סגירת חשבון בנק אחרי המעבר: ההלוואה שנשארת מאחור, הכספת, והזיכויים שינותבו עד 2029
המעבר בקליק מעביר יתרות, הוראות קבע וניירות ערך תוך 7 ימי עסקים, אבל הלוואות, פיקדונות וכספת נשארים בבנק הישן. מה סוגרים ידנית, מי חסום ממעבר, ומה עושים כשהבנק ממשיך לגבות.
פחות מאחוז אחד מחשבונות הבנק בישראל עוברים לבנק אחר בשנה, וכל המעברים מאז הרפורמה ועד סוף 2025 הסתכמו בכ-350 אלף. רשות התחרות הגדירה את הבנקים "קבוצת ריכוז", ובנק ישראל מדד שהמעבר בקליק יותר מהכפיל את ההסתברות השנתית לעזוב בנק, מ-0.6% ל-1.4%. הנתונים על התחרות החלשה בין הבנקים מסתירים תופעה אחרת: מי שכן עובר מגלה שהקליק מעביר הרבה, אבל משאיר בבנק הישן שורה של דברים שדורשים טיפול נפרד, ורובם צפים כשמנסים לסגור את החשבון הישן סופית.
הוראת ניהול בנקאי תקין 448, שנכנסה לתוקף בספטמבר 2021, קובעת שהמעבר נעשה באופן מקוון, בחינם, ומסתיים תוך 7 ימי עסקים, או עד 30 יום אם הלקוח ביקש מועד מאוחר יותר. עוברים אוטומטית: יתרות הזכות והחובה בשקלים, הוראות הקבע, ההרשאות לחיוב חשבון, שיקים שנמסרו, רוב ניירות הערך הישראליים והזרים, וכרטיסי החיוב הבנקאיים. המדריך המלא לניוד הבנקאי מפרט מה לבדוק בבנק החדש לפני שמתחילים, ובעיקר איזו ריבית על עו"ש ואיזה מסלול עמלות מציעים שם.
הלוואות ומשכנתאות נשארות בבנק הישן, וכך גם פיקדונות ותוכניות חיסכון, ניירות ערך שהעברתם חסומה, כספת ונכסים משועבדים. מי שרוצה לסגור את החשבון הישן לגמרי צריך לטפל בהם קודם: לפרוע את ההלוואה או למחזר אותה בבנק החדש, לפדות את הפיקדון או להמתין לפירעונו, ולרוקן את הכספת. אחרת החשבון הישן ממשיך לחיות לצד החדש, עם דמי הניהול שלו, והלקוח משלם לשני בנקים במקביל. משכנתא ניתנת למחזור בבנק אחר, אבל זה הליך נפרד, עם שמאות ועמלות משלו, ובינתיים חשבון העו"ש הישן נשאר פתוח כדי לשרת את ההחזר החודשי. פיקדון שנשבר לפני מועדו עשוי לאבד חלק מהריבית שנצברה, ולכן במקרים רבים עדיף להשאיר את החשבון פתוח עד מועד הפירעון ולסגור אותו אחרי שהכסף שוחרר.
הכרטיס הבנקאי נחסם כבר ביום העסקים השני של התהליך, ומאותו יום גם אסור לפתוח התחייבויות חדשות בחשבון. ביום המעבר עצמו החשבון קפוא לגמרי, כולל משיכת מזומן, והכסף נוחת בבנק החדש ביום השביעי. חרטה אפשרית עד סוף יום העסקים השישי. ציר הזמן המלא של שבעת הימים מסביר למה כדאי להחזיק ביד כרטיס מהבנק החדש עוד לפני שמגישים את הבקשה, ולמה מי שמתכנן הוצאה גדולה בשבוע הזה עדיף שידחה אותה.
הזיכויים שממשיכים להגיע לחשבון הישן
שירות "עקוב אחרי" מנתב במשך 3 שנים מהמעבר כל זיכוי, חיוב ושיק שמגיעים לחשבון הישן אל החשבון החדש, בחינם, ולכן גם שיק שנרשם מפנקס ישן נפרע בתקופה הזו. עד תחילת 2025 בוצעו כ-10 מיליון פעולות ניתוב כאלה, לצד כרבע מיליון מעברים. בטיוטה שפרסם בנק ישראל באוגוסט 2026 הוצע להאריך את הניתוב: מי שעבר בנק מאז הרפורמה, ומי שיעבור בימים הקרובים, ייהנה ממנו עד אוקטובר 2029. משכורת, קצבה או החזר מס שממשיכים להישלח לחשבון הישן מגיעים ליעד, אבל הניתוב הוא פתרון ביניים, ואת המעסיק, הביטוח הלאומי ורשות המסים צריך לעדכן ישירות, כי ביום שבו הניתוב נפסק הכסף חוזר לשולח.
הרשאות לחיוב חשבון עוברות עם החשבון, אבל חיובים קבועים שיושבים על כרטיס אשראי חוץ-בנקאי נשארים על הכרטיס, ומי שמבטל את הכרטיס הישן מגלה שנטפליקס, הביטוח והחניה הפסיקו להיגבות. העברת החיובים הקבועים לכרטיס החדש צריכה להיעשות לפני הביטול, ומנוי שכבר החליטו לוותר עליו עדיף לבטל מול הספק עצמו, לפי הכללים במדריך על ביטול מנוי מתחדש. ההבדל בין השניים פשוט לזיהוי בדף החשבון: הרשאה בנקאית מופיעה כחיוב ישיר מהחשבון ועוברת איתו, חיוב בכרטיס מופיע בדף הפירוט של חברת האשראי ונשאר שם.
חוב בחריגה מהמסגרת המאושרת חוסם את המעבר, וכך גם עיקול על החשבון, אפוטרופסות, חשבון של נפטר, הליך חדלות פירעון, מעבר קודם בשלושת החודשים האחרונים ובקשת מעבר מקבילה שכבר הוגשה לבנק אחר. במצבים האלה הבנק דוחה את הבקשה, והלקוח צריך להסדיר את החריגה, למשל בהעברת כסף מחשבון אחר או בהסדר עם הבנק, ולהגיש אותה מחדש; מי שכבר עבר פעם אחת ממתין 3 חודשים לפני מעבר נוסף.
סגירה ישירה של חשבון, למשל חשבון שני שהתרוקן, מתחילה בבקשה בכתב לבנק, וכדאי לדרוש אישור סגירה ודף חשבון אחרון שמראה יתרה אפס. פנקסי שיקים שנותרו מוחזרים לבנק, ושיקים דחויים שכבר נמסרו למישהו מחייבים להשאיר את החשבון פתוח עד שייפרעו. יתרת זכות שנותרה אחרי סגירת החובות שייכת ללקוח, והבנק חייב להשיב אותה.
הפיקוח על הבנקים דיווח במאי 2026 שבעקבות תלונות הציבור הוחזרו ב-2025 כ-33 מיליון שקל ל-300 אלף לקוחות, והליקוי המרכזי היה גביית יתר של עמלות וריבית. מי שממשיך לראות חיובים בחשבון שאמור היה להיסגר פונה קודם לבנק בכתב, ואם המענה מאחר או חסר, ליחידה לפניות הציבור בפיקוח על הבנקים. המעבר עצמו עשוי להצדיק את הטרחה: הפרש של חצי אחוז בריבית על יתרה של 300 אלף שקל שווה 1,500 שקל בשנה, עוד לפני החיסכון בעמלות.
