תבעה מלקוחה 109 אלף שקל שכר טרחה, ותקבל 17 אלף

עורכת דין שהתגייסה לטפל בסכסוך משפחתי סוער, ליוותה את הלקוחה שלה לבתי משפט ואף פנתה בשמה למשטרה - גילתה בסוף התהליך שהלקוחה חזרה לבעלה, הקפיאה את הטיפול, ולא שילמה את מלוא שכר הטרחה שסוכם ביניהן. בית משפט השלום בנוף הגליל-נצרת נדרש להכריע מי צודק, וקבע שגם כשיש הסכם חתום שקובע תשלום מלא בכל מקרה, לא תמיד אפשר לגבות אותו במלואו.

התיק נפתח כשעורכת הדין אדר בן גיגי תבעה את הלקוחה שלה, שמכונה בפסק הדין פלונית, לתשלום שכר טרחה בסכום של 109,779 שקל. הלקוחה מצדה, הגישה תביעה נגדית, שבה היא דרשה לבטל את הסכם שכר הטרחה ולקבל בחזרה 30 אלף שקל ששילמה, לטענתה, ביתר.

לפי כתב התביעה, בספטמבר 2022 חתמו הצדדים על הסכם שלפיו תשלם הלקוחה 100 אלף שקל בתוספת מע"מ עבור ייצוג גלובלי בכל ההליכים שנגעו לפירוד מבעלה: תביעת מזונות, חלוקת רכוש, גירושים וחלוקת זמני שהות עם הילדים. לטענת עורכת הדין, היה מדובר בטיפול דחוף ביותר: באותו היום שבו נחתם ההסכם היא ועובדי משרדה כבר הגישו בקשות דחופות להחזרת הלקוחה וילדיה הקטינים לביתם, לאחר שהורחקו ממנו (בפסק הדין לא נכתב מה הרקע לכך), ובימים שאחרי היא ליוותה אותה בהליכי צו הגנה, בערעור פלילי על תנאי שחרור (גם כן אין פירוט של הרקע לדברים בפסק הדין), ובניהול משא ומתן מול בא כוח הבעל.

אלא שכחודש בלבד לאחר החתימה, ב-6 לאוקטובר 2022, שלחה הלקוחה לעורכת הדין הודעת וואטסאפ שבה היא ביקשה להקפיא את הטיפול כדי לנסות להגיע להסדר עם בעלה בדרכי נועם. בהמשך התברר שהיא ובעלה הגיעו לשלום בית, הגישו יחד בקשה לסגור את התיק המשפטי - וזמן קצר אחר כך שכרה הלקוחה עורך דין חדש והפסיקה את הקשר עם עורכת הדין המקורית.

בית המשפט: הזכות לפטר את עורך הדין היא זכות יסוד

השופטת מיכל ברלינר לוי דחתה את טענת הלקוחה, שלפיה ההסכם נכרת תוך הטעיה או ניצול מצוקתה. מהעדויות עלה שהפגישה שבה נחתם ההסכם ארכה כשעה וחצי, שהלקוחה הגיעה אליה פעמיים - פעם עם אחותה ופעם עם אמה - ושהיא התייעצה טלפונית עם אמה לפני החתימה עצמה. הלקוחה עצמה גם אישרה בעדותה שקיבלה שירות טוב מעורכת הדין.

עם זאת, הקושי האמיתי בתיק נגע לסעיף בהסכם שקבע כי שכר הטרחה המלא ישולם "גם במקרה שהלקוח יתפשר ו/או יפטר את עוה"ד מהמשך הטיפול בתיק". על בסיס הסעיף הזה, דרשה עורכת הדין את מלוא הסכום, גם אם בפועל חלק ניכר מהעבודה - כולל הגשת תביעת המזונות ובקשת עיקול הנכסים - כלל לא הוגש לבית המשפט.

השופטת הזכירה פסיקה ותיקה של בית המשפט העליון, שלפיה לקוח רשאי לנתק את הקשר עם עורך הדין ולחדול מלהיזקק לשירותיו בכל עת, ובלבד שיישולם לעורך הדין שכר ראוי בעד מה שכבר בוצע. לגבי הסעיף שקבע תשלום מלא בכל מקרה, קבעה השופטת כי מדובר ב"סעיף גורף אשר אינו עולה בקנה אחד עם הפסיקה ועם זכותו של לקוח להפסיק את הייצוג בכל עת". לדבריה, הסיבה לניתוק הקשר לא נבעה מחוסר תום לב מצד הלקוחה, אלא מכך שהצורך בהליכים המשפטיים פשוט התייתר לאחר שהושג שלום בית.

כמה שווה העבודה שכבר בוצעה?

לאחר שהשופטת דחתה את הדרישה לתשלום מלוא הסכום החוזי, היא נדרשה לקבוע מהו השכר הראוי עבור העבודה שבאמת בוצעה. היא נעזרה בהערכות השווי שמסרה עורכת הדין עצמה לגבי כל אחת מהתביעות שבבסיס ההסכם, בהיקף הפעולות שתועדו בעדויות, ובתעריף המינימלי המומלץ של לשכת עורכי הדין - וקבעה שכר ראוי של 35 אלף שקל כולל מע"מ. את הדרישה הנוספת לתשלום של 25 אלף שקל "עבור עבודות נוספות" דחתה השופטת, מכיוון שלא הוצגה שום ראיה התומכת בה.

לא פחות מעניינת היתה המחלוקת על כמה בעצם כבר שולם. עורכת הדין טענה בתחילה שקיבלה 27,539 שקל, ואחר כך תיקנה את הטענה ל-17,808 שקל, ואילו הלקוחה טענה ששילמה כ-35 אלף שקל - בלי לצרף קבלות שתומכות בכך. בחקירה הנגדית התברר שהמכתב ששלח בא כוחה הנוכחי, עוד לפני שהתגלגל הסכסוך לבית המשפט, הוא ציין שהיא שילמה "סכום העולה על 17,000 ש"ח" בלבד - נתון שמסרה לו, לדבריה, היא עצמה. על בסיס זה קבעה השופטת שהלקוחה שילמה בפועל 17,968 שקל.

• כונסי הנכסים מכרו נכס ב-30 מיליון שקל, וכמה יקבלו?
• עורך דין תבע 496 אלף שקלים על ייצוג בגירושין וקיבל 153 אלף

בקיזוז הסכום ששולם משכר הטרחה הראוי שנקבע, נותרה הלקוחה חייבת לעורכת הדין 17,032 שקל בלבד - מתוך 109,779 השקלים שנתבעו במקור. לסכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית, וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין נוספים בסכום כולל של 10,000 שקל. את התביעה הנגדית, שבה ביקשה הלקוחה לקבל בחזרה 30 אלף שקל, דחה בית המשפט במלואה.

התוצאה הסופית ממחישה עיקרון שחוזר על עצמו לא מעט בסכסוכים סביב שכר טרחה: הסכם כתוב הוא נקודת מוצא חשובה, אבל הוא לא חוסם את זכותו של לקוח להפסיק ייצוג משפטי מסיבה לגיטימית - גם אם המלים "בכל מקרה" מופיעות בו שחור על גבי לבן.