גולסבי מהפד: נכשלנו באינפלציה, ובום ה-AI מחמם את הכלכלה

אוסטן גולסבי, נשיא הפדרל ריזרב של שיקגו, אמר היום בפומבי את מה שבוול סטריט מדברים עליו כבר חודשים: הבנק המרכזי של ארה"ב נכשל בחלק של המנדט שעוסק ביציבות מחירים. בשיחה מונחית שקיים בשיקגו קרא גולסבי לעמיתיו להשלים עם הכישלון בצד העלויות והאינפלציה, וציין שמחירי השירותים חזרו לטפס בחודשים האחרונים. בצד השני של המנדט, התעסוקה והצמיחה, הוא דווקא רואה יציבות גבוהה.

המנדט הכפול של הפד מחייב אותו לשמור על תעסוקה מרבית ועל מחירים יציבים, כשהיעד הוא אינפלציה של 2% בשנה. בארה"ב האינפלציה נמצאת מעל היעד הזה מאז תחילת 2021, כבר יותר מחמש שנים. כשבנק מרכזי מודה בכך במילים מפורשות, הוא בדרך כלל מכין את הקרקע להעלאת ריבית, וכך גם פירשו את הדברים בשווקים.

החלק המעניין יותר בדברים של גולסבי נוגע לבינה המלאכותית. לדבריו, גל ההשקעות במרכזי נתונים ובתשתיות AI מזכיר התחממות יתר מהסוג המוכר מספרי הלימוד, וההתייקרויות כבר זולגות מהענפים שקשורים ישירות ל-AI לחלקים אחרים בכלכלה. ההיגיון פשוט יחסית: מרכז נתונים צריך חשמל, שנאים, נחושת, קבלנים, חשמלאים ועובדי בניין. כשענקיות הטכנולוגיה מתחרות על אותם משאבים מול מפעלים, בוני דירות וחברות תשתית, המחיר של כל אלה עולה לכולם. אנתרופיק, למשל, נכנסה לעסקי החשמל עם השקעה של 3.4 מיליארד דולר בגנרטורי גז כדי להבטיח אספקה למרכזי הנתונים שלה. גם תשתיות הבנייה הפכו לצוואר בקבוק, כפי שעלה בכתבה המחסור הבא ב-AI הוא היתרי בנייה - וענקיות הענן עשויות לצאת מורווחות.

זה גם מה שהופך את הבעיה לקשה לטיפול. חברות כמו מיקרוסופט, אמזון, אלפאבית ומטא מממנות את רוב ההשקעות מתזרים מזומנים ענק, ולכן נראה שהן רגישות פחות לעלייה בריבית מאשר משק בית שלוקח משכנתא או עסק קטן שתלוי באשראי בנקאי. העלאת ריבית עשויה לפגוע קודם כל בענפים אחרים, בזמן שבום התשתיות ימשיך כמעט כרגיל.

גולסבי מזהיר מההתחממות הזאת כבר כמה חודשים. באמצע אוקטובר, אחרי שמדד המחירים לספטמבר הפתיע כלפי מעלה, הוא כינה את הנתונים מאכזבים אבל העדיף להמתין לנתונים נוספים לפני שיתמוך בהעלאה נוספת. המדד הכללי טיפס אז ל-3.7% בקצב שנתי, מ-3.4% באוגוסט, עם עלייה חודשית של 0.6%. הבנזין התייקר בכ-9% בחודש אחד, אבל גם מדד הליבה, שמנטרל מזון ואנרגיה, עלה ל-2.6% מ-2.4%, שהיה השיעור הנמוך שלו מזה כחמש שנים. עוד בספטמבר אמר גולסבי שהדרך חזרה ל-2% תגבה מחיר משוק העבודה, אמירה שנשמעה אז כמעט כהסתייגות מהטון האופטימי של יו"ר הפד קווין וורש.

הפד תחת וורש העלה את הריבית באמצע ספטמבר ברבע אחוז, לטווח של 3.75%-4%. זו הייתה ההעלאה הראשונה מאז 2023, וההחלטה התקבלה פה אחד. בסוף אוקטובר הוחלט להשאיר את הריבית ללא שינוי, אבל ברוב של 10 מול 2: נשיאת הפד של קליבלנד בת' האמק והנגידה ליסה קוק רצו להעלות כבר אז. גולסבי עצמו אינו חבר השנה בוועדה שמצביעה על הריבית, וייכנס לסבב ההצבעה ב-2027.

נתוני התעסוקה של סוף השבוע שעבר חיזקו את הצד הניצי. במשק האמריקאי נוספו באוקטובר כ-165 אלף משרות, יותר מפי שניים מהתחזיות, ושיעור האבטלה ירד ל-4.1%. בשווקי החוזים מעריכים כעת את הסיכוי להעלאת ריבית בדצמבר בכ-77%, ותשואת אג"ח האוצר לשנתיים עומדת בסביבות 4.5%. גם בבתי ההשקעות מתכוננים להמשך הידוק, וב-UBS כבר מעריכים שהפד יעלה ריבית פעמיים, וממליצים על אג"ח איכותיות קצרות.

המבחן הקרוב יגיע מחר, עם פרסום מדד המחירים לצרכן לאוקטובר, והתחזיות מדברות על קצב שנתי שיישאר סביב 3.7%. אם הפד יעלה את הריבית בדצמבר ברבע אחוז נוסף, הטווח יעלה ל-4%-4.25%.