גם בבנק ישראל התלבטו: חבר בוועדה התנגד להורדת הריבית

הורדת הריבית של בנק ישראל בתחילת ספטמבר הפתיעה לפחות חלק מהשוק והכלכלנים, וכעת מתברר שגם בתוך הוועדה המוניטרית ההחלטה לא התקבלה פה אחד. מהפרוטוקולים שמפרסם היום הבנק עולה כי ארבעה מחמשת חברי הוועדה הצביעו בעד הפחתה של 0.25% לרמה של 3.25%, בעוד חבר אחד ביקש להשאיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 3.5%.

זו אולי הנקודה המעניינת ביותר בפרסום הנוכחי. לקראת החלטת 1 בספטמבר התמונה בשוק הייתה רחוקה מהסכמה מלאה. כמחצית מהאנליסטים ציפו להפחתה וכמחציתם להותרת הריבית ללא שינוי, בעוד לפי גלובס השוק גילם הסתברות של כ-40% בלבד להפחתה. כלומר, עצם ההורדה לא הייתה תרחיש שולי, אבל היא גם לא הייתה המהלך שהשוק ראה כוודאי.

הפרוטוקול מסביר עכשיו מאיפה הגיעה ההתלבטות. החבר שהתנגד להפחתה סבר כי "לאור ההתפתחויות בעולם בריביות ובסביבת האינפלציה, עדיף להמתין ולבחון את השפעתן של הורדות הריבית האחרונות". במילים אחרות, המחלוקת לא הייתה סביב השאלה האם התנאים בישראל השתפרו, אלא סביב הקצב שבו נכון להמשיך את תהליך ההקלה.

וזה מגיע אחרי רצף מהיר יחסית של הפחתות. ההורדה בספטמבר הייתה השלישית ברציפות והרביעית מתחילת 2026, והביאה את הריבית לרמה של 3.25%. ביולי הוריד בנק ישראל את הריבית ל-3.5%, וגם אז ההפחתה הגיעה לאחר הורדה בהחלטה הקודמת.

מצד אחד, לוועדה היו לא מעט סיבות להמשיך להוריד. האינפלציה השנתית עמדה ביולי על 1.5%, מתחת למרכז יעד בנק ישראל, וגם האינפלציה בניכוי אנרגיה ופירות וירקות עמדה על 1.5%. הציפיות לאינפלציה לשנה קדימה ולשנים שלאחר מכן נמצאות סביב מרכז היעד. קצב עליית המחירים ברכיבים הבלתי סחירים ירד ל-2.5%, בעוד מחירי הרכיבים הסחירים ירדו ב-0.3% בשנה האחרונה.

גם תמונת הפעילות סיפקה הצדקה להפחתה. אמנם נתוני החשבונאות הלאומית הראו זינוק של 15.4% בתוצר ברבעון השני במונחים שנתיים, אבל חלק מהנתון משקף התאוששות מהפגיעה בפעילות בתחילת השנה. כאשר מנטרלים את פעילותן של חברות ישראליות בחו"ל, התמונה מתונה בהרבה: התוצר ברבעון השני היה גבוה ב-3.8% בלבד ביחס לרבעון האחרון של 2025 במונחים שנתיים.

גם בשוק העבודה מתחילים להופיע סימנים קצת פחות חזקים, אף שהוא עדיין מוגדר על ידי הבנק כהדוק. שיעור האבטלה הרחבה בגילי העבודה העיקריים עמד ביולי על 3.2%, שיעור המשרות הפנויות על 4.5%, וקצב עליית השכר הנומינלי נותר גבוה - 6.2% לעומת התקופה המקבילה.

אבל מול הנתונים המקומיים הנוחים יחסית ניצבת התמונה העולמית - והיא כנראה הייתה הבסיס המרכזי להתנגדות בתוך הוועדה. בנק ישראל מציין כי בתקופה שנבחנה נרשמה עלייה חדה בתשואות האג"ח הממשלתיות בעולם, וכי תוואי הריבית בארה"ב עלה לאחר דברי יו"ר הפד וגם בגוש האירו נרשמה עלייה חדה בתוואי הריבית. במקביל, המתיחות במזרח התיכון הובילה לעלייה של כ-25% במחיר הברנט, לרמה של כ-90 דולר לחבית בתקופה שנבחנה, ולעלייה במחירי הגז באירופה.

גם בצד הפיסקלי הסיכון לא נעלם. הגירעון ב-12 החודשים שהסתיימו ביולי עמד אמנם על 3.4% מהתוצר ומתחת ליעד הממשלתי, אבל בבנק מציינים אי ודאות סביב הגדלת תקציב הביטחון והצעדים שהממשלה תידרש לבצע כדי לממן אותו בשנים הקרובות.

• לא רק החלטת הריבית: 6 הכרעות שיקבעו לאן השווקים הולכים
• השבוע בוול-סטריט: החלטת הריבית, תשואות של 5% ונפט מעל 100 דולר

כך שהפרוטוקול מחדד את הדילמה שבה נמצא בנק ישראל. האינפלציה המקומית מאפשרת הורדות נוספות והריבית עדיין מרסנת, אבל סביבת הריביות העולמית, מחירי האנרגיה והסיכון הפיסקלי פועלים בכיוון ההפוך. הפעם הרוב בוועדה בחר לתת משקל גדול יותר להתמתנות באינפלציה ובפעילות ולהוריד את הריבית. לפחות חבר אחד חשב שאחרי רצף ההפחתות, נכון יותר לעצור.

ההחלטה הבאה של בנק ישראל תתקבל ב-21 באוקטובר. השאלה לקראתה תהיה לא רק אם הנתונים יאפשרו עוד הפחתה, אלא האם ההתנגדות שנרשמה הפעם תישאר קול יחיד - או תהפוך למחנה גדול יותר בתוך הוועדה.