נירון קיסר, הנרי השמיני וטראמפ: כך חזר ה-Debasement trade

הדבר המשונה ביותר בעולם הכלכלי-פיננסי של קיץ 2026 הוא שעולם העסקים ממשיך לפעול כרגיל - Business as usual - אף שעל פי התקשורת הוא נתון באי-ודאות מוחלטת בניצוחו של הנשיא טראמפ. עכשיו הגיע תורו של ה-Debasement trade, "המסחר בירידת הערך", לשגע את וול סטריט ואת משקיעי הערך, שלפחות לפי הפרשנים איבדו כיוון.

אבל מהו בעצם ה-"Debasement trade"? מדובר באסטרטגיית השקעה שנועדה להגן על כוח הקנייה בתקופות שבהן ערכו של המטבע נשחק. המשקיעים מצמצמים את החשיפה למטבע ולנכסים הנקובים בו, ומעבירים חלק מכספם לנכסים שנתפסים כמאגרי ערך - קרקעות, מבנים, מתכות יקרות, ובעידן הנוכחי גם ביטקוין.

כדי להבין את המונח צריך לחזור לשנת 211 לפני הספירה, אז הפך הדנאריוס למטבע הכסף הסטנדרטי של האימפריה הרומית. במהלך כ-500 השנים שלאחר מכן נשחק ערכו בכ-97%. הקיסרים הרומיים, שניסו לממן מלחמות, תוכניות חברתיות ופרויקטים של תשתיות, הפחיתו בהדרגה את שיעור המתכות היקרות במטבעות.

במאה ה-16 הלך הנרי השמיני, מלך אנגליה, בעקבותיהם. כדי לממן מלחמות מעבר לים ואת אורח חייו הראוותני, הוא הפחית את תכולת הזהב והכסף במטבעות האנגליים. המהלך, שקיבל בהמשך את הכינוי "הפיחות הגדול" - The Great Debasement - הוביל לאינפלציה, לפגיעה בקשרי המסחר ולמשבר כלכלי.

בכל פעם שאימפריה או מדינה בחרו לפגוע בערך המטבע שלהן כדי לממן את פעילותן, האזרחים והמשקיעים חיפשו דרכים לשמר את כוח הקנייה. הם העדיפו מטבעות בעלי תכולת כסף גבוהה, קרקעות, מבנים ומתכות יקרות. הפעילות הזאת קיבלה את הכינוי Debasement trade והפכה לאסטרטגיה מקובלת בתקופות של פיחות ממושך.

למה האסטרטגיה העתיקה חזרה לכותרות?

ה-Debasement trade חזר לעניין את המשקיעים משום שהפך לאחד הנושאים המדוברים ביותר בוול סטריט, כמעט כאילו מדובר בתופעה חדשה. אלא שריצת המשקיעים החוצה מאגרות חוב ממשלתיות ופנימה אל הזהב והביטקוין אינה דבר חדש. זהו סיבוב נוסף של פעילות משקיעים רציונלית, שמנסים להגן על עצמם מפני שחיקת המטבע המוביל בעולם - הדולר.

זה קרה בתקופת הקיסרים הרומיים ובימי הנרי השמיני, ואין חדש תחת השמש. ההבדל הוא שהסיבוב הנוכחי מלובה בידי מהפכת המידע והתקשורת הדיגיטלית, שמעצימות כל התפתחות ומגבירות את החששות בקרב המשקיעים. למה? כי פחד מעלה את הרייטינג ואת ההכנסות.

כמי שמבלה שעות לילה רבות בצפייה בחדשות הכלכליות מארה"ב, אני יכול לקבוע שה-Debasement trade הוא אחד הנושאים המדוברים ביותר בוול סטריט כיום. התקשורת, כנהוג בארה"ב - וביתר שאת בישראל - מטפלת במונח כאילו הומצא אתמול ומפמפמת אותו עד שיגיע נושא חדש שידחק אותו הצדה. אולי זו תהיה הנפקת אנתרופיק.

לזכותם של אנשי התקשורת האמריקאים ייאמר שהם מומחים בזיהוי התפתחויות שמייצרות כותרות. הפעם הם הצליחו להפנות את תשומת הלב גם לקשר שבין החוב הלאומי, תשואות האג"ח והריבית על המשכנתאות. אבל גם כאן מדובר בחדשות ישנות: כאשר החוב גדל והתשואות עולות, עלויות המימון עולות איתן, וההשפעה מגיעה בסופו של דבר גם למשקי הבית.

• טראמפ: גרעין תמורת נורמליזציה; סעודיה: לא בלי מדינה פלסטינית
• אחרי גרינלנד, גם איסלנד מחשבת מסלול מחדש: האם טראמפ מקרב אותה לאירופה?

החוב חצה 40 טריליון דולר - אבל מי באמת הופתע?

הצירוף בין החוב הלאומי שחצה 40 טריליון דולר, הירידות באגרות החוב הממשלתיות - בעיקר הארוכות - והיעלמות הציפיות להורדת ריבית, יצר קרקע נוחה לחזרת הנרטיב. לכך נוספו הזהב והביטקוין, שקפצו בעוצמה לאחר תיקון חד, ושוק המניות, שהעלייה המטאורית בו נעצרה לרגע ונראה היה שהתיקון הגדול מתקרב. מעל הכול מרחפת אי-הוודאות שמייצר הנשיא טראמפ, ולא רק במזרח התיכון.

כל הבלגן הזה אפשר לתקשורת להעלות מחדש את אחת מאסטרטגיות ההשקעה העתיקות בעולם, כתשובה לשאלות שמטרידות כרגע את המשקיעים. אבל האם אחד מהאירועים האלה באמת הגיע בהפתעה?

האם מישהו חשב שהחוב הלאומי יתחיל לרדת? האם מישהו ציפה שאגרות החוב יעלו בזמן שהפד מהסס להפחית את הריבית? האם הקשר בין תשואות האג"ח לריבית על המשכנתאות לא היה ידוע? האם מישהו האמין שהתיקון בזהב ובביטקוין יימשך לנצח? או שטראמפ ישנה לפתע את דרכיו?

אז על מה כל המהומה? האמת היא שמחוץ לאולפני השידור אין מהומה גדולה. השוק מתנהג בהתאם להיגיון הכלכלי. המניות, שלפי חלק מהמומחים היו אמורות להתרסק מול כל הבעיות, דווקא מתנהגות יפה. ציבור המשקיעים הבחין בהתפתחויות מזמן, ותיקי ההשקעות כיום שונים מאוד מאלה שהיו בתחילת המאה.

לא במקרה התנפחה תעשיית קרנות הסל ליותר מ-21 טריליון דולר והיא ממשיכה לצמוח בכ-20% בשנה. ההבדל המרכזי בין תקופת הקיסרים והנרי השמיני לימינו הוא מהפכת המידע. בעבר משקיעים ברחו מהמטבע משום שערכו ירד. היום ירידת הערך מגיעה לצד אלף הסברים, נרטיבים ותרחישים שבהם משתמשת התקשורת כדי להגדיל את הכנסותיה - וזה בסדר.

• פתיחה אדומה לאחר ההפתעה באינפלציה: אנבידיה מתנדנדת על האפס; מטא מזנקת 4%
• הנפט יורד בעקבות המגעים על הורמוז - מה באמת סיכמו איראן ועומאן?

האם הגיע הזמן לרכוש אג"ח ארוכות?

השאלה המעשית היא האם כדאי לנצל את הירידות באגרות החוב הארוכות. אפשר להסתכל, לדוגמה, על Vanguard Total Bond Market ETF, קרן הסל BND, שאיבדה כ-20% מאז קיץ 2020.

מי שמכר את הקרן באזור 90 דולר במחצית השנייה של 2020 ועד סוף 2021 עשה זאת אולי גם בגלל החששות מהחוב, אבל לא פחות מכך בשל התשואה הנמוכה שהציעה אז. הירידה הגדולה ביחידות הקרן התרחשה בין קיץ 2020 לסוף 2022. מאז היא "תקועה" בטווח של 71-73 דולר.

ומה קרה בסוף 2022? מדדי המניות התחילו לנסוק. מי שיבדוק את הסיבות לכך יגלה שאין להן קשר של ממש ל-Debasement trade.

האם כדאי לרכוש את BND במחירים הנוכחיים? לא בהכרח. ראשית, השוק שוב מדבר על אפשרות של העלאת ריבית. שנית, תשואה של כ-4.03% אינה אטרקטיבית מספיק ביחס לחלופות, ובהן פיקדונות או מניות מובילות. היא עשויה להפוך למעניינת יותר אם הציפיות לריבית ישתנו.

בהחלט חשוב לעקוב אחר החלטות הממשל ושר האוצר האמריקאי, שהעריך כי לא צפוי שינוי בריבית עד דצמבר. אבל נכון לעכשיו, הכול מתנהל כרגיל - לא Debasement trade ולא נעליים.

הפיחות השתנה - ההתנהגות האנושית נשארה

ירידת ערך המטבע הפכה בשנים האחרונות לדיגיטלית ומורכבת יותר, כמו כמעט כל אירוע בוול סטריט. אבל הסיבות לשחיקת המטבע המודרני אינן שונות מאוד מאלה שפעלו בתקופת האימפריה הרומית: חובות ממשלתיים גדולים, יצירת כסף ואובדן אמון במטבעות המרכזיים ובמוסדות שתומכים בהם.

המשקיעים, אז כמו היום, חוששים שירידת ערך המטבע תוביל לאינפלציה ולאובדן מתמשך של כוח הקנייה. לכן חלקם בורחים למתכות יקרות ולנכסים מוחשיים, ואחרים מחפשים מאגרי ערך חדשים כמו ביטקוין.

הבנת הסיבות למצב הנוכחי והיערכות לשינויים כלכליים ושוקיים הן חיוניות למשקיעים שמעוניינים לבנות ולהגן על רכושם לטווח ארוך. עם זאת, כדאי לבחון גם מה עשוי להפוך את נרטיב ירידת הערך, ומהם הסיכונים שבהצטרפות מאוחרת להמון שכבר רץ לעסקת הפיחות.

הטענה שלי היא שמהפכת הטכנולוגיה נמצאת בשלב שאי אפשר להחזיר לאחור, והיא מובילה מעת לעת לתנודתיות חדה בכל מכשירי ההשקעה. משברים ימשיכו להגיע, אבל המצב הנוכחי אינו דומה לתהליכים שהובילו למשברים של 1929 או 2008. נכון לרגע זה, תיקון חד בכל אחד ממכשירי ההשקעה עשוי לייצר הזדמנות קנייה - ובלבד שבוחנים את המחיר, התשואה והסיכון, ולא רק את הכותרת התורנית.