"אני המלך ואת השפחה": נעלם לחמשת ילדיו, והפסיד הכל בבית המשפט

זוג שהתחתן ב-2010 והביא לעולם חמישה ילדים, מצא את עצמו בשנים האחרונות בתוך סבך של ארבע תביעות מאוחדות בבית המשפט לענייני משפחה בירושלים: משמורת, מזונות ואיזון משאבים. אלא שבשלב מסוים, כפי שעולה מפסק הדין שנתן השופט משה בראון, האב פשוט נעלם. הוא לא הופיע לדיון ההוכחות, ניתק קשר עם עורכת הדין מטעם הסיוע המשפטי שייצגה אותו, ולא טרח אפילו להגיש סיכומים.

לפי פסק הדין, ממאי 2024, אז עזב האב את הבית, חמשת הילדים - בני 5 עד 12 - מתגוררים עם האם בלבד, שנושאת "בכל הוצאותיהם מכל מין וסוג שהוא לבדה". האב, כך נקבע, לא רק שניתק קשר עם בית המשפט - הוא גם ניתק קשר עם הילדים עצמם. הוא לא מתקשר אליהם, לא נפגש איתם, ואף הודיע לעובדת הסוציאלית שהוא משעה את הסדרי הקשר ולא מעוניין לפגוש בהם עוד. גם את המזונות הזמניים שנפסקו לחובתו הוא לא שילם.

חלק ניכר מפסק הדין מוקדש לתיאור ההתנהלות של האב כלפי אשתו לאורך שנות הנישואים. לטענת האשה, הוא הסתיר ממנה את הכנסותיו כעצמאי, שכר משרד בסתר במשך שנתיים מאחורי גבה, נטל הלוואות בסכום של מאות אלפי שקלים בלי ידיעתה, ומכר את הרכב המשותף לחברו תמורת 15 אלף שקל בלבד - בלי לספר לה על כך ובלי לתת לה חלק בתמורה.

לצד הטענות הכספיות, הציגה האשה בבית המשפט תמליל הקלטה רשמי, שממנו עולה כי האב פנה אליה במלים קשות: "אני המלך... ואת השפחה של המלך". בעדותה, סיפרה האשה על תקופה ארוכה של מה שהיא כינתה התעללות נפשית, וצוטטה כאומרת שבעלה היה אומר לה: "תראו את הזנות הזאת, אני המלך ואת השפחה, אני אזרוק אותך לפח". האשה גם תיארה בבית המשפט את סדר יומה העמוס - החל מ-4:00 לפנות בוקר ועד שעות הערב המאוחרות, בין עבודה לטיפול בחמשת הילדים לבדה. מנגד, כך היא תיארה את התנהלות בעלה: הוא יוצא מהבית בבוקר "ולא חוזר. בכלל לא חוזר בלילות, לא חוזר בבוקר".

התוצאה: דחיית כל תביעות האב

מכיוון שהאב לא התייצב לדיון ולא הגיש סיכומים, קבע בית המשפט - בהתאם לתקנות סדר הדין האזרחי - כי מדובר בנטישה מודעת של ההליך, "תוך הבעת זלזול וחוסר אכפתיות כלפי בית המשפט, האשה, ילדיו ובאת-כוחו". כתוצאה מכך, כל תביעותיו הכספיות והרכושיות של האב נדחו על הסף, ובית המשפט בחן רק את תביעות האשה.

בכל הנוגע לרכוש, קיבל השופט את בקשת האשה לחלוקה לא שוויונית של הזכויות הסוציאליות והפנסיוניות, לפי סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון - מהלך שנשמר בדרך כלל למקרים חריגים, שבהם מוכחים פערים כלכליים משמעותיים או התנהלות פסולה. כל צד יישאר עם הזכויות הרשומות על שמו, ללא איזון ביניהם - החלטה שלמעשה מענישה את האב על היעדרותו מחיי המשפחה. בנוסף, חויב האב להשיב לאשה 10,000 שקל עבור מכירת הרכב המשותף ללא ידיעתה, ועוד 30 אלף שקל - מחצית מסכום של 60 אלף שקל שהוא משך מהחשבון המשותף בסמוך לעזיבתו.

לגבי מזונות הילדים, מכיוון שהאב לא הציג ראיות על הכנסותיו האמיתיות, העריך בית המשפט את "הכנסתו הפנויה הפוטנציאלית" על סמך כישוריו המקצועיים המגוונים - כיועץ משכנתאות, מגשר, קואצ'ר וטוען רבני - בסכום של 15 אלף שקל נטו לחודש, וקבע חלוקה של 60% מהעלות על האם ו-40% על האב. בפועל, כתוצאה מהחלת מדרגות הגיל השונות עבור הבנות הקטנות, יהיה תשלום המזונות בתקופה הראשונה כ-8,700 שקל לחודש עבור חמשת הילדים, ובהמשך הוא יירד בהדרגה ככל שהבנות הצעירות יעברו את גיל 6.

בית המשפט גם חייב את האב בתשלום של חוב עבר שהצטבר מיולי 2024 ועד היום, בשישה תשלומים שווים החל מספטמבר 2026, וכן בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין לאשה בסכום כולל של 40 אלף שקל.