומטר. את הכסף אמורים לממן תקציב המדינה, היטל השבחה מיוחד על נכסים ליד התחנות ואגרות גודש על כניסה לגוש דן ברכב פרטי. האגרות עדיין לא נגבות, ובוועידה הכלכלית אמרה סגנית החשב הכללי, אושרת דוד דקר, שהשערים בהקמה והגבייה צפויה בעוד כשנתיים.

מבקר המדינה מצביע על מחסור של אלפי מהנדסים, שעשוי להגיע ל-8,000. בשיא העבודות, סביב 2030, הפרויקט ידרוש כ-16 אלף עובדים זרים, ונת"ע תצטרך לפנות מהמטרופולין כ-2,500 משאיות של עודפי עפר. הכסף לא ייצא בבת אחת: לפי מנכ"ל נת"ע, איתמר בן מאיר, החברה תוציא בשנה וחצי הקרובות 11 מכרזים בהיקף של כ-65 מיליארד שקל.

הכביש משתנה מהר יותר מהמנהרות

לדעתנו, המטרו בהיקף ובלוח הזמנים שלו הוא בכייה לדורות. מדינת ישראל מתחייבת למאות מיליארדי שקלים על מערכת שתיפתח במקרה הטוב ב-2037, וסביר יותר שמאוחר מזה, לעולם תחבורה שכבר נראה אחרת. הבעיה של הישראלים היא הפקק ולא המרחק, והטכנולוגיה שאמורה לפתור אותו כבר נוסעת על הכביש. את השאלה הזאת הפנה עורך האתר, אבישי עובדיה, למנכ"ל נת"ע ולשרים לשעבר בסיום פאנל התשתיות בוועידה הכלכלית. להרחבה: "המטרו זה בכייה לדורות": מנכ"ל נת"ע ואיילת שקד משיבים

בארה"ב טסלה כבר התחילה למכור את הסייברקאב, רכב אוטונומי בלי הגה ובלי דוושות, ללקוחות פרטיים בכ-30 אלף דולר, וויימו מפעילה אלפי מוניות רובוטיות בכמה ערים. אם הקצב הזה יימשך, ב-2037 הכביש של גוש דן ייראה אחרת לגמרי, עם רכבים ואוטובוסים שנוסעים לבד, צפופים יותר ובלי נהג. מערכת כזאת זולה בהרבה ממנהרות, והיא נבנית בשלבים ולא בבת אחת.

בן מאיר השיב בוועידה שכל מדינות המערב ממשיכות להשקיע במטרו, והשרה לשעבר איילת שקד אמרה שהיה צריך להתחיל אותו הרבה קודם. יש להם טיעון כבד: קו מטרו מסיע עשרות אלפי נוסעים בשעה בכל כיוון, ורכב אוטונומי, גם בלי נהג, עדיין תופס מקום על הכביש. השאלה היא אם ישראל צריכה להמר על הפתרון הזה בהיקף כזה, כשהמחיר עולה כל שנה והמועד מתרחק.

הקו האדום של הרכבת הקלה נפתח באוגוסט 2023, שנים אחרי המועד שנקבע לו, והקו הסגול והקו הירוק עדיין בעבודות שסוגרות צירים בתל אביב כמעט כל שבוע. בפריז, פרויקט המטרו הגדול גראן פרי אקספרס התייקר בתוך כעשור כמעט פי שניים לעומת האומדן הראשון, וחלק מהקווים שלו נדחו בשנים. במטרו כמעט כל טעות באומדן מתגלה בדיעבד, כשכבר אי אפשר לעצור.

נתיבי תחבורה ציבורית מופרדים ואוטובוסים מהירים על צירים קיימים נבנים בשנים ולא בעשורים, ואגרת הגודש עצמה, ברגע שתתחיל להיגבות, עשויה להוריד חלק מהרכבים מהכביש עוד לפני שתיחפר המנהרה הראשונה. גם העבודה מהבית, שהתבססה מאז הקורונה, שינתה את דפוסי הנסיעה לגוש דן, ותוכנית שנבנתה על נתוני 2016 לא בהכרח משקפת את 2037.

תוכנית המתאר החדשה של תל אביב, תא/5500, מוסיפה לפחות כ-100 אלף דירות לאורך צירי התחבורה הציבורית ועוד כ-6 מיליון מ"ר של תעסוקה, רובם סביב תחנות המטרו, ובחלק מהאזורים ליד התחנות לא נקבעה מגבלת קומות. אם הקווים יתעכבו שוב, השכונות האלה יקבלו את הצפיפות לפני שיקבלו את התחבורה. ההיתר לתחנה בפארק אריאל שרון מדבר על כ-25 חודשי עבודה למבנה התת-קרקעי לבדו, וזו תחנה בשטח פתוח. בתחנות שיושבות בלב רחובות מסחריים, כמו בציר אבן גבירול ובמרכז העיר, העבודות יימשכו שנים ליד חנויות, משרדים ודיירים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה