המחיר של שלוש שנות מלחמה: 230 מיליארד שקל, ו-79 אלף שקל לכל משפחה בישראל

שלוש שנים כמעט חלפו מאז הבוקר של 7 באוקטובר 2023, ובדרך נוספו לישראל עוד שתי מערכות מול איראן. לפני שמדברים על כסף, המספר שמעליו אין ויכוח: מאז 7 באוקטובר 2023 נוספו למעגל השכול 7,165 בני משפחות שכולות, והמעגל הזה מונה כיום קרוב ל-60 אלף איש. לצידם עשרות אלפי פצועים, נכי צה"ל ונפגעי פעולות איבה, חשבון שאין לו תג מחיר.

מה עלה כמה

לחשבון הכלכלי, לעומת זאת, יש כבר מספר. לפי נתוני משרד האוצר, המלחמה עלתה למדינה כ-230 מיליארד שקל מאז 7 באוקטובר. מדובר בסכום השווה לכמעט שני תקציבי ביטחון של שנות שגרה, או ליותר מ-10% מהתוצר השנתי של ישראל.

הפריט הכבד ביותר הוא הצבא. הוצאות מערכת הביטחון ב-2025 הסתכמו ב-166 מיליארד שקל, 7.8% מהתוצר, לעומת 75 מיליארד ו-4.3% מהתוצר ב-2022, ערב המלחמה. בתוך זה, 32 מיליארד שקל הלכו לימי מילואים ו-11 מיליארד לאגף השיקום, שני סעיפים שמשקפים ישירות את עלות הלחימה על עורף המשק.

מי שנשאה בנזק האזרחי הישיר היא קרן הפיצויים של מס רכוש. מאז תחילת המלחמה שולמו ממנה יותר מ-37 מיליארד שקל, וכעת נותרו בקופה כ-2.8 מיליארד בלבד. כלומר, סבב לחימה נוסף ידרוש הזרמה מהתקציב או גיוס חוב. שתי המערכות מול איראן לבדן הותירו חשבון של כ-5 מיליארד שקל בנזקים ישירים לרכוש ועוד כ-8 מיליארד בנזקים עקיפים, ואילו שיקום עוטף עזה עומד על כ-17 מיליארד שקל שהוציאה מנהלת תקומה או התחייבה להם.

כמה זה עולה לכם

חילוק פשוט ממחיש את הגודל: 230 מיליארד שקל על פני כ-2.9 מיליון משקי בית בישראל הם כ-79 אלף שקל למשפחה, יותר ממשכורת ממוצעת של חצי שנה. לנפש, החשבון עומד על כ-23 אלף שקל לכל אזרח, כולל תינוקות. זה כסף שהופנה מכבישים, מבתי חולים ומכיתות לימוד, וחלקו ימומן בחוב שאותן משפחות ישלמו עליו ריבית במשך שנים.

המחשבון שלמעלה מאפשר לחשב את החלק היחסי לפי גודל משק הבית, לראות את הפירוט לפי סעיפים ולהשוות אותו להכנסה החודשית.

הנתונים מתייחסים להוצאות שבוצעו או נרשמו כהתחייבות, ולא לפגיעה בצמיחה, לירידה בהשקעות זרות או להורדות דירוג האשראי. גם ההתחייבויות הביטחוניות לשנים הבאות, רכש טילים, מיגון ומילואים, טרם נכללו. תקציב 2027, שיעלה על שולחן הממשלה הבאה אחרי הבחירות, יצטרך להכריע מי מממן את הפער: העלאת מסים, קיצוץ אזרחי או גירעון שיגלגל את החשבון הלאה.