מלאי האלומיניום בלונדון בשפל: מתכת מיידית יקרה ב-60 דולר מחוזים

חוזה האלומיניום לשלושה חודשים בבורסת המתכות של לונדון (LME) נסחר בימים האחרונים סביב 3,070 דולר לטון, כ-18% מתחת לשיא של יוני, אז התקרב ל-3,750 דולר. מי שצריך את המתכת מיד משלם יותר. בשבוע שעבר טיפס מחיר המזומן לכ-3,135 דולר לטון, קרוב ל-60 דולר מעל החוזה לשלושה חודשים ויותר מ-145 דולר מעל החוזה לדצמבר 2027.

בשוק סחורות רגיל החוזה הרחוק יקר מהקרוב, כי מי שמחזיק מתכת במחסן משלם על אחסון, ביטוח ומימון. כשהמחיר המיידי עוקף את העתידי, מצב שמכונה בשוק "בקוורדיישן", הקונים מאותתים שהם צריכים את הסחורה עכשיו ומוכנים לשלם על זה. יצרן פחיות או חלקי רכב שקונה 1,000 טון למסירה מיידית משלם כ-60 אלף דולר יותר מאשר על אותה כמות שתגיע בעוד שלושה חודשים. מנגד, למחזיקי המלאי אין סיבה לאגור, והם מעדיפים למכור מהר.

המלאים במחסני LME עומדים על כ-230 אלף טון, הרמה הנמוכה ביותר במאה הנוכחית. בסוף יולי נרשמו כ-271 אלף טון, אז שפל שיא מאז תחילת הרישום ב-1998, ומאז ירד המלאי בעוד כ-15%. חלק מהכמות כבר סומן למשיכה, וחלק נכבד ממה שנשאר הוא מתכת רוסית שחלק מהקונים במערב מעדיפים לעקוף. גם המלאים שמחוץ למערכת הרשמית של הבורסה ירדו בסתיו לכ-74 אלף טון, הנמוך מאז שהחלו לפרסם אותם ב-2020.

מדינות המפרץ הפרסי מחזיקות כ-8% מכושר הייצור העולמי של אלומיניום ראשוני, וב-2025 ייצרו כ-6.2 מיליון טון, יותר מ-80% מהם לייצוא. סגירת מצר הורמוז חסמה את הדרך החוצה למתכת וגם את הדרך פנימה לחומרי הגלם, הבוקסיט והאלומינה. בסוף מרץ נפגעו בתקיפות טילים ורחפנים איראניות שניים ממפעלי ההתכה הגדולים בעולם, של EGA באבו דאבי ושל אלבה בבחריין, שמחזיקים יחד כמחצית מכושר הייצור באזור. בקיץ עבדו מפעלי המפרץ בכשני שלישים מהכושר שלהם. הסימנים לרגיעה סביב המצר עדיין מעורבים, כפי שעלה גם בכתבה איראן מוותרת על השליטה בהורמוז? הנפט נופל 3%.

החזרת הקווים שהושבתו במפרץ מתקדמת מעט מהר מהצפוי, באינדונזיה נכנסים לפעולה מפעלים חדשים, וסין מייצרת בקצב שיא וגם מגדילה את הייצוא. עד שהמתכת הזאת תגיע למחסנים באירופה ובארה"ב יעברו כנראה עוד כמה שבועות, ואולי חודשים.

ברוטרדם, נמל הייחוס של אירופה, משלמים הקונים פרמיה של 560 עד 590 דולר לטון מעל מחיר הבורסה, והיא עלתה גם בשבוע האחרון של אוקטובר. ביפן ירדה הפרמיה לרבעון הרביעי בכ-35%, לכ-255 דולר, והמחיר הקובע באסיה נסחר מתחת למחיר המזומן בלונדון. בארה"ב, בגלל מכס של 50% על אלומיניום מיובא, טיפסה בתחילת השנה הפרמיה במערב התיכון לשיא של כ-2,180 דולר לטון, כך שמחיר הטון לקונה האמריקאי הגיע ליותר מ-5,300 דולר. יצרניות הרכב, מהצרכניות הגדולות של המתכת, מרגישות את זה בעלויות, בתקופה שבה כל היצרניות בעולם רצות לשוק האמריקאי.

מדד מנהלי הרכש של תעשיית עיבוד האלומיניום בסין ירד באוקטובר ל-48.9, מתחת לרף ה-50 שמפריד בין התרחבות להתכווצות, ועונת השיא של הענף לקראת סיום. חלק מהאנליסטים בענף מעריכים ש-2026 הצפופה תפנה את מקומה לשנה רגועה יותר ב-2027, כשהייצוא הסיני, החזרת המפעלים במפרץ והקיבולת החדשה באינדונזיה יתחילו להשפיע. התחזיות האלה נשענות במידה רבה על התפתחות המלחמה, ושוק הנפט כבר החל לתמחר תרחיש של הסדר, כפי שעלה בכתבה הנפט צנח ב-17% בשבוע, אבל המלחמה נמשכת: השוק מתמחר מוקדם מדי את השלום?

מחיר האלומינה, שממנה מפיקים את המתכת, עומד על כ-395 דולר לטון, ובסוף אוקטובר עלה מהר יותר מהאלומיניום עצמו. בדיווח היומי האחרון ירד המלאי בלונדון בעוד כ-600 טון.