287 מיליארד דולר בחמש שנים: המספרים שמסבירים למה OpenAI צריכה עוד גיוס ענק
OpenAI מעריכה שתוציא 287 מיליארד דולר במזומן עד 2030 ותגיע לתזרים שלילי מצטבר של 278 מיליארד דולר; מנגד, ההכנסות אמורות לטפס מכ-36 מיליארד דולר השנה ל-350 מיליארד דולר ב-2030. החברה צופה הוצאות של 856 מיליארד דולר על מחשוב ותשתיות, והפער מסביר את המרוץ שלה לגיוסי הון בשווי שכבר עשוי לעבור 1.2 טריליון דולר
המספרים החדשים של OpenAI מראים עד כמה גדולה התוכנית שהיא בונה ועד כמה יקר להגיע אליה. החברה מעריכה הכנסות של כ-36 מיליארד דולר ב-2026, כ-100 מיליארד דולר בתוך כמה שנים וכ-350 מיליארד דולר ב-2030, אבל בדרך היא צפויה להוציא סכומים עצומים על שבבים, מרכזי נתונים, חשמל, ענן וכוח מחשוב. עד סוף העשור ההוצאות המצטברות על מחשוב ותשתיות עשויות להגיע לכ-856 מיליארד דולר, הוצאות המזומן בשנים 2026-2030 צפויות להסתכם בכ-287 מיליארד דולר והתזרים המצטבר עשוי להיות שלילי בכ-278 מיליארד דולר. במילים פשוטות, OpenAI בונה חברה שאמורה להגיע בתוך ארבע שנים להכנסות שנתיות שמתקרבות להכנסות של ענקיות הטכנולוגיה הגדולות בעולם, אבל כדי להגיע לשם היא צריכה להמשיך לגייס סכומי עתק כמעט לאורך כל הדרך.
בסך הכול OpenAI מעריכה הכנסות מצטברות של כ-840 מיליארד דולר עד סוף העשור. כלומר, בתוך ארבע שנים החברה מעריכה שההכנסות השנתיות שלה יתקרבו לפי עשרה מהרמה הנוכחית. זו תחזית אגרסיבית מאוד גם במונחים של חברות טכנולוגיה שצמחו במהירות, והיא נשענת על המשך גידול במספר המשתמשים, על הרחבת הפעילות מול ארגונים ועל כניסה עמוקה יותר לתוכנה, כלי תכנות, סוכנים ושירותים עסקיים.
OpenAI כבר נמצאת בקצב הכנסות שנתי של יותר מ-40 מיליארד דולר, לעומת כ-20 מיליארד דולר בסוף 2025. ברבעון השני של השנה ההכנסות הגיעו לכ-6.7 מיליארד דולר, לעומת 5.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון. המנויים לצ'אט, השימוש של חברות במודלים, כלי התכנות והשירותים העסקיים ממשיכים להתרחב, ובחודשים האחרונים הצטרפה גם פעילות פרסום שכבר הגיעה לקצב שנתי של כמיליארד דולר.
אבל בצד ההוצאות נמצאים מספרים גדולים אפילו יותר. OpenAI מעריכה שתשקיע עד סוף 2030 סכום מצטבר של כ-856 מיליארד דולר על כוח מחשוב ותשתיות. הסכום כולל את עלויות ההפעלה של המודלים, בניית קיבולת חדשה והתחייבויות לספקיות ענן, שבבים ומרכזי נתונים. זה מסביר למה כמעט כל עסקה גדולה של החברה קשורה בדרך כלשהי למחשוב: עוד שבבים, עוד שרתים, עוד מרכזי נתונים ועוד חוזים ארוכי טווח על קיבולת.
המודל העסקי של חברות תוכנה רגילות עובד אחרת. אחרי שהמוצר נבנה, כל לקוח נוסף בדרך כלל מייצר הכנסה בעלות שולית נמוכה יחסית. במודלים גדולים כל שאלה, יצירת קוד, ניתוח מסמך או הפעלת סוכן דורשים חישוב. ככל שהשימוש גדל, גם ההוצאה על מחשוב עולה. החברות בענף מצליחות בהדרגה להוריד את העלות לכל פעולה, אבל במקביל משיקות מודלים חזקים יותר, עם חלונות הקשר גדולים יותר ויכולות שדורשות עוד חישוב.
זו אחת השאלות המרכזיות סביב המודל העסקי של OpenAI. ההכנסות יכולות לגדול מהר מאוד, אבל המשמעות עבור המשקיעים תלויה בקצב שבו החברה מצליחה להוזיל את העלות של כל פעולה. אם עלות המחשוב לכל דולר הכנסה תרד לאורך זמן, המרווחים יכולים להשתפר בצורה חדה. אם השימוש יעבור למודלים כבדים יותר בקצב דומה לירידה בעלויות, צריכת המזומנים תישאר גבוהה.
הנתונים של 2025 כבר הראו את הכיוון. OpenAI סיימה את השנה עם הכנסות של 13.1 מיליארד דולר והוצאות של כ-34 מיליארד דולר. ההפסד הנקי הגיע לכ-38.5 מיליארד דולר, בין היתר בשל סעיפים חשבונאיים הקשורים למבנה החברה, בעוד ההפסד התפעולי עמד על כ-8 מיליארד דולר. כ-19.2 מיליארד דולר הוצאו על מחקר ופיתוח וכ-17.2 מיליארד דולר הועברו למיקרוסופט עבור ענן, מחשוב ושירותים נוספים. המספרים המלאים של 2025 כבר הציגו את הפער הגדול בין קצב הצמיחה בהכנסות לבין ההוצאות.
בשביל לממן את זה צריך הרבה מאוד הון
זו גם הסיבה ששווי של יותר מטריליון דולר עדיין מגיע יחד עם צורך קבוע בגיוסי כסף. OpenAI השלימה במרץ גיוס בהיקף של 122 מיליארד דולר לפי שווי של 852 מיליארד דולר. לפי התחזיות הנוכחיות, חלק גדול מהכסף הזה עשוי לשמש את החברה עד 2028, כך שכבר עכשיו היא מנהלת שיחות על סבב נוסף.
השיחות האחרונות כבר מציבות ל-OpenAI שווי אפשרי של יותר מ-1.2 טריליון דולר. זה שווי שמתקרב לחברות הציבוריות הגדולות בעולם, אבל ההבדל משמעותי: אותן חברות מייצרות כבר היום רווחים ותזרימי מזומנים של עשרות מיליארדי דולרים בשנה. במקרה של OpenAI, חלק גדול מהשווי נשען על הציפייה שההכנסות ימשיכו לצמוח בקצב חריג ושהעלות היחסית של המחשוב תרד.
- הפרסומות בצ'אטGPT בדרך לארץ: עסקים ישראליים כבר יכולים לקנות מודעות
- "AI לא יחסל את האנושות": ריצ'רד סוכר יוצא נגד תרחישי האימה
גם התחייבויות התשתית עצמן יוצרות מעגל גדול של כסף. אנבידיה, מיקרוסופט, אורקל וספקיות נוספות נהנות מההוצאות של OpenAI, ובחלק מהמקרים גם משתתפות במימון ובהקמת הקיבולת. החברה צריכה עוד מחשוב כדי להגדיל הכנסות, ספקיות התשתית בונות עבורה את הקיבולת והמשקיעים ממשיכים להזרים הון כדי לממן את ההתרחבות. סם אלטמן כבר הבהיר ש-OpenAI תישאר פרטית במהלך 2026, כשהדיונים על הנפקה עוברים ל-2027 או לשלב מאוחר יותר. מבחינת המשקיעים, השאלה עד סוף העשור תהיה פשוטה יחסית: האם ההכנסות יגדלו מהר יותר מעלויות המחשוב. אם החברה אכן תתקרב להכנסות של 350 מיליארד דולר ב-2030 ותצליח במקביל להוריד את העלות לכל שימוש, המספרים יכולים להתחיל להיראות אחרת לגמרי; אם ההוצאות ימשיכו לגדול כמעט יחד עם ההכנסות, הצורך בגיוסי הון יישאר חלק מרכזי מהמודל שלה.
