כתב אישום בדרך: הלבנת הון של מעל 10 מיליארד שקל ברשת צ'יינג'ים
11 חשודים בפרשת הפריטה זומנו לשימוע. לפי הטיוטה, שני החשודים המרכזיים שלטו בשלושה עסקים לניכיון צ'קים ולאשראי והסתירו זאת מהרגולטור בעזרת אנשי קש, אחרי שאחד מהם לא היה יכול לצפות לרישיון בגלל עברו הפלילי
הלבנת הון ועבירות מס בסכום של מעל 10 מיליארד שקל מופיעות בטיוטת כתב האישום שהציגה הפרקליטות לחשודים בפרשת הפריטה, במסגרת השימוע שלפני ההחלטה אם להעמיד אותם לדין. הטיוטה עוסקת ב-11 בני אדם ובכמה חברות צ'יינג', ואם האישום יוגש בהיקף הזה, נראה שמדובר בסכום הגבוה ביותר שהופיע עד היום בתיק פלילי יחיד מהסוג הזה בישראל.
לפי חוק סדר הדין הפלילי, חשוד בעבירת פשע מקבל מראש הודעה על כוונת התביעה להגיש נגדו כתב אישום, ויש לו 30 יום לבקש לשכנע אותה, בכתב ולעיתים גם בעל פה, לחזור בה או לרכך את הסעיפים. הפרקליטות יכולה לצאת מהשלב הזה עם תיק מצומצם בהרבה מהטיוטה, ולפעמים גם לגנוז אישומים שלמים.
חוקרי רשות המסים ולהב 433 עבדו על התיק יחד, והפרקליטות במחוז מרכז ליוותה אותם. החקירה יצאה לאור בסתיו 2023, כשעשרות בני אדם נעצרו בבת אחת והמשטרה תפסה מזומנים, נכסים ומכוניות יוקרה. כבר אז דובר בחשד להלבנה של מאות מיליוני שקלים דרך רשת של צ'יינג'ים, ולצד הכסף נחקרו גם מתן הלוואות בריבית, קשירת קשר לפשע, מרמה והפרות של החוק שמסדיר את הפיקוח על הענף.
בלב הטיוטה עומדים שני חשודים, רמאדן אבו ג'אבר ומרואן אבו זאיד. השניים, כך נטען, רצו להחזיק ולנהל עסקים שנותנים אשראי, אבל לאבו זאיד יש הרשעות קודמות בעבירות רכוש ואלימות. המפקח ברשות שוק ההון מביא בחשבון עבר פלילי כשהוא שוקל בקשה לרישיון, וזה כנראה ההסבר לכך שאבו זאיד לא הגיש בקשה מעולם ולא נרשם בשום תפקיד בעסק מורשה. אבו ג'אבר החזיק ברישיון לעסק אחד. בפועל, לפי האישומים המתוכננים, השניים שלטו יחד בשלושה נש"פים, ראשי התיבות של נותן שירות פיננסי, ורשמו אותם על שם אנשי קש שעבדו בשבילם. החוק דורש היתר נפרד מהמפקח מכל מי ששולט בחברה כזאת, כך שרישום של בעלים פיקטיביים נועד, לפי החשד, לעקוף את הבדיקה הזאת בדיוק. חזקת החפות חלה על שניהם, והם טרם הורשעו בדבר.
דרך העסקים האלה עברו, לפי החשד, צ'קים בהיקפים עצומים. ניכיון צ'ק הוא שירות פשוט במהותו: מי שמחזיק צ'ק דחוי מקבל עליו מזומן מיד, בניכוי עמלה. קבלנים קטנים, סוחרים ובעלי עסקים שהבנק מקשה עליהם באשראי נשענים עליו ביומיום. אותו מנגנון בדיוק, עם הרבה מזומן ומעט שאלות, הופך את הענף לערוץ נוח להלבנה, ולכן הוא נמצא מאז 2017 תחת רגולציה של רשות שוק ההון וחייב לדווח לרשות לאיסור הלבנת הון.
לאבו זאיד מיוחסת הלבנה של כמעט 7 מיליארד שקל, לאבו ג'אבר יותר מ-3 מיליארד, ולשאר החשודים סכומים שנעים בין עשרות מיליוני שקלים ליותר מ-2.5 מיליארד. בתיקים כאלה הסכום מבטא בדרך כלל את היקף הכסף שעבר דרך המערכת, לא את הרווח שנשאר בכיס של מישהו. העונש המרבי על הלבנת הון עומד על 10 שנות מאסר, ולצדו המדינה יכולה לבקש לחלט את הרכוש שנתפס.
מהאביב חוק צמצום השימוש במזומן חל גם על הצ'יינג'ים, ואדם פרטי כבר אינו יכול לפדות במזומן צ'ק של יותר מ-6,000 שקל. לעוסק נקבעה תקרה של 25,000 שקל, ובתנאי שמסר לנש"פ קבלה וחשבונית עם מספר הקצאה.
עוד קודם לכן, בתחילת השנה, פשטו רשות המסים, רשות שוק ההון, הרשות לאיסור הלבנת הון והמשטרה על עשרות נש"פים שפעלו בלי רישיון. היעד העיקרי היו גורמים שבקשות הרישוי שלהם נדחו בעבר והמשיכו לעבוד מול הציבור, וברשויות תיארו חלק מהעסקים כנדבך בתשתית הכלכלית של ארגוני פשיעה.
בפרשת הפריטה, ההחלטה על הנוסח הסופי של כתב האישום תתקבל אחרי שהפרקליטות תשמע את טענות הסנגורים, ואז יתברר אם רף 10 המיליארד יחזיק מעמד.
