
הודעת קנס מהמשטרה? מחקר מזהה רשת הונאות שמתחזה לרשויות גם בישראל
חברת הסייבר ריזן לאבס איתרה פעילות של רשת בינלאומית שמפיצה מסרונים בשם משטרה, רשויות מס, כבישי אגרה וגופים ציבוריים אחרים ומפנה לעמודי תשלום מזויפים; במקרה ישראלי שנבדק הועתק עמוד תשלום דוחות התנועה הממשלתי, במטרה להשיג פרטי אשראי ומידע אישי
מסרון שמודיע על קנס תנועה קטן עלול להיראות שגרתי, במיוחד כשהוא כולל אזהרה מפני העברת החוב לטיפול משפטי וקישור לאתר שנראה ממשלתי. מחקר של ריזן לאבס מצביע על פעילות בישראל של רשת הונאות בינלאומית שבונה בדיוק על התגובה הזאת: סכום שנראה סביר, תחושת דחיפות ואתר שמחקה את הגוף הרשמי עד לפרטים הקטנים.
במקרה שאותר בישראל הופצה הודעה שהתחזתה למשטרת התנועה והתריעה על קנס שדורש הסדרה בתוך 24 שעות. הקישור במסרון הוביל לעמוד שהעתיק את המראה של שירות התשלומים הממשלתי לדוחות תנועה. מטרת העמוד היתה להביא את המשתמש להזין פרטי כרטיס אשראי ומידע אישי תחת הרושם שהתשלום מתבצע מול רשות ממשלתית.
המחקר מצביע על תשתית רחבה יותר שפועלת גם בארה"ב, קנדה ובריטניה ומשמשת לבניית קמפיינים שונים סביב אותו מנגנון. פעם מדובר בקנס, פעם בתשלום כביש, בהחזר מס או בחבילה שממתינה למסירה. הדומיין משתנה, העיצוב משתנה והגוף שאליו מתחזים מתחלף, בעוד שהתהליך נשאר דומה: הודעה קצרה, דרישה לפעולה מהירה ומעבר לעמוד שאוסף פרטי תשלום.
לפי ריזן לאבס, חלק מהתשתית קשור לפעילות שמקורה בסין ומאפשר למפעילים להקים במהירות דומיינים חדשים במקום אתרים שנחסמו. החברה עוקבת באמצעות פלטפורמת מוזו אחר קמפיינים מסוג זה בערוצים שונים, בהם מסרונים, דואר אלקטרוני, פרסומות ורשתות חברתיות. ריזן לאבס מציינת כי המערכת שלה עוקבת אחר מאות קמפיינים פעילים ומיליוני סממנים הקשורים להונאות דיגיטליות.
ההונאה עובדת דווקא כשהאתר נראה אמין
הקושי עבור המשתמש נובע מהאיכות של עמודי ההתחזות. לוגו ממשלתי, צבעים מוכרים, ניסוח רשמי ואפילו שילוב המונח gov בתוך כתובת האתר יכולים ליצור תחושה שמדובר בשירות אמיתי. בפועל, כתובת שמכילה מונח ממשלתי עדיין יכולה להשתייך לדומיין פרטי לחלוטין.
מערך הסייבר הלאומי כבר התריע השנה מפני מסרונים שמתחזים לגופים מוכרים והמליץ לבדוק דרישות תשלום באמצעות כניסה עצמאית לאתר הרשמי של הגוף, במקום דרך הקישור שהגיע בהודעה. המערך מפעיל גם את מוקד 119 לדיווח על אירועי סייבר ומאפשר לבדוק מסרונים חשודים באמצעות שירות ייעודי.
הדפוס מוכר גם ברמה המקומית. בספטמבר פורסמו בישראל מסרונים שהתחזו לרשויות מקומיות ודרשו להסדיר תשלומי ארנונה, מים והיטלים דרך קישורים לעמודים מזויפים. להרחבה: קיבלתם הודעת תשלום מהרשות המקומית? בדקו לפני שאתם לוחצים
גם דוחות חניה שימשו בעבר בסיס להונאות. במקרה אחר הופצו על כלי רכב דוחות מזויפים שכללו קוד QR שהוביל לעמוד תשלום מתחזה. להרחבה: זהירות - הפצת דוחות חניה מזויפים עם קישור לתשלום באתר מתחזה
הסכום הקטן הוא חלק מהשיטה
דווקא הדרישה לתשלום קטן יחסית עשויה להקל על ההונאה. תשלום של עשרות או מאות שקלים עבור קנס, אגרה או משלוח נראה סביר מספיק כדי לגרום למשתמש להשלים את הפעולה במהירות. הערך עבור התוקף נמצא גם בפרטי הכרטיס, במספר הטלפון ובפרטים האישיים שנאספים תוך כדי התהליך, ושעשויים לשמש לניסיונות נוספים בהמשך.
- הונאת ת'רנוס הפכה לשובר קופות: 15 מיליון דולר ב-855 אולמות בלבד
- הישראלי שנעצר בקולומביה בחשד להונאת 16.7 מיליון דולר - כך פעלה לכאורה התרמית
היקף ההונאות הדיגיטליות בעולם ממשיך לגדול. נתונים שאספה ריזן לאבס מצביעים על יותר ממיליון תלונות שהגיעו ל-FBI בארה"ב במהלך 2025, עם נזקים מדווחים של יותר מ-20 מיליארד דולר. במקביל, נתוני נציבות הסחר הפדרלית הצביעו על הפסדים של כ-16 מיליארד דולר מהונאות צרכניות באותה שנה.
ריזן לאבס מציגה את מוזו ככלי שמזהה קישורים ומסרונים חשודים ומתריעה לפני המעבר לעמוד. לפי נתוני החברה, המערכת חוסמת מדי חודש יותר מ-7.5 מיליון ניסיונות הונאה במדינות שונות. מבחינת המשתמש, הבדיקה הפשוטה ביותר נשארת מעבר עצמאי לאתר הרשמי של הרשות ובדיקה האם החוב או הדוח אכן מופיעים שם.