בית המשפט הפדרלי לערעורים בניו יורק (צילום: רשתות)
בית המשפט הפדרלי לערעורים בניו יורק (צילום: רשתות)

שני ישראלים במרכז הונאת AI של 129 מיליון דולר בניו יורק

כתב אישום במנהטן מייחס לשרון חזן, לגיא שטרית ולג'ייקוב סואל התחזות למנכ"לים ולעורכי דין והוצאת יותר מ-129 מיליון דולר מחברות בעולם
עוזי גרסטמן |

כתב אישום פדרלי שהוגש במנהטן מייחס לשלושה נאשמים, בהם שני ישראלים, הפעלת רשת שהוציאה מחברות ברחבי העולם יותר מ-129 מיליון דולר באמצעות התחזות למנכ"לים ולעורכי דין. גיא שטרית, בן 42, ושרון חזן, בן 54, מופיעים לצד ג'ייקוב סואל, בן 41, שמתגורר בספרד ובבריטניה. לכל אחד מהם מיוחסים שבעה סעיפים, ובהם קשירת קשר להונאה, הונאה באמצעי תקשורת, גניבת זהות בנסיבות מחמירות והלבנת הון. הם טרם הורשעו.

סואל נעצר בספרד ביוני, חזן נעצר שם באוגוסט, ושטרית נעצר בבריטניה בספטמבר. ארה"ב הגישה בקשות להסגרתם, וההליכים בשתי המדינות עדיין פתוחים. עד שהשלושה יגיעו לאולם במנהטן, יידרשו בתי המשפט בספרד ובבריטניה להכריע בבקשות, ובספרד גם לממשלה שמורה מילה אחרונה.

שיטת הפעולה שמתוארת בכתב האישום התחילה בהודעה לעובד במחלקת הכספים או בהנהלת החשבונות, שנראתה כאילו יצאה מהמנכ"ל. לעיתים היא הגיעה גם דרך פלטפורמת חתימה דיגיטלית מוכרת. המנכ"ל המדומה ביקש סיוע בעסקה פיננסית חסויה, ואז הגיעה שיחת טלפון או וידאו שבה שוחזרו קולו ולעיתים גם פניו באמצעות בינה מלאכותית. בשלב הבא הועבר העובד לאדם שהציג את עצמו כעורך דין ממשרד בינלאומי גדול, ונתן הוראות להעביר סכומים גדולים לחשבונות בחו"ל.

סואל מוצג כמי שהתמחה בתפקיד עורך הדין הבריטי, ונעזר בתסריט בכתב יד לשיחות האלה. התסריט הנחה להדגיש סודיות, בין השאר בטענה שהחברה נסחרת בבורסה, ולהרחיק את העובד מעמיתים שעדיין לא חתמו על הסכם סודיות. כך נותק מי שיכול היה לעצור את ההעברה בזמן.

מי נפגע וכמה יצא מהקופה

ברשימת הנפגעים מופיעות מערכות בתי חולים במיזורי ובקליפורניה, שהעבירו כ-4.8 מיליון דולר וכ-3 מיליון דולר. לצדן נמנים בנק ברוד איילנד עם כ-2.7 מיליון, חברת קרנות נאמנות ממסצ'וסטס עם כ-4.6 מיליון, יצרנית מזון לחיות מחמד מפלורידה עם כ-5.2 מיליון, וחברת פינטק בריטית שממנה יצאו כ-11.6 מיליון דולר, הסכום הגבוה ברשימה. במשך יותר משנה וחצי פנתה הרשת לאלפי חברות. הכסף נשלח לחשבונות בארה"ב, ספרד, פורטוגל, יוון, איחוד האמירויות, סינגפור, אוסטריה, סלובקיה וסין, וחלקו הומר למטבעות דיגיטליים כדי לטשטש את מקורו.

באוקטובר 2024 כמעט הצליח התרגיל גם בחברת השקעות בניו יורק: עובד אישר העברה של כ-2.85 מיליון דולר, ומחלקת התפעול עצרה אותה ברגע האחרון. הנאשמים, לפי כתב האישום, לא נדרשו לפרוץ לחשבונות בנק. את ההעברות ביצעו העובדים עצמם, מתוך אמונה שהם ממלאים הוראה של הבוס.

חזן מוצג בעיקר כמי שטיפל בהלבנת הכסף. כתב האישום מתאר אמירות שבהן ייחס לעצמו פעילות הלבנה מאז 1994 והיקף של יותר מ-400 מיליון דולר בשלוש השנים שקדמו לדבריו. ב-2008 הוא כבר הורשע בבית משפט פדרלי בניו יורק בקשירת קשר להונאת בנק. שטרית, שמתגורר גם באיחוד האמירויות, ייסד חברה לקידום אתרים במנועי חיפוש, שהשיקה השנה זרוע שמסייעת לעסקים להופיע בתשובות של צ'אטבוטים.

על סעיף של הונאה באמצעי תקשורת או הלבנת הון קובע החוק הפדרלי עונש מרבי של 20 שנות מאסר. גניבת זהות בנסיבות מחמירות מוסיפה שנתיים חובה שאינן נבלעות בעונש אחר. העונש בפועל נקבע לפי הנחיות הענישה הפדרליות, שמביאות בחשבון את גובה הנזק, מספר הקורבנות והעבר הפלילי.

למה השיטה עובדת ומה בודקים בחברות

בארה"ב מכנים הונאות כאלה BEC: התחזות למנהל, לספק או לשותף עסקי כדי להוציא תשלום לחשבון שבשליטת העבריין. נתוני 2025 מצביעים על כ-24.8 אלף תלונות מהסוג הזה ונזק של כ-3 מיליארד דולר, מה שהופך את BEC לסוג הפשיעה המקוונת השני ביקרתו שם אחרי הונאות השקעה. שיבוט קול דורש הקלטה קצרה, וחומר כזה זמין בראיונות, בכנסים ובשיחות עם משקיעים. כך עובר העובד ממייל חשוד לשיחה עם קול מוכר, ואחר כך גם עם פנים מוכרות. גרסה ביתית של אותו דפוס מופיעה גם בכתבה הונאת קול ב-AI: נשמע כמו הילד, ומבקשים כסף.

בתחילת 2024 נפל סניף בהונג קונג של חברת הנדסה בריטית לתרגיל דומה: עובד כספים השתתף בשיחת וידאו שכל משתתפיה היו מזויפים, והעביר כ-25.6 מיליון דולר לפני שההונאה התגלתה. בישראל החזית עוברת גם דרך הבנקים והטכנולוגיה: imper.ai גייסה 28 מיליון דולר להגנה מפני התחזות ב-AI, ובמקביל לאומי יצא נגד מטא בטענה שהפלטפורמה מאפשרת התחזות לבנק לשם הונאות. להרחבה: לאומי נגד מטא: מאפשרת התחזות ללאומי לשם הונאות.

בחברות רבות ההגנה מתחילה באימות בערוץ נפרד: כל בקשה להעברה דחופה או חריגה נבדקת בשיחה יזומה למנהל, במספר שמופיע ברשומות ולא במספר שהגיע עם ההודעה. לצד זאת נהוגים אישור של שני בעלי תפקידים להעברות מעל סכום שנקבע, בדיקה מוגברת של מוטב חדש בחו"ל, ומילת קוד פנימית בין בכירים. סודיות ודחיפות, שני המרכיבים שבלטו בתסריט שמיוחס לרשת, נחשבים לסימני אזהרה מרכזיים. אם הכסף כבר יצא, פנייה מיידית לבנק ולרשויות מגדילה את הסיכוי להקפיא אותו לפני מעבר לחשבון נוסף.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה