מחשבון ריבית אפקטיבית: הלוואה ב-9% עולה 10.54%, בגלל עמלה אחת

10.54% היא העלות השנתית האמיתית של הלוואה שהריבית הנקובה בה עומדת על 9%. ההפרש נובע מעמלת פתיחת תיק של 1,200 שקל על הלוואה של 60 אלף שקל ל-48 חודשים, כלומר 2% מהקרן שנגבים ביום הראשון.

1,493 שקל הוא ההחזר החודשי, ובמצטבר 71,669 שקל. מנגד, הסכום שהגיע בפועל לחשבון עומד על 58,800 שקל. הפער בין השניים, 12,869 שקל, הוא עלות האשראי המלאה, והוא הבסיס לכל חישוב נכון.

המחשבון פותר את שיעור ההיוון שמשווה בין הסכום שהתקבל לבין זרם ההחזרים, ומרים אותו לחזקה שתים עשרה. התוצאה, 10.54% בשנה, היא המספר שבו צריך להשוות בין שתי הצעות. שיעור נקובה של 9% שמורכב מריבית חודשית של 0.75% שווה ערך ל-9.38% בשנה גם ללא כל עמלה, מפני שהריבית נצברת על ריבית.

עמלה חד פעמית של 2% על הלוואה לארבע שנים מוסיפה 1.16 נקודות אחוז, ולא מחצית האחוז שחלוקה פשוטה בארבע הייתה מניבה. הקרן הולכת ופוחתת לאורך התקופה, כך שהעמלה מחולקת ליתרה ממוצעת של כמחצית מהסכום המקורי.

הלוואה צמודה למדד או לריבית הפריים מחייבת שדה נוסף, מפני שההחזר בה משתנה לאורך הדרך. בהלוואה בריבית משתנה הכלי מחשב את השיעור לפי התנאים הידועים היום ומאפשר להזין תרחיש של עלייה או ירידה בפריים, ובהלוואה צמודת מדד הוא מוסיף את שיעור האינפלציה הצפוי לקרן. השוואה בין הצעה בריבית קבועה להצעה בריבית משתנה שמתבצעת על השיעור הנקוב בלבד מייצרת החלטה שגויה כמעט תמיד, מפני שהמשתנה מוצג בנקודת הזמן הנוחה ביותר למלווה.

המחשבון דורש ארבעה שדות שמופיעים בכל הצעה: סכום, מספר תשלומים, ריבית נקובה וסך העמלות שנגבות מראש. שדה חמישי, עמלות חודשיות קבועות, מטפל בתוספות שנצמדות להלוואות חוץ בנקאיות ובביטוח חיים שנלווה לחלק מההצעות. כל תוספת כזאת מטפסת ישירות לשיעור הסופי.

שיעור עלות האשראי המרבי שקובע חוק אשראי הוגן הוא ריבית בנק ישראל בתוספת חמש עשרה נקודות אחוז, ובריבית הנוכחית של 3.25% מדובר בתקרה של 18.25%. בהלוואות לתקופה קצרה התקרה גבוהה יותר, ומלווה שגובה מעבר לה חשוף לסנקציה פלילית. החישוב הזה הוא הדרך היחידה לבדוק אם הצעה נמצאת מתחת לתקרה.

ביטוח חיים שנלווה להלוואה הוא הסעיף שחומק מהחישוב בתדירות הגבוהה ביותר. הפרמיה נגבית מדי חודש לצד ההחזר, היא נגזרת מגיל הלווה ומיתרת החוב, ובמקרים רבים היא אינה מופיעה בשיעור הריבית שמוצג בהצעה. הזנה של פרמיה חודשית בשדה המתאים מעלה את השיעור השנתי בכמה עשיריות האחוז, ובלווים מבוגרים בהרבה יותר מכך.

תקופת ההלוואה משנה את התמונה בכיוון הפוך מזה שנדמה. אותה עמלה חד פעמית מתפרסת על יותר חודשים בהלוואה ארוכה, ולכן תרומתה לשיעור השנתי קטנה, ובמקביל סך הריבית ששולמת גדל. לווה שמשווה שתי הצעות בתקופות שונות חייב להשוות שני מספרים במקביל, את השיעור השנתי ואת עלות האשראי הכוללת בשקלים, וכל אחד מהם עונה על שאלה אחרת.

• הלוואה או שכר? חברה תבעה את מנהל החשבונות לשעבר
• הצ'קים "אבדו" - ואז פתאום הם צצו בהוצאה לפועל

גרירה של הלוואה קיימת להצעה זולה יותר נבדקת באותו כלי. הלווה מזין את יתרת החוב, את מספר התשלומים שנותרו ואת תנאי ההצעה החדשה, ומקבל את ההפרש בעלות האשראי הכוללת, בניכוי עמלת הפירעון המוקדם שגובה המלווה הקיים. בהלוואות צרכניות העמלה הזאת נמוכה יחסית, ולכן מיחזור של חוב יקר נמצא כדאי בתדירות גבוהה מכפי שלווים מניחים.

גופים חוץ בנקאיים גובים בדרך כלל עמלת פתיחת תיק בשיעור של 1% עד 3% מהקרן, וזה מקטין את הסכום שנכנס לחשבון בעוד הריבית ממשיכה להיגזר מהסכום המלא. בעמלה של 3,600 שקל על אותה הלוואה השיעור השנתי מטפס ל-13%, ארבע נקודות מעל הריבית הנקובה.

להרחבה: הלוואה של 50 אלף שקל: איך ארבע נקודות בריבית הופכות ל-4,400 שקל. הסבר על ההבדל המושגי בין שני השיעורים מופיע בשאלה על ריבית נומינלית מול ריבית אפקטיבית, ומי שמגלגל חוב בכרטיס האשראי ימצא את אותו מנגנון בבדיקת העלות של אשראי מתגלגל.

12,869 שקל מול 11,669 שקל הוא ההפרש בעלות האשראי בין הצעה עם עמלה להצעה בלעדיה, על אותה ריבית נקובה בדיוק. משא ומתן על העמלה שווה במקרה הזה יותר ממשא ומתן על שברי אחוז בריבית.