כרטיס הקאשבק מבטיח לכם 1% בחזרה - דמי הכרטיס והעמלות יכולים למחוק חלק גדול מההחזר

קאשבק הוא רעיון שקל לחבב: אתם ממילא קונים בסופר, משלמים חשבונות, מזמינים באינטרנט ומוציאים כסף על בילויים - אז למה לא לקבל חלק ממנו בחזרה? ואכן, למשפחה שמרכזת הוצאות בכרטיס מתאים, ההחזר יכול להגיע למאות ואף לאלפי שקלים בשנה. אלא שהאחוז שמופיע בפרסום הוא לא בהכרח האחוז שבאמת חוזר אליכם.

כדי לדעת כמה כרטיס קאשבק שווה, צריך להסתכל עליו כמו על כל מוצר פיננסי אחר: כמה קיבלתם ממנו פחות כמה הוא עלה לכם. אם משפחה מוציאה 8,000 שקל בחודש בעסקאות שמזכות במלוא ההחזר, 1% קאשבק שווה 80 שקל בחודש ו-960 שקל בשנה. ב-15 אלף שקל בחודש כבר מדובר ב-1,800 שקל בשנה, ובהוצאה של 25 אלף שקל בחודש - 3,000 שקל. אלא שאלה המספרים לפני דמי כרטיס, תקרות, החרגות ועלויות נוספות.

השנה השנייה יכולה לשנות את החשבון

כרטיסי אשראי רבים נראים משתלמים במיוחד בשנה הראשונה. שיעור הקאשבק יכול להיות גבוה יותר, דמי הכרטיס מבוטלים ולעיתים מצטרפת גם מתנת הצטרפות. כל אלה שווים כסף, אבל מי שמתכוון להחזיק את הכרטיס לאורך זמן צריך לבדוק דווקא מה קורה אחרי שהמבצע נגמר.

נניח שמשפחה מוציאה 12 אלף שקל בחודש. בשנה הראשונה קאשבק של 1% שווה 1,440 שקל. אם בשנה השנייה שיעור ההחזר יורד ל-0.75%, ההחזר כבר יורד ל-1,080 שקל. ואם באותה שנה מתחילים לגבות גם 240 שקל דמי כרטיס, נשארים עם 840 שקל. הכרטיס עדיין יכול להיות משתלם, אבל הוא כבר שווה הרבה פחות מהתחושה שמייצרת ההבטחה של "1% בחזרה".

וזה עוד לפני שבודקים על אילו הוצאות מקבלים בכלל קאשבק. העובדה שסך החיובים בכרטיס הגיע ל-15 אלף שקל בחודש לא אומרת בהכרח שההחזר מחושב על כל הסכום. תוכניות שונות מחריגות עסקאות מסוימות, קובעות תנאים אחרים לתשלומים לרשויות או מגבילות את סכום הצבירה. לכן המספר החשוב הוא לא כמה עבר בכרטיס, אלא כמה מתוך הסכום הזה באמת מזכה.

גם לתקרת הצבירה יש משמעות. מי שמוציא סכומים גבוהים יכול להגיע לתקרה החודשית או השנתית, ומאותו רגע להמשיך להשתמש בכרטיס בלי לקבל החזר נוסף. במקרה כזה, תקרה נמוכה יכולה להשפיע על השווי השנתי של הכרטיס יותר מהבדל של רבע נקודת אחוז בשיעור הקאשבק.

ויש עוד שאלה שלא תמיד מקבלת מספיק תשומת לב: מה בדיוק מקבלים בחזרה. קאשבק נשמע כמו כסף, אבל בחלק מהתוכניות ההחזר ניתן בנקודות, בשובר דיגיטלי או ביתרה שאפשר לממש רק ברשתות מסוימות. אם ממילא אתם קונים באותן רשתות, ההבדל יכול להיות קטן. אם צריך לשנות את הרגלי הקנייה כדי לנצל את ההטבה, הערך שלה כבר נמוך יותר.

500 שקל שנכנסים לחשבון שווים 500 שקל. שובר של 500 שקל לרשת שאתם כמעט לא קונים בה לא בהכרח שווה לכם אותו סכום. לכן בהשוואת כרטיסים כדאי לבדוק לא רק כמה צוברים, אלא גם איפה ואיך אפשר להשתמש במה שנצבר.

טסים לחו"ל? עמלת המט"ח יכולה להיות חשובה יותר מהקאשבק

אצל מי שטס הרבה או קונה באתרים בחו"ל, החשבון משתנה שוב. נניח שכרטיס נותן 1% קאשבק אבל גובה עמלת מט"ח של 3%. במהלך השנה הוצאתם באמצעותו 20 אלף שקל בחו"ל. הקאשבק על העסקאות מסתכם ב-200 שקל, אבל עמלת המט"ח מגיעה ל-600 שקל.

• 6% ריבית על היתרה בפייבוקס: מה צריך לעשות כדי לקבל אותה
• המלחמה ופסח עצרו את הצריכה: ירידה בהוצאות באשראי באפריל

מול כרטיס שמעניק פחות קאשבק, או אפילו לא מעניק קאשבק בכלל, אבל גובה עמלת מט"ח נמוכה משמעותית, הכרטיס שנראה נדיב יותר יכול להיות דווקא יקר יותר. מי שכמעט לא מוציא כסף בחו"ל יכול לתת משקל גבוה יותר לשיעור ההחזר. מי שמוציא 30-40 אלף שקל בשנה במט"ח צריך לבדוק קודם את עלות ההמרה ורק אחר כך להתלהב מהקאשבק.

זו גם הסיבה שכרטיס אחד לא חייב להיות הטוב ביותר לכל סוגי ההוצאות. אפשר להשתמש בכרטיס קאשבק לרכישות בישראל, בכרטיס אחר להוצאות בחו"ל ובכרטיס מועדון במקום שבו ההטבה באמת משמעותית. ריבוי כרטיסים אינו בהכרח בעיה כל עוד לכל אחד מהם יש תפקיד ברור והערך שהוא נותן גבוה מהעלות שלו.

הבעיה מתחילה כשמצטברים בארנק כמה כרטיסים שכבר לא ברור למה הם שם. אם כרטיס נשאר רק מפני שפעם קיבלתם איתו מתנת הצטרפות, כדאי לבדוק מחדש אם הוא עדיין נותן משהו שמצדיק את העלות שלו.

אל תוציאו 1,000 שקל כדי לקבל 50 בחזרה

הקאשבק אמור להוזיל הוצאות שהייתם מבצעים ממילא. ברגע שהוא מתחיל לגרום לכם להוציא יותר, כל החשבון מתהפך.

מבצעים כמו "קאשבק כפול השבוע", בונוס לאחר הגעה לרף הוצאות או 5% החזר בחנות מסוימת יכולים להיות משתלמים אם הקנייה כבר תוכננה. אבל אם קניתם מוצר ב-1,000 שקל שלא הייתם צריכים רק כדי לקבל 50 שקל בחזרה, לא הרווחתם 50 שקל - הוצאתם 950 שקל נוספים.

• 20% הנחה על החשמל? יכול להיות שדווקא מסלול של 7% יחסוך לכם יותר
• פייבוקס פותחת לקבוצות תקרה של 10,000 שקל מכרטיס חיצוני

לכן הקאשבק צריך להגיע אחרי החלטת הקנייה, ולא להיות הסיבה לה. שינוי הרגלי ההוצאה בשביל לקבל אחוז קטן בחזרה יכול לעלות הרבה יותר מההטבה עצמה.

בסופו של דבר, החישוב אינו מסובך. לוקחים את סך ההוצאות שבאמת מזכות בקאשבק, מכפילים בשיעור ההחזר הצפוי בשנה הקרובה, בודקים אם קיימת תקרה ומפחיתים דמי כרטיס ועלויות נוספות, בעיקר עמלות מט"ח אם הן גבוהות לעומת החלופה. לבסוף צריך לבדוק גם אם באמת השתמשתם בהטבות שצברתם.

נניח שבמהלך השנה קיבלתם 1,300 שקל קאשבק. במקביל שילמתם 240 שקל דמי כרטיס, והכרטיס עלה לכם עוד 300 שקל בעמלות מט"ח לעומת חלופה אחרת. השווי האמיתי של ההטבה הוא כ-760 שקל. זה המספר שצריך להשוות לכרטיסים אחרים - לא שיעור הקאשבק שמופיע בפרסומת.

פעם בשנה כדאי לפתוח את הנתונים ולבדוק כמה הוצאתם, כמה קיבלתם בחזרה, כמה שילמתם ומה השתנה בתנאים. אם הכרטיס משאיר אצלכם 1,000 או 2,000 שקל נטו בשנה על הוצאות שהייתם עושים בכל מקרה, יש לו ערך ברור. אם נשארה בעיקר התחושה שאתם "מקבלים כסף בחזרה", כדאי לבדוק כמה ממנו באמת חזר.