לא אנבידיה ולא אפל: המניה שהפכה דולר אחד ל-4.4 מיליון

אם הייתם צריכים לנחש איזו מניה הניבה את התשואה המצטברת הגבוהה ביותר מבין המניות האמריקאיות שנבדקו לאורך מאה השנים האחרונות, סביר להניח שהייתם מתחילים באנבידיה, באפל או במיקרוסופט. אלה החברות ששינו תעשיות שלמות, הגיעו לשווי של טריליוני דולרים והפכו משקיעים מוקדמים רבים לעשירים.

אבל מחקר שבחן מאה שנות מסחר בארה"ב מצא מנצחת מפתיעה במיוחד. היא לא פיתחה שבבים לבינה מלאכותית, לא המציאה סמארטפון ולא מגיעה מעמק הסיליקון. היא מוכרת בזכות מוצר ותיק הרבה יותר, שנמצא כבר עשרות שנים תחת ביקורת ציבורית, תביעות משפטיות ורגולציה מחמירה.

החברה היא Altria, לשעבר Philip Morris Companies, החברה האם של Philip Morris USA, יצרנית סיגריות מרלבורו בארצות הברית.

לפי מחקר של פרופ' הנדריק בסמבינדר מאוניברסיטת המדינה של אריזונה (Arizona State University), השקעה תיאורטית של דולר אחד בתחילת 1926 במניה המזוהה כיום עם Altria הייתה מגיעה עד סוף 2025 לשווי של 4,421,136 דולר.

החישוב אינו מתייחס רק לעליית מחיר המניה. הוא מבוסס על תשואה כוללת לאורך הרצף ההיסטורי, לרבות השקעה חוזרת של דיבידנדים והתאמות לאירועים תאגידיים. הסכום נקוב בדולרים נומינליים, לפני מסים ועלויות מסחר, ואינו משקף את הרווח בפועל של משקיע מסוים.

איך 16.5% בשנה הפכו ל-4.4 מיליון דולר?

כדי להבין את התוצאה, צריך להסתכל על מספר הרבה פחות דרמטי: 16.53%.

זו התשואה השנתית המורכבת שהמחקר מייחס ל-Altria לאורך מאה השנים. אין פירוש הדבר שהמניה הניבה תשואה כזאת בכל שנה, אלא שזהו הקצב השנתי השקול שמחבר בין סכום ההשקעה ההתחלתי לסכום הסופי.

העוצמה של צבירת תשואה לאורך זמן מתבררת כשמסתכלים על המקום השני בדירוג.

Vulcan Materials היא חברה אמריקאית שמספקת חומרי בנייה כמו אבן גרוסה, חול וחצץ. גם היא נכללה במדגם לאורך מאה השנים המלאות, והציגה תשואה שנתית מורכבת של 14.03%.

• הבחירות יטלטלו את הבורסה? 5 הפעמים האחרונות מספרות סיפור אחר
• 40% מחברות המדד מפסידות כסף: הצד האפל של וול סטריט

דולר אחד שהושקע בה היה צומח לכחצי מיליון דולר.

הפער בין 16.53% ל-14.03% הוא 2.5 נקודות אחוז בשנה. על פני שנה אחת זה אולי לא נשמע כמו הבדל עצום. אבל לאורך מאה שנה הוא יצר פער של כמעט פי תשעה בתוצאה המצטברת.

אצל Altria, כמו אצל יתר המניות במחקר, החישוב מניח גם השקעה חוזרת של דיבידנדים. במקום למשוך את המזומנים שחולקו לבעלי המניות, הם משמשים בחישוב לרכישת מניות נוספות, שממשיכות להשתתף בתשואה.

ויש כאן פרט היסטורי חשוב: החברה שנקראת היום Altria אינה זהה בהרכב עסקיה לקבוצה שפעלה לפני מאה שנה. ב-2007 פוצלה ממנה Kraft Foods, וב-2008 פוצלה Philip Morris International. במסגרת הפיצול השני, למשל, קיבלו בעלי מניות Altria מניה אחת של החברה הבינלאומית על כל מניית Altria שהחזיקו.

החישוב ההיסטורי מבוסס על רצף תשואה הכולל גם את שווי החלוקות האלה לפי כללי מאגר הנתונים. לכן לא מדובר בעליית המחיר של מניית Altria במבנה הנוכחי בלבד, וגם לא בתוצאה של החזקת כל החברות שפוצלו ממנה בנפרד עד היום.

• אנתרופיק שלחה לבנקאים טווח מחיר להנפקה - ומשכה אותו תוך שעות
• טסלה מוסיפה עוד עיר לרובוטקסי - אבל עדיין רחוקה מאוד מההבטחה של מאסק

איך חברת סיגריות ממשיכה להרוויח כשהעישון יורד?

ההצלחה ההיסטורית של Altria מסקרנת במיוחד על רקע הענף שבו היא פועלת. לאורך השנים התמודדה תעשיית הטבק עם הגבלות פרסום, מיסוי כבד, תביעות משפטיות, ירידה בשיעורי העישון והתגברות המודעות לנזקים הבריאותיים של מוצריה.

ובכל זאת, לחברות טבק ותיקות יש מאפיין עסקי חשוב: מותגים חזקים ויכולת להעלות מחירים, שעשויים לסייע בשמירה על הכנסות ורווחיות גם כאשר מספר היחידות הנמכרות יורד.

הדוחות האחרונים של Altria ממחישים כיצד המנגנון הזה פועל כיום.

בתשעת החודשים הראשונים של 2026 ירד היקף משלוחי הסיגריות של החברה בארה"ב ב-2.8% לעומת התקופה המקבילה. בנטרול שינויים במלאי המפיצים, החברה העריכה שהירידה הגיעה לכ-4%.

במקביל, ההכנסות של חטיבת מוצרי העישון, בניכוי מסי בלו, דווקא עלו ב-3.6%, והרווח התפעולי המתואם של החטיבה גדל ב-4.1%.

לפי החברה, עליות מחירים והחזרי מסים ומכסים ששולמו על סיגריות מיובאות תרמו לשיפור. מנגד, הירידה בכמויות, שינוי בתמהיל המכירות והוצאות נוספות קיזזו חלק מהעלייה.

כלומר, חברה יכולה למכור פחות יחידות מהמוצר המרכזי שלה, ובכל זאת להגדיל את הרווח התפעולי של הפעילות.

גם הדיבידנדים ממשיכים להיות חלק משמעותי מהאסטרטגיה שלה. בתשעת החודשים הראשונים של 2026 שילמה Altria לבעלי המניות דיבידנדים בהיקף של כ-5.3 מיליארד דולר. באוגוסט הודיעה על העלאת הדיבידנד ה-61 שלה בתוך 57 שנים, לרמה שנתית מוצהרת של 4.44 דולר למניה.

הנתונים האלה ממחישים את יכולת ייצור המזומנים ואת מדיניות החלוקה של החברה כיום. הם אינם מסבירים לבדם את התשואה שנצברה בין 1926 ל-2025, תקופה שבה פעילות הקבוצה, התמחור שלה והחברות שהחזיקה השתנו פעמים רבות.

אנבידיה ניצחה בקצב. Altria ניצחה בזמן

אם במקום לבדוק את הסכום המצטבר לאורך כל תקופת המסחר בוחנים את קצב התשואה השנתי, התמונה מתהפכת.

אנבידיה הציגה תשואה שנתית מורכבת של 37.04% מסגירת יום המסחר הראשון שלה בינואר 1999 ועד סוף 2025. זו התשואה השנתית הגבוהה ביותר במדגם מבין המניות שיש להן לפחות 20 שנות נתונים.

מדובר בקצב תשואה שנתי הגבוה ביותר מפי שניים מזה של Altria.

ובכל זאת, דולר אחד שהושקע באנבידיה בתחילת התקופה שנבדקה היה צומח לכ-4,959 דולר עד סוף 2025, לעומת יותר מ-4.4 מיליון דולר ב-Altria.

הפער אינו מעיד שאנבידיה הייתה השקעה פחות מוצלחת. שתי המניות פשוט נמדדו לאורך פרקי זמן שונים לחלוטין: כ-27 שנים במקרה של אנבידיה, לעומת מאה שנים במקרה של Altria.

זאת אחת ההבחנות החשובות במחקר. תשואה שנתית גבוהה מספרת באיזה קצב צמח הכסף. תשואה מצטברת מספרת לאן הוא הגיע בסוף הדרך. כאשר תקופות המדידה שונות, גם הדירוג יכול להשתנות באופן דרמטי.

אז למה דווקא אפל במקום הראשון?

המחקר מציע דרך שלישית למדוד הצלחה של מניה: לא התשואה על דולר התחלתי ולא קצב הצמיחה השנתי, אלא היקף העושר המצטבר שחברה יצרה לכלל בעלי המניות שלה.

וכאן המנצחת היא דווקא אפל.

לפי המחקר, אפל יצרה כ-5 טריליון דולר של עושר מצטבר לבעלי המניות, ואנבידיה ניצבת אחריה עם כ-4.6 טריליון דולר. Altria, שמובילה בדירוג התשואה על דולר התחלתי, נמצאת במקום ה-21 בדירוג הזה, עם כ-594 מיליארד דולר.

ההבדל נובע משיטת המדידה. יצירת העושר המצטברת מביאה בחשבון גם את היקף ההון שהושקע בחברה ואת התזרימים לבעלי המניות, ומודדת את הערך שנוצר מעבר לחלופה של השקעה באג"ח ממשלתיות אמריקאיות קצרות טווח.

זו אינה התשואה על דולר אחד, וגם לא שווי השוק הנוכחי של החברה.

כך מתקבלות שלוש מנצחות שונות מאותו מחקר: Altria בתשואה המצטברת על דולר התחלתי, אנבידיה בקצב התשואה השנתי בקרב מניות בעלות היסטוריית מסחר ארוכה מספיק, ואפל ביצירת העושר הדולרית הכוללת לבעלי המניות.

ומה קרה לכמעט 30 אלף המניות שנבדקו?

אולי הממצא החשוב ביותר במחקר אינו נוגע לאף אחת משלוש המנצחות.

בסמבינדר בחן 29,754 מניות שהונפקו על ידי 29,081 חברות ונסחרו בשוק האמריקאי בין 1926 ל-2025. התשואה המצטברת החציונית של המניות במדגם הייתה שלילית, כ-6.9%.

כל מניה נמדדה במשך התקופה שבה הופיעה במאגר, ולכן אין פירוש הדבר שכל המניות הוחזקו במשך מאה שנה. חלקן נסחרו במשך עשרות שנים, אחרות במשך שנים ספורות בלבד, וחלקן נמחקו מהמסחר.

במדידה אחרת מצא המחקר כי כ-59% מהחברות גרעו עושר מבעלי המניות ביחס לחלופה של השקעה באג"ח ממשלתיות אמריקאיות קצרות טווח.

ובכל זאת, שוק המניות האמריקאי כולו יצר לאורך מאה השנים כ-91 טריליון דולר של עושר מצטבר מעבר לאותה חלופה.

איך זה אפשרי? התשובה נמצאת בריכוז יוצא דופן של יצירת העושר במספר קטן מאוד של חברות.

מתוך 29,081 חברות שנבדקו, 46 חברות בלבד היו אחראיות למחצית מיצירת העושר נטו של שוק המניות האמריקאי לאורך מאה שנה.

המספר הזה משנה את הדרך שבה אפשר להסתכל על סיפורה של Altria. בדיעבד קל לזהות את החברות שהפכו השקעה קטנה לסכומים עצומים, או את אלה שיצרו טריליוני דולרים לבעלי המניות. בזמן אמת, איש אינו יודע בוודאות אילו חברות ישרדו, אילו ייעלמו ואילו יהפכו למנצחות הגדולות של העשורים הבאים.

המחקר אינו מספק נוסחה לזיהוי המניה הבאה שתהפוך דולר למיליונים. הוא דווקא ממחיש עד כמה חריגות המנצחות האלה, ועד כמה גדול היה חלקן בעושר שנוצר בוול סטריט.

התוכן נכתב ונערך בשיתוף Colmex Pro

Colmex Pro הוא ברוקר בינלאומי המפוקח על ידי CySEC, המציע גישה למסחר ולהשקעה עצמאיים בשוק האמריקאי, לרבות מניות, קרנות סל ואופציות, לצד כלי מסחר ושירות לקוחות בעברית.

מידע חשוב: הכתבה מיועדת למטרות מידע ולימוד בלבד ואינה מהווה ייעוץ השקעות, המלצת השקעה או המלצה לביצוע עסקה כלשהי. חישובי התשואה ההיסטוריים המוצגים בה מבוססים על מתודולוגיית המחקר, נקובים בדולרים נומינליים ואינם מנכים מסים אישיים ועלויות מסחר. ביצועי עבר אינם מעידים על תוצאות עתידיות. מסחר והשקעה בניירות ערך כרוכים בסיכון להפסד כספי.