לא רק מס תיירים: היעדים שמקשיחים את הכללים למבקרים - וכמה זה עולה לכם?

מי שרגיל להזמין טיסה ולהחליט ברגע האחרון לאן ללכת, עשוי לגלות הקיץ שחלק מהיעדים הפופולריים בעולם כבר אינם פועלים כך. במקומות רבים הכניסה מחייבת תשלום, קוד QR, הזמנה מוקדמת או עמידה בכללי התנהגות מחמירים. בחלק מהמקרים מדובר באגרה סמלית, אך במקרים אחרים טעות קטנה יכולה להסתיים בקנס של מאות ואף אלפי אירו.

איטליה: ונציה, רומא וסרדיניה מקשיחות את התנאים

ונציה: אגרת כניסה למבקרי יום. בשנת 2026 ונציה מפעילה את אגרת הכניסה ב־60 ימים נבחרים, בין 3 באפריל ל־26 ביולי. מבקרי יום מעל גיל 14 נדרשים להירשם מראש ולקבל קוד QR. מי שמשלם מראש משלם 5 אירו, ואילו תשלום בארבעת הימים שלפני הביקור עולה 10 אירו. לינה בעיר פוטרת מהתשלום, אך גם אורחים במלונות נדרשים להירשם. מי שנכנס ללא אישור עלול להיקנס ב־25 עד 150 אירו, נוסף על תשלום האגרה.

רומא: 2 אירו כדי להתקרב למזרקת טרווי. מאז פברואר 2026, תיירים שרוצים לרדת אל האזור הסמוך לבריכת מזרקת טרווי ולזרוק מטבע למים משלמים 2 אירו. הצפייה במזרקה מהכיכר נשארת חופשית. המהלך נועד לצמצם את הדוחק סביב אחד האתרים המצולמים בעיר, שמושך מיליוני מבקרים בשנה.

סרדיניה: לא כל חוף פתוח לכל ציוד ויש מכסות ודמי כניסה. בחוף פונטה מולנטיס ליד וילסימיוס, בדרום־מזרח האי, הכניסה עולה 10 אירו. במסגרת ההגבלות החדשות, משפחות עם ילדים עד גיל 10 ומבוגרים מעל גיל 65 רשאים להציב שמשייה אחת, אך מבקרים אחרים בגילי 10 עד 65 אינם רשאים להביא שמשייה. גם אוהלים, גזיבו ואמצעי הצללה אחרים אסורים עד סוף אוקטובר.

בחוף לה פלוסה (La Pelosa) ליד סטינטינו הכניסה מחייבת הזמנה וקוד QR בין 15 במאי ל־15 באוקטובר. מספר המבקרים מוגבל ל־1,500 ביום, והמחיר הוא 3.5 אירו לאדם. בחוף חלה גם חובה להשתמש במחצלת מתחת למגבת, כדי לצמצם פגיעה בחול ובמערכת הדיונות.

בחוף Cala Goloritzè שבחוף המזרחי של האי נדרשת הזמנה מראש, ומספר המבקרים מוגבל ל־250 ביום. דמי הכניסה עומדים על 7 אירו לאדם וכוללים את הגישה למסלול ההליכה ואת החניה. מדובר בחוף שאליו מגיעים בעיקר ברגל, ולכן התשלום הוא גם חלק ממנגנון הפיקוח על מספר המטיילים באזור.

גם החופים Cala Brandinchi ו־Lu Impostu באזור סן תאודורו פועלים בעונת הקיץ באמצעות הזמנה מראש וקוד QR. עבור מבקרים שאינם תושבים, העלות היא 2 אירו לאדם, וההזמנות נדרשות בין 1 ביוני ל־30 בספטמבר. החניה במקום מחויבת בנפרד, והמחיר משתנה לפי העונה.

יוון וספרד: תיירות שיא הופכת ליקרה ומוגבלת יותר

יוון: עד 20 אירו לנוסע קרוז בסנטוריני ובמיקונוס. האגרה אינה חלה על מי שמגיע בטיסה או במעבורת רגילה, אלא על נוסעי אוניות נופש שיורדים לחוף. בין יוני לספטמבר, נוסע קרוז שיורד בסנטוריני או במיקונוס משלם 20 אירו; בשאר נמלי יוון התשלום הוא 5 אירו. באביב, בסתיו ובחורף התעריפים נמוכים יותר. חברות השיט גובות בדרך כלל את הסכום דרך החשבון על הספינה.

מיורקה ואיביזה: פחות אלכוהול ברחוב. באזורים מסוימים במיורקה ובאיביזה, בהם מגאלוף, פלמה, יוקמאיור וסנט אנטוני, נאסרה שתיית אלכוהול ברחוב ונאסרה מכירת אלכוהול בחנויות בין 21:30 בערב ל־08:00 בבוקר. ההגבלות חלות גם על חלק ממסיבות הסירות הקרובות לחוף. בחלק מאזורי הנופש הוגבלו חבילות “הכול כלול” לשישה משקאות אלכוהוליים ביום, והקנסות במקרים מסוימים עשויים להגיע עד 3,000 אירו.

• הדוח שמקפיץ את בוקינג: "73% מהאמריקאים עדיין נחושים לצאת לחופשה"
• הבינה המלאכותית מתכננת לכם חופשה - אבל מה המחיר?

מנורקה וקוסטה בראווה: בחוף Cala Macarella שבמנורקה, הגישה בעונת הקיץ נעשית באמצעות שאטל ציבורי מציוטדלה, במקום כניסה חופשית עם רכב פרטי. מחיר הנסיעה הוא כ־4.65 אירו לכיוון או 9.30 אירו הלוך ושוב. בחופי קוסטה בראווה, בהם Aiguablava, Tamariu ו-Llafranc, הכניסה לחוף עצמה בדרך כלל אינה כרוכה בתשלום. עם זאת, החניה בסביבה מוגבלת ובתשלום, והמחיר משתנה לפי החוף, העונה ומשך החניה. בחלק מהמקומות מדובר בכמה אירו ליום, ובאחרים החיוב הוא שעתי ועלול להיות גבוה יותר בשיא הקיץ..

אמסטרדם: מגבלות על סיורים מאורגנים ברובע החלונות האדומים. בעיר אסור לקיים סיורים מודרכים של יותר מ־15 משתתפים, וסיורים אינם רשאים לעבור ליד חלונות הזנות. גם קבוצות קטנות מוגבלות באזור, ונאסרים שימוש ברמקולים, צעקות, אלכוהול וסמים במהלך הסיור. מדריכים שמובילים יותר מארבעה משתתפים נדרשים לפטור מיוחד, שעלותו 212.3 אירו.

מיפן ועד הוואי: הטבע קודם לחופש התנועה

יפן: הר פוג'י מחייב הרשמה, תשלום וציוד מתאים. בעונת הטיפוס של 2026, שנמשכת מ־1 ביולי עד 10 בספטמבר, מטיילים במסלול יושידה נדרשים לשלם 4,000 ין, לבצע הזמנה מראש ולעבור דרך שער הכניסה. מספר המטפסים היומי מוגבל ל־4,000. הכניסה להר בין 14:00 ל־03:00 אסורה למי שלא הזמין לינה בבקתת הרים, וגם מטיילים ללא ציוד מתאים עלולים להיעצר כבר בתחנה החמישית.

באלי: אגרת תיירות ומעקב הדוק יותר אחר התנהגות המבקרים. כל תייר זר נדרש לשלם אגרה של 150 אלף רופיה אינדונזית, פעם אחת בכל ביקור. הרשויות מדגישות כללים הנוגעים להתנהגות באתרים קדושים, לבוש מכבד, צילום במקדשים ושמירה על מנהגים מקומיים. את התשלום אפשר לבצע מראש דרך המערכת הרשמית או בנקודות תשלום בשדה התעופה ובנמל.

הוואי: חוף האנומאה ביי מחייב תכנון מוקדם. בשמורת הטבע האנומאה ביי באי אואהו, מבקרים שאינם תושבי הוואי משלמים 25 דולר, בתוספת עמלה מקוונת, וכן 3 דולרים לחניה. ההזמנה המקוונת נפתחת יומיים לפני הביקור, ורוב המקומות נתפסים מראש. חלק קטן מהכניסה נשמר למבקרים שמגיעים ללא הזמנה, אך אין לכך ודאות. המטרה היא להגן על המפרץ, על שוניות האלמוגים ועל איכות המים.

• מורגן סטנלי מסמן את ענקיות הענן כדבר הבא ומאיזה סקטור צריך לצאת?
• אדידס היא יותר מטרייד מונדיאל: UBS רואה עוד אפסייד במניה

יעדי תיירות אינם מוותרים על מבקרים, אך הם מנסים לשלוט במספרם, בזמן הגעתם ובהתנהגותם. עבור תיירים, המשמעות היא שכבר לא מספיק להזמין טיסה ומלון. לפני כל נסיעה כדאי לבדוק אם נדרשים רישום מראש, תשלום מיוחד, מסלול מוגדר או כללי לבוש והתנהגות מקומיים. במיוחד ביעדי חוף, אתרי טבע, ערים עתיקות ואיים עמוסים, הכללים עשויים להשתנות בין שכונה לשכונה ובין עונה לעונה.