האוצר מעדכן כלפי מעלה: חודש מילואים עולה למשק עד 68 אלף שקל למגויס

המחיר שהמשק הישראלי משלם על שירות המילואים גבוה משמעותית מכפי שהעריך משרד האוצר עד כה. לפי סקירה חדשה של אגף הכלכלן הראשי, העלות המשקית של חודש שירות מילואים לגבר יהודי לא חרדי נאמדת בכ-39 אלף שקל בגילי 22 עד 30 ובכ-68 אלף שקל בגילי 31 עד 39.

האומדן הקודם, שפורסם בתחילת שנת 2024, עמד על 33 אלף שקל ו-54 אלף שקל בהתאמה. כלומר, האוצר מעלה כעת את הערכת העלות ב-18% עד 26%.

הסיבה לעדכון אינה התארכות השירות, אלא מידע מדויק יותר על זהות המשרתים ועל כושר ההשתכרות שלהם. הסקירה, שנכתבה בידי נג'יב עמרייה ואסף גבע מצוות המחקר לשוק העבודה באגף הכלכלן הראשי, מסבירה כי באומדן המקורי הונח ששכרם של משרתי המילואים דומה לשכר הממוצע של קבוצת ההשוואה שאליה הם משתייכים.

"הנחה זו הובילה להערכת חסר של העלות הכלכלית של שירות המילואים", נכתב בסקירה. כאשר באוצר החליפו את ההנחה בנתונים בפועל מסקר כוח האדם ומרשות המסים, האומדן עלה.

העקומה שמשרטטת את המלחמה

הסקירה עוקבת אחר מספר המועסקים שנעדרו מעבודתם בשל שירות מילואים מאוקטובר 2023 ועד יוני האחרון. הנתונים מתפקדים כמעט כסיסמוגרף של עצימות המלחמה.

השיא הראשון נרשם בנובמבר 2023, עם כ-154 אלף מועסקים שנעדרו בשל מילואים. עם צמצום הגיוס ירד מספרם לכ-65 אלף בפברואר 2024 ולכ-28 אלף בקיץ של אותה שנה. ההסלמה בצפון החזירה את המספר לכ-70 אלף.

לאחר מכן נרשמה ירידה לכ-21 אלף ערב פתיחת מבצע "עם כלביא" ביוני 2025, ואחריה זינוק לכ-57 אלף במהלכו. בסוף 2025 ירד המספר לשפל של כ-16 אלף, אך הרגיעה החזיקה מעמד כחודשיים בלבד.

עם פתיחת "שאגת הארי" בסוף פברואר האחרון זינק מספר הנעדרים לכ-71 אלף במרץ. באפריל הוא עמד על כ-56 אלף, ובמאי וביוני ירד לכ-24 אלף ולכ-21 אלף בהתאמה.

באוצר מדגישים כי הפגיעה בחודשי השיא אינה מסתכמת בהיעדרותם של המגויסים עצמם. התקופה, נכתב בסקירה, "התאפיינה גם בפגיעה בפעילות המשק, שכללה סגירה זמנית של מקומות עבודה, צמצום הפעילות הכלכלית ומעבר ללמידה מרחוק במערכת החינוך, דבר שהגביל את יציאתם של הורים לעבודה".

• מסלול מכשולים לניהול: איך שירות המילואים הממושך משנה את שיקולי המעסיקים?
• 60% מהזוכים ב״דירה בהנחה״ הם משרתי מילואים

83% מהנטל נופל על 36% מכוח העבודה

אחד הממצאים הבולטים בסקירה הוא הריכוז הגבוה של נטל המילואים בקבוצה מצומצמת יחסית באוכלוסייה. גברים יהודים לא חרדים מהווים כ-36% מהמשתתפים בכוח העבודה בישראל, אך חלקם בקרב המועסקים שנעדרו מעבודתם בשל מילואים עומד על כ-83%. שיעור הייצוג שלהם בקרב הנעדרים גבוה פי 2.3 ממשקלם בכוח העבודה.

בסך הכול, גברים מהווים כ-87% מהנעדרים בשל מילואים, וגילם הממוצע עומד על כ-34.

"ממצא זה מלמד כי היקף ההיעדרות בשל שירות מילואים אינו משקף את התפלגות האוכלוסייה או את הרכבה של אוכלוסיית המשתתפים בכוח העבודה, אלא מתרכז במידה רבה בקרב קבוצה זו", נכתב בסקירה.

הריכוזיות נותרה יציבה לאורך המלחמה: שיעורם של גברים יהודים לא חרדים בקרב הנעדרים עמד על 82% בתחילת מלחמת חרבות ברזל, 83% במהלך המערכה בצפון, 81% ב"עם כלביא" ו-80% ב"שאגת הארי".

התמונה חדה גם בפילוח לפי גיל. בני 25 עד 44 מהווים 75% מהנעדרים בשל מילואים, לעומת 43% מכוח העבודה. בני 25 עד 34 לבדם מהווים 45% מהנעדרים, יותר מכפול מחלקם בכוח העבודה, שעומד על 20%.

• יקבי כרמל בדרך למגבלות חדשות: מה זה אומר לצרכן?
• רשות המסים מורידה את הכפפות: יותר מ-1,000 ישיבות עלולות לאבד את הטבת המס לתורמים

מנגד, בני 45 ומעלה מהווים 42% מכוח העבודה, אך רק 11% מהנעדרים בשל מילואים. החיבור בין שני החתכים מראה כי גברים יהודים לא חרדים בגילי 25 עד 44 מהווים כ-63% מכלל המועסקים שנעדרו מעבודתם בשל מילואים.

יותר סטודנטים, פחות עצמאים ויותר הורים לילדים קטנים

כדי לזהות את המאפיינים הייחודיים של המשרתים, באוצר לא הסתפקו בהשוואה לכלל האוכלוסייה. הם השוו את משרתי המילואים לגברים יהודים לא חרדים בגילי 25 עד 44 שלא נעדרו מעבודתם. גם בתוך הקבוצה הדומה יחסית נמצאו פערים משמעותיים.

שיעור הסטודנטים בקרב המשרתים עומד על 13%, כמעט כפול מ-7% בקרב יתר קבוצת ההשוואה. באוצר מציגים לכך שני הסברים אפשריים. מצד אחד, שירות ממושך עלול לפגוע במהלך הלימודים ולהגדיל את העלות האישית והכלכלית מעבר לתקופת ההיעדרות עצמה. מצד שני, ייתכן שהפער משקף זמינות גבוהה יותר של סטודנטים לשירות מילואים.

ביתר רמות ההשכלה כמעט שלא נמצא הבדל: 43% מהמשרתים הם בעלי תואר אקדמי, לעומת 42% בקרב יתר הקבוצה.

בפילוח לפי מעמד תעסוקתי מתקבלת תמונה אחרת. רק 8% מהמשרתים הם עצמאים, לעומת 14% בקבוצת ההשוואה. באוצר מעלים אפשרות שהפער קשור לפגיעה הכלכלית המוגברת בעצמאים: היעדרותו של עצמאי עלולה לפגוע ישירות בהכנסות העסק, בעוד שכירים נהנים בדרך כלל מרציפות ביחסי העבודה.

אבל גם עבור שכירים השירות אינו נטול מחיר. לפי הסקירה, היעדרות ממושכת עשויה להשפיע על היקף העבודה, על אפשרויות הקידום ועל מסלול ההתפתחות המקצועית.

פער משמעותי נוסף נמצא במבנה משק הבית. כ-70% מהנעדרים בשל מילואים חיים במשקי בית עם ילדים, לעומת 56% בקבוצת ההשוואה. כ-63% מהם הורים לילדים עד גיל 9, לעומת 51% בקרב מי שלא נעדרו.

לפי האוצר, לנתון הזה יש "השלכות משמעותיות על רווחת משקי הבית וליכולת של בנות ובני הזוג של משרתי המילואים להשתתף באופן מלא בשוק העבודה". הפגיעה בתעסוקת בן או בת הזוג היא אחד הרכיבים שנכללים בחישוב העלות המשקית.

משתכרים 42% יותר מקבוצת ההשוואה

הנתון המרכזי שמסביר את העלייה באומדן הוא שכרם של המשרתים. ההכנסה החודשית הממוצעת מעבודה בקרב מי שנעדרו בשל שירות מילואים עמדה על 18,841 שקל, לעומת 13,310 שקל בקרב מי שלא נעדרו בקבוצת ההשוואה.

מדובר בפער של כ-5,500 שקל בחודש, או 42%. הפער נרשם אף ששיעור הסטודנטים בקרב משרתי המילואים גבוה יותר - מאפיין שאמור דווקא להוריד את ההכנסה הממוצעת.

האוצר התבסס במכוון על ההכנסות בשנת 2023, לפני פרוץ המלחמה, ולא על ההכנסה השוטפת. לפי הסקירה, הבחירה נועדה שלא לכלול בשכר את המענקים וההטבות שהתקבלו בעקבות שירות מילואים ממושך. הנתון משקף אפוא את כושר ההשתכרות של המשרתים בשוק העבודה האזרחי עוד לפני המלחמה.

העלות שמחשב האוצר כוללת כמה רכיבים: אובדן תפוקה בשל היעדרות המגויס מעבודתו; אובדן ניסיון וותק רלוונטיים בשוק העבודה, שעשוי להשפיע על השכר והפריון בעתיד; פגיעה בפעילות הכלכלית של בן או בת הזוג, בעיקר במשקי בית עם ילדים צעירים; ודחיית לימודים אקדמיים, רכיב המחושב עבור חיילי חובה.

כאשר המודל מתעדכן באוכלוסייה שמשתכרת 42% יותר מקבוצת ההשוואה ושחלק גדול ממנה מגדל ילדים קטנים, העלות הכוללת עולה בהתאם.

אצל נשים יהודיות לא חרדיות התוצאה הפוכה. האומדן לחודש מילואים ירד מ-33 אלף שקל ל-27 אלף שקל בגילי 22 עד 30, ומ-54 אלף שקל ל-37 אלף שקל בגילי 31 עד 39. זאת משום ששכרן הממוצע של משרתות המילואים נמוך יחסית לקבוצת הייחוס שלהן.

בממוצע כולל, העלות המשקית של חודש מילואים לגבר נאמדת בכ-53 אלף שקל, לעומת כ-27 אלף שקל לאישה וכ-26 אלף שקל לחודש שירות חובה.

המחיר למשק נמדד במיליארדים

האומדנים המעודכנים מתחברים ישירות לוויכוח התקציבי והציבורי על חלוקת נטל השירות. בדצמבר האחרון העריך בנק ישראל כי העלות המשקית המהוונת של חודש גיוס של איש מילואים בן כ-30 עומדת על כ-38 אלף שקל. הנתון קרוב לאומדן החדש של האוצר לגברים הצעירים, שעומד על 39 אלף שקל.

על בסיס אותו אומדן חישב בנק ישראל כי גיוס של 20 אלף חיילי חובה נוספים מקרב הגברים החרדים, באופן שיאפשר לצמצם את השימוש באנשי מילואים, יחסוך למשק לפחות 9 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-0.4% מהתוצר. בתרחיש שבו הגיוס יביא בהמשך גם לעלייה משמעותית בתעסוקת הגברים החרדים, החיסכון עשוי להגיע לכ-14 מיליארד שקל בשנה.

אם מבצעים המחשה דומה באמצעות האומדן החדש של האוצר - כ-53 אלף שקל לחודש מילואים של גבר בממוצע - מתקבל חיסכון תיאורטי של כ-12.7 מיליארד שקל בשנה. מדובר בהמחשה בלבד, שכן שיטות החישוב והרכיבים בשני המודלים אינם זהים. עם זאת, הכיוון ברור: ככל שהעלות לחודש שירות גבוהה יותר, כך עולה המחיר המשקי של ההישענות על מערך המילואים.

גם חודשי השיא ממחישים את סדרי הגודל. במרץ האחרון נעדרו מעבודתם כ-71 אלף מועסקים בשל מילואים. הכפלה פשוטה באומדן הממוצע לגבר מצביעה על עלות משקית תיאורטית שמתקרבת ל-4 מיליארד שקל בחודש אחד. אין מדובר בהוצאה ישירה מתקציב המדינה, אלא באומדן רחב של אובדן התפוקה והפגיעה הכלכלית המצטברת.

לכך מצטרפת העלות התקציבית הישירה של תגמולי המילואים. לפי פרסומים שהתבססו על נתוני מערכת הביטחון, בחודשי שיא מגיעה עלות התשלומים למשרתי המילואים ל-3 עד 4 מיליארד שקל בחודש. מתוך עלויות מלחמה מצטברות של כ-280 מיליארד שקל מאז אוקטובר 2023, כ-100 מיליארד שקל הופנו לתשלומי מילואים. ב-2026 לבדה צפויה עלות המילואים להסתכם בכ-30 מיליארד שקל, כחלק מתקציב ביטחון של 143 מיליארד שקל שאושר במרץ, לעומת כ-68.5 מיליארד שקל בשנים שלפני המלחמה.

עם זאת, לנתונים יש מגבלה חשובה. הסקירה מבוססת על סקר כוח האדם, ולכן מזהה רק משרתי מילואים שהיו מועסקים. משרתים שאינם עובדים, ובהם סטודנטים שאינם מועסקים ומובטלים, אינם נכללים בנתונים. לכן, אף שהתמונה שמציג האוצר חריפה, היא מתארת רק את החלק בנטל שנופל ישירות על שוק העבודה.