מועדוני צרכנות וכרטיסי מועדון: מי מנפיק, מי מרוויח ומה שווה ההטבה
כרטיס שנושא לוגו של רשת הוא שני חוזים שנדחסו לפיסת פלסטיק אחת, ולכל חוזה יש בעלים אחר ומחיר נפרד. כך מפרידים ביניהם, וכך בודקים בחמש דקות אם ההנחה מכסה את מה שאתם משלמים עליה
שופרסל, רמי לוי, פוקס וההסתדרות מנפיקים כרטיסי אשראי שנושאים את השם שלהם, ואף אחד מהגופים האלה אינו חברת כרטיסי אשראי. הפלסטיק מגיע מישראכרט, מכאל או ממקס, והשם שמודפס עליו שייך לגוף מסחרי אחר שקנה את הזכות להופיע שם. הבלבול הזה עולה כסף, משום שהמחזיק סבור שהוא משלם תשלום אחד ובפועל הוא חתום על שני חוזים נפרדים. [[C1]] פורש את כל שרשרת המוצר הזה מההתחלה.
שני חוזים שנדחסו לפיסת פלסטיק אחת
החוזה הראשון הוא חוזה האשראי מול המנפיק, כלומר מול חברת כרטיסי האשראי. ישראכרט, כאל או מקס מעמידות את מסגרת האשראי, נושאות בסיכון אם החוב לא ייפרע, גובות דמי כרטיס חודשיים וגובות ריבית כשההוצאה נפרסת לתשלומים. התנאים האלה מופיעים בתעריפון של חברת האשראי, ואינם קשורים לרשת שהשם שלה מתנוסס על הכרטיס. [[C2]] מפרט מי עומד מאחורי כל שלב בעסקה, ו[[C5]] מציג את שלוש החברות ואת הבעלים שלהן.
החוזה השני הוא חברות במועדון הצרכנות, והוא נחתם מול המועדון עצמו. שופרסל מפעילה מועדון לקוחות משלה, פוקס-ויזל מפעילה את דרים קארד, וההסתדרות מפעילה את ביחד בשבילך. החברות במועדון היא שמזכה בהנחות ובמבצעים, והתשלום עליה נגבה בנפרד מדמי הכרטיס. בכרטיס שופרסל, כפי שמפורסם כיום, השנה הראשונה פטורה גם מדמי כרטיס וגם מדמי חבר, ומהשנה השנייה החברות במועדון עולה שלושה שקלים בחודש.
ההפרדה בין שני החוזים מתבררת ברגע שרוצים לצאת. אפשר להחזיק בכרטיס ולוותר על החברות במועדון, ואפשר לבטל את הכרטיס ולהישאר חבר מועדון בערוץ אחר, למשל באפליקציה של הרשת. מי שמבטל חברות במועדון מאבד את ההנחות באותו יום, והכרטיס ממשיך לחיות בתור כרטיס אשראי רגיל עם דמי כרטיס מלאים בלי שום הטבה שמצדיקה אותם.
שלושה כיסים מתמלאים בכל העברה
בכל תשלום בכרטיס, בית העסק מעביר עמלת סליקה לחברה שסולקת עבורו את העסקאות. חלק מהעמלה עובר למנפיק הכרטיס במה שמכונה עמלה צולבת, ובנק ישראל הוביל מתווה שמוריד אותה בהדרגה לכחצי אחוז מכל עסקה. המנפיק גובה אותה בכל רכישה, בלי קשר לשאלה אם המחזיק ניצל הטבה כלשהי באותו חודש.
המועדון שהשם שלו על הכרטיס מרוויח משהו אחר לגמרי. הוא מקבל לקוח קשור, וקונה בעזרת הכרטיס תמונה מלאה של הרגלי הקנייה שלו. גוף שיודע מה משפחה קונה, באיזו תדירות ובאיזה סכום, יכול לתמחר מבצעים בדיוק גבוה ולכוון אותם למי שממילא היה קונה. חלק מהרשתות משלמות לחברות שמנהלות עבורן את המועדון דמי ניהול בהיקף של מיליוני שקלים בשנה, וסכומים כאלה מגולמים בסופו של דבר במחיר שעל המדף.
הכיס השלישי הוא שוב חברת האשראי, הפעם דרך הריבית. כרטיס מועדון שמעודד פריסת תשלומים או אשראי מתגלגל מייצר הכנסת ריבית שגדולה פי כמה מכל דמי הכרטיס שנגבים בשנה שלמה. [[C6]] מראה כמה עולה חוב שמתגלגל מחודש לחודש, ו[[C8]] מפרק את שאר העמלות שיושבות בפירוט החודשי בלי שאיש שם לב אליהן.
מועדון חבר של משרתי הקבע וכוחות הביטחון מדגים מודל שלישי. המועדון אינו שייך לרשת קמעונאית אחת, והוא מוכר לחברים שלו הנחות שנקנו בכוח קנייה מרוכז. הכרטיס של המועדון פטור באופן קבוע מדמי כרטיס, ובכרטיס נטען מתקבלת הנחה של עשרים עד שלושים אחוזים על כל טעינה. ארגון שמנהל משא ומתן בשם עשרות אלפי חברים משיג תנאים שצרכן בודד לעולם לא ישיג לבדו.
ביחד בשבילך של ההסתדרות עובד באותו היגיון. הכרטיס עצמו הוא בלי דמי כרטיס, החברות פתוחה לחברי ההסתדרות שמשלמים דמי חבר ממילא, ובכרטיס הנטען מפורסמות הנחות של עשרים וחמישה אחוזים לעשרות רשתות ותשעה אחוזים לרשתות מזון. מועדון שנשען על ארגון עובדים גדול משתמש בכוח שכבר קיים במקום למכור חברות חדשה.
חמישה מוצרים מול שלושה שקלים
מועדון שופרסל מציע מנגנון שאפשר לחשב עד הסוף. החבר בוחר חמישה מוצרים מתוך רשימה של מאה מוצרים נבחרים, ומקבל עליהם חמישה אחוזי הנחה קבועים לאורך השנה כולה. דמי החבר מהשנה השנייה עומדים על שלושה שקלים בחודש, שהם שלושים ושישה שקלים בשנה. כדי שההנחה תכסה את דמי החבר צריך לקנות את חמשת המוצרים האלה בסכום של שבע מאות ועשרים שקלים בשנה, שהם שישים שקלים בחודש.
שישים שקלים בחודש על חמישה מוצרים קבועים הם סף נמוך למשפחה שקונה באותה רשת בקביעות. משפחה שנכנסת לשופרסל פעם בחודשיים תתקשה להגיע אליו, והמועדון יעלה לה יותר ממה שיחזיר לה. ההבדל בין מועדון משתלם למועדון מיותר תלוי בהרגל הקנייה של הקונה, ולא באיכות ההטבה שמופיעה בפרסומת.
דרים קארד של פוקס-ויזל בנוי במבנה הפוך. דמי החבר הם תשלום חד פעמי של שישים ותשעה שקלים, וההטבה המרכזית היא שלושים אחוזי הנחה בחודש יום ההולדת על קנייה בודדת עד אלף שקלים, בתקרה של שלוש מאות שקלים הנחה. קנייה אחת של מאתיים ושלושים שקלים בחודש יום ההולדת מחזירה את דמי החבר במלואם, וכל מימוש נוסף מעבר לכך הוא רווח נקי.
שני המבנים האלה דורשים התנהגות שונה לגמרי. מועדון שגובה בכל חודש מחייב שימוש בכל חודש, ומועדון שגובה פעם אחת דורש מימוש מוצלח אחד בשנה. [[C12]] מפרק את החישוב הזה מול כל סוגי ההטבות, ו[[C11]] מציג את הכרטיסים הגדולים בשוק אחד מול השני.
ההנחה עצמה יכולה להיות המלכודת. חמישה אחוזי הנחה על מוצר שלא התכוונתם לקנות עולים לכם תשעים וחמישה אחוזים ממחירו, וקנייה שנעשית בגלל מבצע אינה חיסכון בשום צורה. מועדוני צרכנות בנויים כדי להגדיל תדירות קנייה ולהעלות את הסל הממוצע, וזו המטרה המוצהרת של המנגנון. הבדיקה הנכונה בוחנת כמה חסכתם על מה שהייתם קונים ממילא.
- המדריך הגדול לכרטיסי אשראי: מה זה, איך זה עובד ומה זה באמת עולה
- עשרת הכרטיסים החזקים בישראל: מה כל אחד נותן וכמה הוא עולה
המספרים מובילים למקום אחד ולא נעים. מועדון משתלם למי שקונה בהיקף גדול ובקביעות באותו מקום, ואינו משתלם למי שמפוזר בין רשתות ורודף אחרי מבצעים. חלק גדול מהצרכנים מחזיקים כמה כרטיסי מועדון ומשלמים על כולם, בזמן שהם מממשים הטבות באחד או בשניים מהם.
מה קורה ביום שהמועדון עובר דירה
מועדון הנוסע המתמיד של אל על עבר רשמית לישראכרט, וזה המהלך הגדול ביותר שהשוק הישראלי ראה בתחום המועדונים. ההסכם נחתם לעשור, שוויו מוערך במאות מיליוני שקלים, וישראכרט צופה ממנו תוספת רווח שנתית לפני מס של מאה עד מאה ושלושים מיליון שקלים. כאל, שהחזיקה במועדון שנים ארוכות, נשארה בלי אחד הנכסים הצרכניים הגדולים שלה. השם והלוגו עברו לחברת אשראי אחרת, והפלסטיק שבארנקים של מאות אלפי מחזיקים נשאר במקום.
מחזיק כרטיס פליי קארד ותיק בכאל נדרש לפעול בעצמו, ושום שלב בתהליך אינו אוטומטי. הכרטיס הישן ממשיך לצבור עד תום 2026, ומ-2027 הוא מפסיק להיות כרטיס מועדון וממשיך לחיות בתור כרטיס אשראי שגובה דמי כרטיס בלי שום צבירה. הנקודות והיהלומים שכבר נצברו יושבים בחשבון האישי במועדון הנוסע המתמיד ונשארים בתוקף לפי תקנון אל על, מפני שהם נכס של המועדון ולא של חברת האשראי. יתרה פוקעת בתום שמונה עשר חודשים בלי פעילות מזכה, ולכן מי שנשאר בלי כרטיס צובר עלול לגלות יום אחד שהיא נמחקה מעצמה.
פליי קארד החדש מוצע בארבעה כרטיסים, דרך מאסטרקארד או דרך אמריקן אקספרס, ובכל אחד מהם דמי כרטיס אחרים. הכרטיס הבסיסי עולה 19.90 שקלים בחודש ומזכה בנקודת נוסע מתמיד על כל חמישה שקלים, פרימיום סלקט עולה 27.90 שקלים ומזכה בנקודה על כל 4.5 שקלים, פרימיום עולה 38.90 שקלים ומזכה בנקודה על כל ארבעה שקלים, והגרסה של אמריקן אקספרס עולה 40 שקלים בחודש בקצב צבירה זהה לפרימיום. ההפרש בין הזול ליקר מגיע לכמאתיים ושלושים שקלים בשנה, ותמורתו מתקבלת נקודה נוספת על כל עשרים שקלים של הוצאה. הוצאה שנתית של מאה אלף שקלים בכרטיס מייצרת בגרסה היקרה כחמשת אלפים נקודות יותר, ומי שמוציא רבע מזה מקבל אלף מאתיים וחמישים נקודות תמורת אותו הפרש מלא.
כאל השיקה במקומו מועדון תעופה משלה בשם FlyAll יחד עם איסתא, במבנה שונה לגמרי. הצבירה עומדת על אחוז אחד מסכום הקנייה, ובכרטיסי פרימיום עד 1.2 אחוזים בשנה הראשונה, כל נקודה שווה שקל אחד והמימוש אפשרי מהשקל הראשון בלי סף מינימלי. הפדיון נעשה בטיסות של חברות ישראליות וזרות, כולל לואו קוסט, וגם במלונות ובחבילות נופש בעולם. לקוחות פליי קארד ותיקים של כאל יכולים לעבור לתוכנית החדשה בלי להחליף כרטיס ובלי לאבד את מה שצברו, ודמי הכרטיס פטורים אצלם בשנה הראשונה.
אל על טענה שהשיווק של המועדון המתחרה מטעה צרכנים ומוביל אותם לוותר על פליי קארד בלי שהתכוונו לכך, משום שהצטרפות למועדון החדש משמעה ביטול הכרטיס הישן. הפרשה ממחישה את הפער בין המנפיק למועדון בצורה החדה ביותר. הכרטיס הוא מוצר של חברת האשראי, המועדון הוא נכס של גוף אחר שיכול לעבור לספק אחר בכל חידוש הסכם, והלקוח נמצא באמצע ונדרש לפעול בעצמו.
רשות הגנת הצרכן קבעה מאז 2017 שעוסק שמפעיל תוכנית הטבות ללא הגבלת זמן, ומבקש לשנות אותה או לסיים אותה, מחויב להודיע על כך לחברי המועדון מספר חודשים מראש. הכלל נולד ממקרים שבהם רשת שינתה את ההטבות והחברים גילו את השינוי בקופה. תקנוני מועדון מחייבים גם לבצע בקשת ביטול חברות בתוך שלושה ימי עסקים מיום מסירת ההודעה.
ביטול המועדון אינו מבטל את הכרטיס, וזו הטעות היקרה ביותר בתחום. הכרטיס הוא מוצר של חברת האשראי, וסגירה שלו מחייבת פנייה נפרדת אליה. מי שביטל מועדון ושכח לטפל בכרטיס ממשיך לשלם דמי כרטיס מלאים בלי שום הטבה בצד השני של המשוואה, לפעמים במשך שנים.
הבדיקה הפרטית שלכם לוקחת חמש דקות. פתחו את הפירוט החודשי, אתרו שורה של דמי כרטיס ושורה של דמי חבר מועדון, וסכמו את שתיהן. אחר כך ספרו כמה שקלי הנחה קיבלתם בפועל באותו חודש. אם ההנחה קטנה מסכום שתי השורות, המועדון עולה לכם כסף במקום לחסוך אותו, וזה נכון גם כשההטבה נשמעת נדיבה בפרסומת.
התעריפון של חברת האשראי ותקנון המועדון הם שני המסמכים המחייבים. התעריפון מתפרסם באתר החברה ובאזור האישי, והתקנון מתפרסם באתר המועדון ומתעדכן מדי כמה חודשים. כל מספר שמופיע בפרסומת אמור להתאים למה שכתוב בהם, וכשיש פער, המסמך גובר. אפשר לראות איך ההוצאה הזו יושבת בתוך התקציב המשפחתי במדריך כמה עולה למשפחה בישראל לחיות בחודש, ולצד שאר החיובים הקבועים במדריך הגדול למסים בישראל. [[C13]] בוחן את אותו חישוב בכרטיסים היקרים ביותר בשוק.
