הונאה פיננסית (X)
הונאה פיננסית (X)

בחשבון הבנק שלכם מופיעים 5 מיליון שקל - תורידו את החיוך מהפנים, לא תוכלו לגעת בזה

מיליונים יכולים להופיע על המסך משתי סיבות שונות לגמרי: פלטפורמת השקעות מזויפת שמציגה רווחים שמעולם לא היו, או טעות אמיתית של בנק. בשני המקרים המספר הגדול יכול להיעלם ברגע. בארה"ב זו כבר תעשיית הונאות של מיליארדי דולרים, וגם בישראל המספרים עולים מהר

מירב ארד |
נושאים בכתבה הונאה קריפטו

פותחים את האפליקציה של הבנק, ובשורה של היתרה כתוב 5 מיליון שקל. מרעננים, מצלמים מסך, שולחים הביתה. הבעיה היא שהמספר הזה לא בהכרח שווה משהו. לפעמים זה זיכוי שהבנק עשה בטעות והוא יתקן אותו, ובמקרים הגרועים באמת זו פלטפורמת השקעות שמראה מספרים מומצאים כדי שתעבירו לה עוד כסף.

בארה"ב נחשף בימים האלה מקרה שמסביר איך זה עובד. משקיע העביר 1.1 מיליון דולר לפלטפורמת מסחר בקריפטו, אחרי שמישהו שהוצג לו כבכיר בבנק השקעות גדול בניו יורק המליץ לו עליה. החשבון נראה מצוין, ובשלב מסוים היתרה בו התקרבה ל-20 מיליון דולר. על הנייר הוא היה עשיר. בפועל הוא לא הצליח להוציא שקל.

הבנקאי האישי שלו הבין שכל הסיפור מזויף: הבכיר שהמליץ, האנשים שמפעילים את הפלטפורמה, וכנראה גם הרווחים שראה באפליקציה. ככה זה נגמר תמיד. ברגע שהמשקיע מבקש למשוך, פתאום צריך לשלם מס, עמלת שחרור, דמי ביטוח, פיקדון או "אימות חשבון". כל תשלום כזה הוא עוד כסף שהולך לאיבוד.

זו אחת משיטות ההונאה שצומחות הכי מהר בעולם, ובארה"ב קוראים לה "פיטום חזיר". השיטה: בונים קשר עם הקורבן במשך שבועות, לפעמים חודשים, מרוויחים את האמון שלו, מראים לו השקעה שמצליחה, ונותנים ליתרה על המסך לצמוח. לפעמים אפילו נותנים לו למשוך סכום קטן בהתחלה, כדי שירגיש שהכול אמיתי. ואז מבקשים את הסכום הגדול.

להרחבה: 9 ישראלים נעצרו בטורקיה: רשת ההשקעות החשודה שפעלה מעשרות מוקדים

לפני שמעבירים שקל
חמישה סימנים שהמספר על המסך לא שווה כלום
מה לבדוקהסימן
ההיכרותהתחילה בהודעה, בשיחת טלפון או ברשת חברתית, ולא ביוזמה שלכם
המשיכההיתרה צומחת מהר, אבל משיכה משמעותית דורשת "מס", "עמלת שחרור" או "אימות חשבון"
הרישיוןהפלטפורמה לא מופיעה ברשימת בעלי הרישיון של רשות ניירות ערך, ואין לה משרד וכתובת בישראל
היעד של הכסףההעברה הולכת לחשבון של אדם פרטי, לארנק קריפטו או לחברה בחו"ל, לא לגוף שאתם מכירים
הלחץמבקשים למהר, לשמור בסוד או לקחת הלוואה כדי "לא לפספס"

ה-FBI מפעיל מבצע בשם Operation Level Up: החוקרים מאתרים אנשים שנמצאים באמצע הונאה ומתקשרים אליהם לפני שהם מעבירים עוד כסף. עד סוף 2025 זוהו יותר מ-8,100 קורבנות, ו-77% מהם לא היה להם מושג שהם בתוך הונאה. לפי ה-FBI, השיחות האלה חסכו להם יותר מחצי מיליארד דולר.

אחד מהם עמד להעביר עוד מיליון דולר. אישה אחרת כבר הייתה בדרך למכור את הבית ולהכניס עוד חצי מיליון. אחרים משכו חסכונות פנסיוניים ולקחו הלוואות, כי הרווחים על המסך נראו כל כך גדולים שעוד 100 אלף דולר נראו להם כמו כלום.

המספרים גדולים. ב-2025 קיבל ה-FBI יותר מ-181 אלף תלונות שקשורות לקריפטו, עם הפסדים מדווחים של יותר מ-11 מיליארד דולר. הונאות השקעה הן החלק הגדול ביותר, וההנחה היא שהמספר האמיתי גבוה יותר, כי הרבה אנשים מתביישים לדווח.

גם מנכ"ל בנק נפל - והבנק קרס

הדוגמה הקיצונית הגיעה מקנזס. שאן היינס, מנכ"ל של בנק קטן, התחיל בכמה אלפי דולרים שהעביר להשקעת קריפטו שנראתה לו מבטיחה. כשהחשבון הראה רווח, הוא העביר עוד. ובשלב מסוים הוא כבר השתמש בכסף של הבנק. בסך הכול העביר לנוכלים יותר מ-47 מיליון דולר.

הבנק קרס, המשקיעים הפסידו, והיינס נשלח ל-24 שנות מאסר. הלקוחות קיבלו בחזרה את הפיקדונות המבוטחים, אבל בעלי המניות המקומיים איבדו מיליונים. והכול התחיל מאותו דבר: מסך שנראה כמו השקעה מצוינת.

בחודשים האחרונים הרשויות בארה"ב תפסו מאות מיליוני דולרים בקריפטו של רשתות כאלה, ובמבצע אחד נתפסו נכסים בכ-225 מיליון דולר. אבל גם כשהכסף נתפס, לוקח שנים עד שהוא חוזר למי שהפסיד אותו. צריך להוכיח מאיזה ארנק הגיע כל סכום, מי העביר אותו ואיזה חלק שייך לכל אחד.

בישראל השיטה מוכרת היטב. זה מתחיל בפרסומת שנראית כאילו יצאה מבנק, מבית השקעות או מגוף פיננסי מוכר. משאירים פרטים, מקבלים שיחה מ"נציג השקעות", ומשם, דרך הוואטסאפ, מגיעים לפלטפורמה מזויפת ולהעברות כסף. כתבנו כאן על המודעות בפייסבוק שנראות כמו מודעות של בנק - עד שהכסף נעלם. בבנק לאומי ספרו ביולי בלבד 243 פרסומים שהתחזו לבנק, ובאוגוסט העריכו בבנק שמנעו נזק של כ-9.2 מיליון שקל.

ויש עוד מלכודת. מי שאישר בעצמו את ההעברה לחשבון של הנוכלים יתקשה הרבה יותר לקבל את הכסף בחזרה מהבנק. כתבנו כאן על לקוחות שהעבירו בעצמם כסף לפלטפורמות מזויפות, ועל השאלה מי נושא בהפסד.

ומה אם הכסף באמת הופיע בחשבון הבנק?

יש גם מקרים אחרים לגמרי, שבהם הכסף אמיתי אבל הגיע בטעות. ב-2025 תקלה בבנק הדואר זיכתה אלפי לקוחות פעמיים, וחלקם הספיקו למשוך את הכסף לפני שהתקלה תוקנה. היקף הטעות הוערך ביותר מ-5 מיליון שקל. אבל גם כסף שיושב בחשבון שלכם לא בהכרח שלכם.

קיראו עוד ב"צרכנות פיננסית והכסף שלכם"

בבנקים בכל העולם, זיכוי שנעשה בטעות אפשר לתקן, והבנק רשאי להוריד את הסכום מהחשבון ברגע שהטעות מתגלה. בארה"ב הרגולטור הבנקאי אומר במפורש שבנק שהפקיד כסף בטעות יכול להוציא אותו בלי לבקש קודם רשות מהלקוח.

המקרה המוכר ביותר הוא של סיטיבנק. הבנק התכוון להעביר כ-7.8 מיליון דולר ריבית למלווים של רבלון, ובטעות העביר כמעט 900 מיליון. חלק מהמלווים החזירו מיד, אחרים החליטו להשאיר את הכסף אצלם. אחרי הליך משפטי ארוך נקבע שהבנק זכאי לקבל את הכסף בחזרה. כסף בחשבון וכסף ששייך לך הם שני דברים שונים.

זו גם הבדיקה הכי פשוטה בכל השקעה: פחות להתרגש מהיתרה באפליקציה, ויותר לנסות להוציא סכום רציני לחשבון בנק מוכר. פלטפורמה שמראה תשואה חריגה ודורשת עוד כסף כדי לאפשר משיכה היא סימן אזהרה ברור.

מי שרואה מיליון, חמישה מיליון או 20 מיליון על המסך צריך לשאול רק דבר אחד: איפה הכסף באמת. התשובה יכולה להיות בבנק, אצל מישהו אחר, או בשום מקום, כי הוא מעולם לא היה קיים.

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה