הונאה פיננסית מלווה את שוקי ההון מאז ומעולם, ולובשת צורות משתנות: מדיווח כוזב של חברות ועד תרמיות השקעה שמבטיחות תשואות מופרזות. המשותף להן הוא ניצול אמון של משקיעים לשם רווח אסור.
אחת הצורות המוכרות היא הונאת פונזי, שבה כספי משקיעים חדשים משמשים
לתשלום "תשואות" למשקיעים ותיקים, עד שהמערכת קורסת. צורות אחרות כוללות מסחר על בסיס מידע פנים, מניפולציה במחירי מניות והצגת דוחות כספיים מטעים.
הרגולטורים בעולם ובישראל, ובהם רשות ניירות ערך, נועדו להגן על המשקיעים ולפקח על שוק
ההון, אך אחריות מוטלת גם על המשקיע עצמו. זהירות מפני הבטחות לתשואה "בטוחה" וגבוהה במיוחד, בדיקת רישוי הגופים ופיזור השקעות הם כלים בסיסיים להפחתת הסיכון. חשיפת הונאות בבורסת ת"א ובעולם ממחישה
שוב ושוב את חשיבות השקיפות.
מיליונים יכולים להופיע על המסך משתי סיבות שונות לגמרי: פלטפורמת השקעות מזויפת שמציגה רווחים שמעולם לא היו, או טעות אמיתית של בנק. בשני המקרים המספר הגדול יכול להיעלם ברגע. בארה"ב זו כבר תעשיית הונאות של מיליארדי דולרים, וגם בישראל המספרים עולים מהר
חוק שירותי תשלום מגביל את האחריות של לקוח שהכרטיס או הקוד שלו נוצלו לרעה ל-450 שקל ומחייב השבה תוך 8 ימי עסקים, אבל העברה שהלקוח ביצע בעצמו לנוכל נמצאת מחוץ להסדר. מה עושים בשעה הראשונה, ומה קורה כשהבנק מסרב
הם שומעים את הקול של הנכד ומעבירים כסף, והנכד ישן במיטה שלו: שכפול קול בעזרת בינה מלאכותית הפך את הונאת הסבים הישנה לתעשייה של 82 מיליארד דולר בשנה מבני 60 ומעלה; מדריך מלא לשלושת התסריטים שחוזרים, לשבעה סימני האזהרה, למה שמסדרים מראש, למה שעושים ב-72
השעות הראשונות, ולמה העימות עם ההורה דווקא מחמיר את המצב
הקושי להקים מערך כספים, התלות במידע מהמנכ"לית והלקוחות הגדולים שדרשו אימות: הודאתה של עילית רז בהונאה מחזירה את הדיון לסימנים שחייבו בדיקה. איך אפשר "להריח" הונאות?
עילית רז הודתה בארה"ב בהונאת ניירות ערך בפרשה של גיוס כ-27 מיליון דולר. מסמכי ההליך מתארים פערים גדולים בין ההכנסות שהציגה לפעילות בפועל, חוזים מזויפים והבטחות מוגזמות על יכולות הבינה המלאכותית. העבירה נושאת עונש מרבי של 20 שנות מאסר; גזר הדין יינתן
בהמשך
בגיל 67 החיסכון מפסיק לגדול ומתחיל להתרוקן, וזה משנה כל החלטה כספית. כמה אפשר למשוך בחודש בלי לגמור את הכסף, איזה חלק מהקצבה פטור ממס, ואיך מזהים את השיחה שבה הנכד מבקש כסף דחוף ואינו הנכד
בני 60 ומעלה בארה"ב איבדו 7.7 מיליארד דולר להונאות בשנה אחת, זינוק של קרוב ל-60%, ושיבוט קול בבינה מלאכותית הוא הדלק המרכזי. גם בישראל מזנקים הדיווחים על פישינג והתחזות למוקדי בנקים - וההגנה מתחילה במילת קוד משפחתית ובשיחת אימות של דקה
משקיעים מוכנים להשקיע הרבה כסף בחברות שמבטיחות מוצר חדש והצלחה גדולה. לפעמים רק אחרי שהכסף כבר הועבר מתברר שהמוצר לא עבד, שהנתונים היו שקריים ושהמשקיעים נשארו עם הפסדים כבדים
כריסטין האנסיקר, מייסדת קאסטל, נידונה לחמש שנות מאסר אחרי שהודתה בהונאת משקיעים שנמשכה שנים. החברה הוצגה כעסק בשווי של יותר מ-1.4 מיליארד דולר עם מאות מיליוני דולרים בקופה, בזמן שבפועל הפעילות הייתה קטנה בהרבה והחברה שרפה מזומנים. התביעה ביקשה עונש
של 12.5 שנים ואפילו השוותה את הפרשה לזו של אליזבת הולמס.
רשות ניירות הערך האמריקאית טוענת כי הנהלת חברת מימון הרכב טריקולור הסתירה במשך שנים את מצבה הפיננסי, תוך שימוש באותן בטוחות עבור מספר מלווים ושינוי נתוני הלוואות. לפי הרשויות, החברה הציגה כ-2.2 מיליארד דולר בבטוחות כאשר בפועל היו בידיה כ-1.4 מיליארד
דולר בלבד