אין תחרות - פחות מ-1% מחשבונות הבנק בישראל מתניידים בישראל מדי שנה

אין תחרות בין הבנקים. אם היתה תחרות היינו עוברים בין הבנקים כמו שאנחנו מחליפים אחת לתקופה את ספק התקשורת. שם מדובר בהחלפה של 10%-20% בשנה, בבנקים זה פחות מ-1%.

בדיון מיוחד של הוועדה להסרת חסמים בכנסת בעקבות ההכרזה של רשות התחרות על הבנקים כקבוצת ריכוז, נדרשה נציגת בנק ישראל לגלות כמה אנשים החליפו בנק מאז שנת 2021 ועד 2025. המספר שנחשף עומד על כ-350 אלף. יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון זעם על כך שהבנקים ואיגוד הבנקים לא הגיעו לדיון בוועדה ודרש כי הכנסת תפעיל סנקציות כנגד הבנקים: "מי מרשה לעצמו לא לבוא לדיון בכנסת? מישהו מעל הכנסת, הבנקים בישראל"

בדיון מיוחד של הוועדה להסרת חסמים שהתקיים הבוקר לבחינת החסמים לתחרות בבנקים בעקבות ההכרזה עליהם כ"קבוצת ריכוז" על ידי רשות התחרות זעם יו"ר הוועדה ח"כ מיכאל ביטון על אי הגעת נציגי הבנקים והאיגוד לדיון: "כל האגדות כאילו מדינת ישראל היא מדינה שיש בה תחרות, זה הבלוף והשקר הכי גדול שיש. הגופים העסקיים הכי חזקים במדינה, מתפקדים ללא תחרות, תחומים רבים במדינת ישראל הם ללא תחרות. אפילו הקמעונאות, 3-4 רשתות מזון שולטות ברוב הפעילות, אפילו פחות מ-3. ברוב הפעילות של רשתות מזון, 2-3 יבואני מזון שולטים ברוב הפעילות של מוצרים בלעדיים ויבוא מזון. ויש יבואני מזון שהם גם יצרני מזון, כמו תנובה אסם, ששולטים בצלחת שלנו. ובעצם כמעט אין תחום שאפשר להגיד וואלק, תחרות יפה, שוק משוכלל. מי שיסד את המחשבה הכלכלית שלו על עולם של יזמות ותחרות ושוק משוכלל, לא יכול לשקר לעצמו ולקיים מציאות שבה אין תחרות. והגוף הכי עשיר, הכי מסיבי, הכי משפיע על חיינו, שההוצאה הכי גדולה שלנו, היומיומית של משקי הבית נמצאת אצלו המשכנתה ועוד הוצאות והלוואות. זה הבנקים, שני בנקים מעל 50% מהשוק, שלושה מעל 70%. גם בנכסים, גם בהכנסות. הבנקים בישראל מציגים רווחי שיא שהם לפעמים פי שלושה מבנקים אחרים במערב. גם במלחמות, גם בקורונה, הדבר הזה לא נפגע".

עו"ד מיכל כהן הממונה על התחרות הסבירה כי ההכרזה על קבוצת הריכוז מאפשרת לרשות לתת הוראות למניעת פגיעה בתחרות או לקידום תחרות. היא ציינה: "אנחנו זיהינו מ-22 כשהריבית התחילה לעלות, אנחנו התחלנו לעקוב אחרי קצב עליית הריבית על פיקדונות, ואנחנו ראינו שהגלגול של הריבית למשקי הבית הוא לא מספיק". לדברי כהן לא נוח לבנקים שיעברו לקוחות. "הבנקים מעדיפים שהלקוחות יישארו במקומם, הם עושים את הצעדים שלהם ואת ההתנהלות שלהם ככה שלא תעודד או שיותר נכון תרדים לצורך העניין את הלקוחות במקום שלהם, אבל הרפורמות של הבנקאות הפתוחה והרבה צעדים שנעשו קודם, כן מאפשרים ומורידים חסמים, אבל חסמים, כמו שאנחנו יודעים, וזה נכון, גם בקמעונאות וגם באספקת מזון, חסמים זה כמו צינור עם הרבה מחיצות. אנחנו צריכים להוריד את כל המחיצות כדי שהמים יעברו בצינור. אז אנחנו פה באמת חופרים בסלע ומורידים אחת אחת, ואנחנו צריכים, א', לא להתייאש ולהמשיך להוריד, וב', להבין שעצם העובדה שהורדנו אחד והמים עוד לא זורמים, זה לא אומר שמה שעשינו הוא לא נכון. פשוט צריך להמשיך את אותו תהליך".

זהבה בוכהולץ מנהלת היחידה הכלכלית בחטיבת הפיקוח על הבנקים הביעה התנגדות להכרזה ואמרה: "על רקע צעדים שכן מיושמים כיום עולה השאלה האם באמת ההכרזה של רשות התחרות, האם מוסיפה ערך אמיתי בשוק, וההערכה שלנו היא שלא. כרגע ההוראות של רשות התחרות הן בתוך המסגרת הזאת, הן לא צפויות להביא שיפור ממשי למצב הצרכן, בעיקר בגלל שרוב ההוראות כבר היום מיושמות בצורה כזו או אחרת בשוק, בשטח. כל הסיפור של גילוי, של פרסום מחירי פיקדונות, פרסום קרנות כספיות בנקים מפרסמים באתרים שלהם, גופים מתחרים להם. כבר היום זה קיים, כל אחד יכול להיכנס, אגב, כל לקוח לאתר של כל בנק. זה מחקר והוא יכול." יו"ר הוועדה תקף את בנק ישראל על המחלוקת עם רשות התחרות ואמר: "אני מזועזע, אני לא קורא לאירוע הזה מחלוקת מקצועית, אני קורא לזה שבר, משבר אמון בעבודת הגופים הממשלתיים." הוא הוסיף כי בנק ישראל דרש מהבנקים להחזיר 3 מיליארד שקלים ללקוחות, מה שמעיד על הכרה בבעיות בתחום". 

בדיון עלה כי ההוראות שקבעה רשות התחרות כוללות איסור אפליה וחובת שקיפות בתמחור פיקדונות. הממונה הבהירה כי "הבנקים מפרסמים משהו אחד לגבי הריבית שהם נותנים. אז הם יכולים לפרסם ריבית מאוד מאוד נמוכה, אבל בפועל הם נותנים יותר למי שמתקשר, למי שמתמקח, לבנקאות הפרטית בצורה משמעותית יותר." כדי להבין האם התהליכים החיובים אליהם התייחסה בוכהולץ אכן אפקטיביים דרש היו"ר לקבל נתונים על כמות האנשים שניידו את חשבון הבנק שלהם מבנק אחד לאחר במסגרת הרפורמה שהחלה בשנת 2021. "מה אחוז האזרחים בעלי חשבון בנק שהחליפו חשבון?". בוכהולץ השיבה: 350 אלף בפועל. כ-70 אלף בשנה בכל אחת מחמש השנים". בוועדה חישבו את המספרים וגילו כי מדובר בפחות מאחוז מבעלי החשבונות בישראל.

טל ישראלי רכזת פיננסים במשרד האוצר הציגה צעדים נוספים לקידום התחרות, כולל חקיקה להקמת בנקים קטנים ומאגר נתוני אשראי. עם זאת, עלה כי קרן מודרי האשראי, שנועדה לסייע לחלשים, לא מופעלת במלואה ונותרו בה עשרות מיליוני שקלים שלא מומשו. ח"כ ביטון טען כי משרד האוצר היה צריך לוודא כי יש מימוש מלא של כספי הקרן ודרש גם להגדיל אותה. הוא סיכם את הדיון: "אני מתפלל שיעמדו פה חברי כנסת ושרים, גם בכנסת הבאה וגם בממשלה הבאה, שיהפכו את ההזדמנות הזאת על ההכרזה על הבנקים כקבוצת ריכוזיות לדבר שיש בו אפקטיביות. ויזיז את הגבינה לראשונה לבנקים, בין אם הם יבואו לכנסת ובין אם הם לא יבואו לכנסת. ואנחנו מבקשים מבנק ישראל לנזוף בבנקים על זה שהשאירו אתכם לבד בחזית, לגונן עליהם. אנחנו גם נוציא מכתב על הדבר הזה ליושב ראש הכנסת, ואם יש לו סנקציות נגד הבנקים, לאסור עליהם להגיע לישיבות שכן חשוב להם להגיע. אם הם לא באים לישיבה אחת, גם לוועדת כספים, נאסור עליהם כמה חודשים לבוא ונחוקק על הראש שלהם בלעדיהם".