אין ציון אשראי לאומי בישראל: מה מוריד את הדירוג, מה מעלה אותו ומה נשמע נכון ואינו
דירוג אשראי אינו מחושב במערכת נתוני האשראי של בנק ישראל. המערכת אוספת דיווחים מהבנקים, ממנפיקי כרטיסי האשראי, מנותני אשראי חוץ בנקאיים, מלשכות ההוצאה לפועל, מהממונה על הליכי חדלות פירעון ומהגבלות חשבון לפי חוק שיקים ללא כיסוי, ושומרת אותם כנתונים גולמיים. הדירוג עצמו נבנה במקום אחר לגמרי: בלשכת אשראי פרטית בעלת רישיון, שמריצה מודל סטטיסטי משלה על נתוני שלוש השנים האחרונות ומדרגת בסולם משלה. לכן אותו לקוח בדיוק יכול לקבל בשתי לשכות שתי תוצאות שונות, והסולם מתחלף בין לשכה ללשכה.
פיגור, בשפת ההוראות, הוא סכום פתוח מעל 200 שקל שנמשך 30 ימים ויותר מהמועד שנקבע לתשלום, והוא נרשם במאגר אחרי שנמסרה ללקוח הודעה. שלושת התנאים מצטברים, ולכן איחור של שבוע בהוראת קבע קטנה נשאר מחוץ למאגר, כפי שעולה משאלות ותשובות על הפיגור שנרשם במאגר. אצל מקור מוסמך שנותן אשראי אגב מכירת נכס או שירות הסף גבוה יותר: מעל 500 שקל ו-60 ימים. שיק שחזר מדווח בנפרד, תוך עשרה ימי עסקים ממשלוח ההתראה ללקוח, ולצידו נרשמות הגבלות חשבון.
למידע השלילי משקל גדול יותר מלמידע החיובי במודלים של הלשכות, ואיחור בודד כבר משנה את התוצאה. לצידו נספרים ניצול מלא של מסגרת אשראי או חריגה ממנה, וריבוי בקשות אשראי מעבר לצורך: לקוח שסורק חמישה גופים בשבועיים משאיר חמש שאילתות, וכל אחת מהן מופיעה בדוח שהוא עצמו יכול להוציא. השאילתות האלה גלויות גם ללשכה שמחשבת את הדירוג.
תשלום בזמן של כל התחייבות הוא הגורם המשמעותי בכיוון ההפוך, והמודלים נותנים משקל גדול יותר לנתונים חדשים מאשר לישנים. כמה חודשים של תשלום סדיר אחרי תקופה של פיגורים מזיזים את הדירוג, וזה ההסבר לכך שמי שמסדיר את החובות שלו כמה חודשים לפני בקשת משכנתא מגיע לבנק עם מספרים אחרים מאלה שהיו לו בתחילת התהליך. התאמת המסגרות לרמת השימוש בפועל פועלת באותו כיוון, וכך גם תיקון מהיר של שגיאה שהתגלתה בדוח. להרחבה: דירוג האשראי שלכם תקוע? כך תשפרו אותו בלי טריקים.
עשר שנים שומר בנק ישראל את המידע שהועבר אליו, אבל הוא נמסר ללשכות ולנותני האשראי בשלוש השנים הראשונות בלבד; אחר כך השמירה היא לתיעוד, ובתום התקופה נמחקים הפרטים המזהים. פיגור מלפני ארבע שנים יושב מחוץ לחלון שעליו מחשבת הלשכה, ופיגור מלפני חודשיים יושב בלב החלון. זה גם ההסבר לכך שדירוג משתנה בלי שהלקוח עשה דבר: שורה ישנה פשוט יצאה מחלון החישוב של הלשכה.
מין, גיל, נטייה מינית, גזע, דת, ארץ מוצא, לאום, מקום מגורים, מצב משפחתי ומצב בריאותי אסורים בחישוב הדירוג. מה שנשאר במודל הוא התנהגות הפירעון עצמה, וזה הבדל מהותי מהאופן שבו רוב האנשים מדמיינים את הציון שלהם. נותן אשראי רשאי להסתמך על הדירוג כפרמטר יחיד או כאחד מכמה פרמטרים, ובחלק מהמקרים המשקל שלו בהחלטה גדול מזה של גובה המשכורת, כפי שמתאר המדריך על מה קובע עד כמה הבנק יהיה נדיב.
הכנסה, נכסים וחיסכון פנסיוני נשארים מחוץ למאגר, וכך גם ארנונה, חשמל וטלפון שלא הגיעו להוצאה לפועל. הוראות קבע ישירות לספקים, כמו רכישה בתשלומים בחנות רהיטים או מימון אופנוע דרך היבואן, נעדרות מהדיווח, ולכן משק בית יכול לשאת חוב חודשי משמעותי שהמאגר כמעט עיוור אליו, כפי שתיאר המדריך על הוראת הקבע שהפכה למלכודת חוב. הבנקאי שיושב מול הלקוח שואל על ההוצאות האלה בשיחה, והן נכנסות לחישוב יחס ההחזר גם כשהדירוג מתעלם מהן.
שלושה כרטיסי אשראי בארנק נרשמים במאגר כמסגרות, והשימוש בהן הוא שמזיז את הדירוג: מסגרת רחבה שנשארת ריקה נראית אחרת ממסגרת קטנה שמנוצלת עד הסוף בכל חודש. מי שמצמצם מסגרות מיותרות מקטין את סך האשראי הזמין שמופיע בדוח, ומי שחורג מהן באופן קבוע מייצר בדיוק את הרישום שהוא מנסה להימנע ממנו.
יציאה מהמאגר מוחקת גם את הצד החיובי של ההיסטוריה, ומלווה שפותח דוח ריק נוטה לסרב או לתמחר את הסיכון ביוקר; התנאים והמחיר מפורטים במדריך על מחיקת נתונים מהמאגר. בקצה היקר של השוק ממתינים מקורות אשראי אחרים, ומדרג מקורות האשראי מציב את המלווים הפרטיים בטווח של 12% עד 18% ומעלה. שתי הוראות שעה משנות את הקריאה של השנים האחרונות: בקיץ 2025 הורה הממונה למקורות המידע הפיננסיים לדווח פיגור אחרי 60 ימים במקום 30, לדיווחי החודשים יוני עד אוגוסט, וב-2023 סומנו נתונים שליליים שדווחו על רקע המלחמה כדי להבחין בינם ובין נתונים שקדמו לה. מי שנקלע לפיגור באחת מהתקופות האלה יבדוק בדוח השנתי החינמי שהסימון אכן מופיע לצד השורה.
