אוסקר מורגנשטרן - שותף לספר שייסד את תורת המשחקים
מווינה של מחזורי עסקים עד פרינסטון, הוא דרש מכלכלה להתייחס ליריב חושב ולמספרים שמטעים
כלכלה אוסקר מורגנשטרן נולד ב-24 בינואר 1902 בגרליץ שבגרמניה, בן לסוחר דל אמצעים. בילדות עברה המשפחה לווינה. האינפלציה אחרי מלחמת העולם הראשונה משכה אותו לכלכלה. ב-1925 קיבל דוקטורט במדעי המדינה באוניברסיטת וינה, בהשפעת קרל מנגר הצעיר וכתבי אויגן בהם-באוורק. מלגת רוקפלר לקחה אותו לארצות הברית ולאירופה. ב-1929 חזר ללמד בווינה, ובשנות השלושים ניהל את המכון האוסטרי לחקר מחזורי עסקים, ועמד בוועדת מומחי הסטטיסטיקה של חבר הלאומים.
ב-1928 פרסם ספר על תחזית כלכלית, עם מסקנה חריפה. תחזית ציבורית משנה את התנהגות האנשים שהיא מתארת, ולכן שוברת את עצמה. ב-1935 כתב על ראייה מושלמת ושיווי משקל, מאמר שהוביל מתמטיקאי צ'כי להפנות אותו לעבודת פון נוימן מ-1928 על משחקי סלון. ב-1938, בעת ביקור בפרינסטון, התרחש האנשלוס. אוסטריה סופחה, והוא נשאר בארצות הברית. לימד בפרינסטון עד 1970, אחר כך בניו יורק עד מותו. ב-1944 קיבל אזרחות אמריקאית. נפטר ב-26 ביולי 1977 בפרינסטון.
המפגש עם ג'ון פון נוימן הפך לשיתוף פעולה של חמש שנים. ב-1944 יצא "תורת המשחקים והתנהגות כלכלית". מורגנשטרן הביא את השאלה הכלכלית. איך מתנהג אדם כשהתוצאה תלויה באדם אחר, לא במזג אוויר. פון נוימן הביא את הכלים. יחד בנו תועלת מספרית לסיכון, משחקים לשניים, משחקים לרבים, וערך של קואליציה. במהדורת 1947 הורחבה תורת התועלת. זה הספר שממנו יוצאת תורת המשחקים כענף, לא כהערת שוליים למתמטיקה.
כלכלה כמשחק של תלויות, ומספרים שצריך לבדוק
בכיס זה ברור. סוחר בבורסה יודע שהמחיר זז בגלל סוחרים אחרים. חברת ביטוח יודעת שהלקוח מתנהג אחרת אחרי שהוא מבוטח. איגוד עובדים יודע שהמעסיק מגיב לשביתה. מורגנשטרן תבע להפסיק לדבר על "האדם הכלכלי" כאילו הוא לבד באי. זו ליבת מיקרו כלכלה אסטרטגית. המחיר הוא תוצאה של מהלכים, לא רק של עלות ייצור.
ב-1950 פרסם ספר שני שפחות מפורסם וחשוב לא פחות, "על דיוק התצפיות הכלכליות". שם טען שמספרי סחר חוץ, תוצר ומחירים מלאים בטעויות, בהגדרות משתנות, ולעתים בהסתרה. מדיניות שנשענת על ספרה מדויקת למראית עין עלולה לפספס. ב-1970, עם קלייב גריינג'ר, פרסם "ניבוי מחירי מניות". המסקנה הייתה קשה לחובבי הגרפים. בטווח הקצר מחירי מניות מתנהגים קרוב להליכה אקראית. מי שמבטיח תחזית יומית מוכר ביטחון שהנתונים לא מחזיקים.
הייחוד שלו כפול. מצד אחד, הוא הכלכלן שהביא את פון נוימן אל שאלות של שוק, ארגון והגנה. מצד שני, הוא ספקן של סטטיסטיקה רשמית. בווינה עמד בתוך אסכולה אוסטרית של מחזור ושל ידע מפוזר. בפרינסטון תרגם את זה למשחק מתמטי. הוא יעץ לראנד, לוועדת האנרגיה האטומית, ולבית הלבן. ב-1959 כתב על שאלת ההגנה הלאומית, יישום ישיר של משחקים למרוץ חימוש.
בלי מורגנשטרן היה נשאר משפט יפה מ-1928 על פוקר. איתו הפך המשפט לשפה שבה מדברים על קרטל, על מכרז תדרים, על משא ומתן קיבוצי ועל תמחור אשראי. הסטודנטים שלו בפרינסטון, ובהם מרטין שוביק, פיזרו את הכלים למחלקות כלכלה בארצות הברית.
הוא מת בביתו בפרינסטון, אחרי שנים שבהן נחשב לעתים "השותף הצעיר" של גאון. ההיסטוריה של התחום כבר לא מספרת כך. בלי הכלכלן מווינה, הספר מ-1944 היה נשאר תרגיל במתמטיקה. איתו הוא נעשה מדריך לשוק שבו כל שחקן יודע שהשחקן ממול גם חושב, וגם טועה במספרים שהוא קורא בעיתון.
בווינה למד לחשוש מתחזית רשמית שמתפרסמת בבוקר ומשנה את הצהריים. בפרינסטון הפך את החשש לכלל. שחקן רציונלי מביא בחשבון שגם האחרים קוראים את אותה תחזית. לכן תחזית שוק היא מהלך במשחק, לא תצלום של מציאות חיצונית. מי שמפרסם יעד אינפלציה, או תחזית רווח של חברה, משתתף במשחק הזה. הוא גם כתב על ארגון, על הגנה לאומית ועל סחר חוץ, תמיד עם אותה דרישה. להגדיר מי השחקנים, מה הם יודעים, ומה איכות המספר שבו הם משתמשים לפני שמסיקים מסקנה על מדיניות.
גם בשוק ההון המקומי התובנה חיה. בנקאים קוראים דוח תוצר ומזיזים תשואות, סוחרים קוראים את תחזית הריבית ומזיזים מניות, וכל אחד יודע שהאחרים קוראים אותו מסמך. מורגנשטרן דרש לצרף לכל מספר טווח טעות, כמו בפיזיקה, ורק אז להתווכח על מדיניות. מי שמשווה יצוא של ישראל ליבוא של אירופה בלי לבדוק הגדרות מכס, נופל בדיוק למלכודת שתיאר ב-1950.
