עוד מכה לחשבון החופשה: אנגליה פותחת את הדלת למס תיירות ללא תקרה

החופשה באנגליה עומדת לקבל שורת מחיר חדשה. ממשלת בריטניה הודיעה ב-10 בספטמבר כי ראשי ערים ורשויות אסטרטגיות באנגליה יקבלו סמכות להטיל מס על לינות במלונות, דירות נופש ומקומות אירוח אחרים. בניגוד למודלים שבהם נגבה סכום קבוע מכל תייר, הממשלה החליטה שהמס האנגלי יחושב כאחוז ממחיר הלינה - וככל שהמלון יקר יותר, כך גם המס יהיה גבוה יותר.

הפרט שמעורר את עיקר הוויכוח הוא מה שהממשלה החליטה לא לעשות: היא אינה קובעת תקרה ארצית אחידה לשיעור המס. המשמעות היא שלרשויות המקומיות יינתן מרחב משמעותי לקבוע את גובה ההיטל בהתאם לצרכים המקומיים. עם זאת, לא מדובר במס ארצי אוטומטי. כל ראש עיר או רשות יצטרכו להחליט אם בכלל להפעיל את הסמכות, לערוך התייעצות מקומית ולקבוע את המתווה באזורם.

הממשלה מסבירה את הבחירה באחוז ממחיר החדר כניסיון להגן על התייר הזול יחסית. מי שישלם 80 ליש"ט ללילה ישלם מס נמוך בהרבה ממי שלן במלון של 500 ליש"ט. במילים אחרות, במקום חמישה ליש"ט קבועים שיוצרים תוספת של 6.25% לחדר של 80 ליש"ט ורק 1% לחדר של 500 ליש"ט, מס באחוזים מטיל אותה תוספת יחסית על שניהם.

כמה זה יעלה לתייר?

שיעור המס בפועל עדיין לא נקבע, ולכן החישוב בשלב הזה הוא תרחיש בלבד. אם לונדון, למשל, תקבע מס של 5%, חדר שעולה 200 ליש"ט ללילה יתייקר ב-10 ליש"ט. ארבעה לילות יוסיפו 40 ליש"ט לחשבון. במלון של 400 ליש"ט ללילה מדובר כבר בתוספת של 20 ליש"ט ללילה, או 80 ליש"ט לארבעה לילות.

וזה מצטרף למחיר שגם כך אינו נמוך. UKHospitality טוענת כי בריטניה סובלת כבר היום מחיסרון תחרותי מול יעדים אירופיים, בין היתר משום שמע"מ על אירוח עומד על 20%. מבחינת המלונאים, מס לינה נוסף אינו רק עוד כמה ליש"ט בחשבון של התייר, אלא תוספת מס במדינה שבה עלויות החופשה גבוהות מלכתחילה.

הטענה הזאת חשובה במיוחד משום שלבריטניה יש במקביל יעד שאפתני להגדיל את מספר המבקרים הבינלאומיים ל-50 מיליון בשנה עד 2030. מבחינת מתנגדי המס, המדינה למעשה מנסה לעשות שני דברים מנוגדים: למשוך יותר תיירים ובאותו זמן לייקר עבורם את הלינה.

המלונאים: 33 אלף משרות בסכנה

ההתנגדות החריפה ביותר מגיעה מ-UKHospitality. לפי מודל שהכינה Oxford Economics עבור הארגון, מס של 5% על הלינה באנגליה עלול להקטין את התוצר בכ-2.24 מיליארד ליש"ט, לצמצם את הוצאות התיירים בכ-1.78 מיליארד ליש"ט ולהביא לכמעט 11.9 מיליון לינות פחות.

לפי אותו תרחיש, כ-33 אלף משרות עלולות להיעלם וההשקעות הישירות בענף עשויות לרדת בכ-101 מיליון ליש"ט. ההכנסות הברוטו מהמס עצמו נאמדות בכ-1.6 מיליארד ליש"ט, אך UKHospitality טוענת כי הירידה בפעילות הכלכלית תפגע במקביל בהכנסות אחרות של האוצר.

חשוב לסייג: אלה אינן תחזיות ממשלתיות אלא מודל שהוזמן בידי ארגון שמייצג את ענף האירוח ומתנגד למס. בנוסף, המודל מניח מס של 5% בהיקף רחב, בעוד שבפועל הרשויות יוכלו לבחור שיעורים שונים וחלקן עשויות שלא להטיל מס כלל.

• 72 מיליון ליש"ט ביממה משני מיליארדרי קריפטו
• התרומה שנועדה לעקוף חוק שטרם עבר

גם ועדה פרלמנטרית שעסקה בנושא הזהירה עוד לפני החלטת הממשלה כי יש צורך במסגרת ארצית ברורה, בשקיפות לגבי השימוש בכסף ובבחינת ההשפעה המצטברת של המסים על ענף המלונאות. בין היתר הועלה חשש מפגיעה חזקה יותר באזורים כפריים ובערי חוף, שבהם התיירות מהווה חלק גדול יחסית מהתעסוקה המקומית.

מנצ'סטר כבר ניסתה – והתיירים לא נעלמו

אלא שכאן נכנסת לתמונה מנצ'סטר ומערערת לפחות חלק מהתחזיות הפסימיות.

העיר החלה באפריל 2023 לגבות תשלום של ליש"ט אחד לחדר ללילה במסגרת "שיפור עסקי בתחום הלינה במנצ'סטר". זה אינו בדיוק אותו מס שמציעה כעת הממשלה – מדובר במנגנון שמובל על ידי עסקי האירוח עצמם – אבל הוא מספק מקרה מבחן מעניין למה שקורה כאשר מוסיפים עלות קבועה ללינה.

בשלוש השנים הראשונות הכניס המנגנון כ-10.5 מיליון ליש"ט, ששימשו בין היתר להבאת אירועים, קידום העיר, שיווק, ניקיון ושיפור חוויית המבקרים.

והחלק המעניין יותר הוא מה שלא קרה. מחקר אקדמי שבחן נתונים חודשיים של מלונות במנצ'סטר והשווה אותם לערים בריטיות אחרות לא מצא במהלך 18 החודשים הראשונים שלאחר הכנסת ההיטל השפעה מובהקת סטטיסטית על תפוסת המלונות, מספר החדרים שנמכרו, מחיר החדר הממוצע, הכנסות המלונות או ההכנסה לחדר זמין.

• המפעל במלזיה שמסמן לאן הולך הייצור העולמי
• המניות יורדות על רקע הקריאה להאט את ה-AI, והנפט מזנק מעל 107 דולר

אי אפשר להסיק מכך שמס של 5% בלונדון או באזורי נופש יעבוד באותה צורה. ליש"ט אחת ללילה היא תוספת קטנה בהרבה, ובמנצ'סטר הכסף גם הופנה במכוון לחיזוק התיירות. אבל המקרה הזה מקשה על הטענה שכל מס תיירות מוביל בהכרח לירידה בביקוש.

לונדון יכולה להפוך את המס למכונת הכנסות

הכסף הגדול נמצא כמובן בלונדון. ראש העיר סאדיק חאן כבר הביע תמיכה עקרונית בהיטל תיירות ואף הקים צוות ייעודי לבחינת המודל. העירייה אישרה השנה תקציב של עד 492 אלף ליש"ט לצוות שיעסוק במהלך ועוד עד 300 אלף ליש"ט למחקר, ייעוץ וכוח אדם נוסף.

הערכות שמופיעות כעת בבריטניה מדברות על אפשרות שהיטל בלונדון יניב 250–350 מיליון ליש"ט בשנה, בהתאם לשיעור ולמבנה שייבחר. עדיין אין החלטה סופית על גובה המס ולכן אין לראות במספר הזה תחזית רשמית להכנסות.

בענף התיירות רוצים שההכנסות יוחזרו לתיירות, לשיווק העיר, לאירועים ולאטרקציות. מנגד, שרת התחבורה היידי אלכסנדר אמרה כי יהיה סביר להשתמש בחלק מהכסף גם לשיפור התחבורה הציבורית בלונדון.

זו נקודה מהותית במהלך החדש. מס תיירות יכול להיות מנגנון שבו התייר משלם עבור העומס שהוא יוצר - תחבורה, ניקיון, תשתיות ושירותים - אבל מבחינת המלונאים יש הבדל גדול בין כסף שחוזר לענף ומושך תיירים נוספים לבין מס שהופך בפועל למקור הכנסה כללי של הרשות.

אנגליה מצטרפת למה שכבר הפך לשגרה באירופה

מבחינת הממשלה, אנגליה אינה מובילה מהפכה אלא דווקא סוגרת פער. כל שאר מדינות ה-G7 כבר מפעילות בצורה זו או אחרת מס תיירות או מס על לינה, וערים כמו אמסטרדם, רומא וניו יורק גובות תשלומים כאלה. צרפת מפעילה גרסה של מס תיירות כבר יותר ממאה שנה.

גם בתוך בריטניה אנגליה אינה הראשונה. אדינבורו החלה ביולי השנה לגבות היטל של 5% על לינות, ואילו בוויילס נבנית מסגרת שתאפשר לרשויות להפעיל היטל משלהן. מנצ'סטר וליברפול כבר מפעילות מנגנונים מקומיים המבוססים על מודל ה-BID.

לכן השאלה הגדולה כבר אינה אם תיירים יתרגלו לשלם מס נוסף. בחלק גדול מאירופה הם כבר משלמים אותו. השאלה היא עד כמה גבוה יכול המס להיות לפני שהוא מתחיל להשפיע על בחירת היעד.

עבור משפחה ישראלית שמתכננת חופשה בלונדון, כמה אחוזים נוספים כנראה לא יהיו לבדם הסיבה לוותר על הנסיעה. אבל הם מצטרפים למגמה רחבה הרבה יותר: מסי לינה, אגרות כניסה, תשלומים על אטרקציות והגבלות על דירות נופש הופכים בהדרגה את המס המקומי ממרכיב כמעט בלתי נראה בחופשה לסעיף שצריך להביא בחשבון.