ויתרה על מנוי לפיס וחסכה 30 אלף שקל: כמה היא הייתה מרוויחה בבורסה
30 אלף שקל. זה הסכום שקוראת שחתמה בשם דבי כתבה שהיא "זכתה" בו, בלי לקנות אף כרטיס: היא חישבה כמה כסף לא הוציאה על מנוי לפיס במשך 40 שנה. התגובה שלה עוררה ויכוח קטן, וחלק מהקוראים לא הבינו בהתחלה שמדובר בחיסכון ולא בזכייה.
הוויכוח התנהל מתחת לשיחה על תוכנית המנויים של מפעל הפיס, שבה משתתפים היום כ-750 אלף כרטיסים. המנוי עולה 60 שקל בחודש ויתייקר במרץ 2027 ל-70 שקל, ולפי התקנון לפחות 34 אגורות מכל שקל חוזרות בפרסים, וכ-58 אגורות כשמוסיפים את ההטבות במועדון.
רוב התגובות שהצטברו תוך יממה תיארו את המנוי ככסף שהולך לפח. מנוי ותיק סיפר על 43 שנים בלי זכייה של יותר מ-100 שקל, אחר על שני כרטיסים במשך ארבע שנים וחצי בלי שקל אחד, והיו גם שכינו את ההגרלות מס על העניים. מיעוט הגן על המנוי בזכות ההנחות בקולנוע ובמופעים, וכתב שהזכייה בכלל לא מעניינת אותו.
החשבון של דבי מסתדר: 30 אלף שקל ב-40 שנה הם כ-62 שקל בחודש, בערך מחיר המנוי. אבל אילו הכסף הזה היה מופקד מדי חודש במדד מניות, התוצאה הייתה גדולה בהרבה. בתשואה שנתית ממוצעת של 7%, הסכום היה מגיע לכ-164 אלף שקל, לפני מס רווחי הון. בתשואה של 5% מדובר בכ-95 אלף שקל, ובתשואה של 8% בכ-218 אלף. קורא אחר העריך שהיה מגיע לכ-150 אלף שקל, וזכה לתגובות שלפיהן ייקח לו 200 שנה להגיע לסכום כזה. הריבית על הריבית מראה שההערכה שלו קרובה למציאות.
הפקדה חודשית כזו נגישה היום כמעט לכל אחד. קרנות סל, קרנות מחקות ומסלולים מנייתיים בקופות גמל להשקעה עוקבים אחרי מדדים כמו ת"א 125 או S&P 500, מאפשרים הוראת קבע מסכומים נמוכים, ודמי הניהול בחלק מהם קרובים לאפס. מנגד, השקעה במניות כרוכה בתנודות: יש שנים שבהן התיק יורד בעשרות אחוזים, והתשואה הממוצעת מתקבלת לאורך זמן ולא בכל שנה.
המנוי הוא בדרך כלל הקצה הצנוע של ההוצאה. בתגובות סיפרו קוראים על שניים ושלושה מנויים במקביל, ולא מעטים מוסיפים עליהם טופסי לוטו שבועיים, צ'אנס וכרטיסי גירוד. מי שמוציא כך כ-500 שקל בחודש משלם 6,000 שקל בשנה ו-180 אלף שקל ב-30 שנה. במשחקים שמחזירים בממוצע כ-60 אגורות לשקל, ההפסד הישיר הצפוי מגיע לכ-70 אלף שקל, ואילו אותם 500 שקל בחודש, בהשקעה בתשואה שנתית ממוצעת של 7%, היו מצטברים לכ-610 אלף שקל. גם שלושה מנויים בלבד, 180 שקל בחודש, היו מגיעים באותו פרק זמן לכ-220 אלף שקל. בישראל אין כרטיסי שחקן אישיים ולכן אין נתון רשמי על מספר המהמרים הכבדים, אבל מחזור המכירות של מפעל הפיס, יותר מ-10 מיליארד שקל בשנה, מלמד שהם לא מעטים.
גם בטווח קצר יותר הפער מורגש. מנוי של 60 שקל בחודש במשך 20 שנה מסתכם ב-14,400 שקל, ובהשקעה בתשואה של 7% בשנה הסכום היה מגיע לכ-31 אלף שקל. מנגד, אילו דבי הייתה נשארת מנויה, בממוצע לפחות שליש מהסכום, כ-10 אלף שקל, היה חוזר אליה בפרסים, אבל בפועל רוב המנויים לא זוכים כמעט בכלום, וחלק גדול מהתוחלת מרוכז בפרסים הגדולים. כל הסיכויים, המחירים ושיעורי ההחזר של משחקי הפיס והווינר מרוכזים במדריך המלא לפיס ולווינר.
