מועדוני צרכנות וכרטיסי מועדון: מי מנפיק, מי מרוויח ומה שווה ההטבה

שופרסל, רמי לוי, פוקס וההסתדרות מנפיקים כרטיסי אשראי שנושאים את השם שלהם, ואף אחד מהגופים האלה אינו חברת כרטיסי אשראי. הפלסטיק מגיע מישראכרט, מכאל או ממקס, והשם שמודפס עליו שייך לגוף מסחרי אחר שקנה את הזכות להופיע שם. הבלבול הזה עולה כסף, משום שהמחזיק סבור שהוא משלם תשלום אחד ובפועל הוא חתום על שני חוזים נפרדים, ושניהם יושבים על המנגנון שמפעיל כל כרטיס אשראי.

שני חוזים שנדחסו לפיסת פלסטיק אחת

החוזה הראשון הוא חוזה האשראי מול המנפיק, כלומר מול חברת כרטיסי האשראי. ישראכרט, כאל או מקס מעמידות את מסגרת האשראי, נושאות בסיכון אם החוב לא ייפרע, גובות דמי כרטיס חודשיים וגובות ריבית כשההוצאה נפרסת לתשלומים. התנאים האלה מופיעים בתעריפון של חברת האשראי, ואינם קשורים לרשת שהשם שלה מתנוסס על הכרטיס. אפשר לראות מי לוקח עמלה בכל שלב של העסקה, ומי הן שלוש החברות שמנפיקות את כל הכרטיסים בישראל.

החוזה השני הוא חברות במועדון הצרכנות, והוא נחתם מול המועדון עצמו. שופרסל מפעילה מועדון לקוחות משלה, פוקס-ויזל מפעילה את דרים קארד, וההסתדרות מפעילה את ביחד בשבילך. החברות במועדון היא שמזכה בהנחות ובמבצעים, והתשלום עליה נגבה בנפרד מדמי הכרטיס. בכרטיס שופרסל השנה הראשונה פטורה גם מדמי כרטיס וגם מדמי חבר, ומהשנה השנייה נגבים 12.90 שקלים דמי כרטיס ועוד שלושה שקלים דמי חבר מועדון.

ההפרדה בין שני החוזים מתבררת ברגע שרוצים לצאת. אפשר להחזיק בכרטיס ולוותר על החברות במועדון, ואפשר לבטל את הכרטיס ולהישאר חבר מועדון בערוץ אחר, למשל באפליקציה של הרשת. מי שמבטל חברות במועדון מאבד את ההנחות באותו יום, והכרטיס ממשיך לחיות בתור כרטיס אשראי רגיל עם דמי כרטיס מלאים בלי שום הטבה שמצדיקה אותם.

שלושה כיסים מתמלאים בכל העברה

בכל תשלום בכרטיס, בית העסק מעביר עמלת סליקה לחברה שסולקת עבורו את העסקאות. חלק מהעמלה עובר למנפיק הכרטיס במה שמכונה עמלה צולבת, ובנק ישראל הוביל מתווה שמוריד אותה בהדרגה לכחצי אחוז מכל עסקה. המנפיק גובה אותה בכל רכישה, בלי קשר לשאלה אם המחזיק ניצל הטבה כלשהי באותו חודש.

המועדון שהשם שלו על הכרטיס מרוויח משהו אחר לגמרי. הוא מקבל לקוח קשור, וקונה בעזרת הכרטיס תמונה מלאה של הרגלי הקנייה שלו. גוף שיודע מה משפחה קונה, באיזו תדירות ובאיזה סכום, יכול לתמחר מבצעים בדיוק גבוה ולכוון אותם למי שממילא היה קונה. חלק מהרשתות משלמות לחברות שמנהלות עבורן את המועדון דמי ניהול בהיקף של מיליוני שקלים בשנה, וסכומים כאלה מגולמים בסופו של דבר במחיר שעל המדף.

הכיס השלישי הוא שוב חברת האשראי, הפעם דרך הריבית. כרטיס מועדון שמעודד פריסת תשלומים או אשראי מתגלגל מייצר הכנסת ריבית שגדולה פי כמה מכל דמי הכרטיס שנגבים בשנה שלמה. אפשר לראות כמה עולה חוב שמתגלגל מחודש לחודש, ולפרק את שאר העמלות שיושבות בפירוט החודשי בלי שאיש שם לב אליהן.

מועדון חבר של משרתי הקבע וכוחות הביטחון מדגים מודל שלישי. המועדון אינו שייך לרשת קמעונאית אחת, והוא מוכר לחברים שלו הנחות שנקנו בכוח קנייה מרוכז. הכרטיס של המועדון פטור באופן קבוע מדמי כרטיס, ובכרטיס נטען מתקבלת הנחה של עשרים עד שלושים אחוזים על כל טעינה. ארגון שמנהל משא ומתן בשם עשרות אלפי חברים משיג תנאים שצרכן בודד לעולם לא ישיג לבדו.

• 29 שקל פה, 50 שקל שם: כמה אתם באמת מוציאים בשנה על מנויים?
• הפראיירים לא מתים: למה צריך דוקטורט כדי לא לשלם מחיר מלא - ומי מרוויח ממשחק ההנחות?

ביחד בשבילך של ההסתדרות עובד באותו היגיון, ומחלק את החברים לשני מסלולים. במסלול הפינוקים הכרטיס בלי דמי כרטיס, ובכרטיס הנטען מפורסמות הנחות של עשרים וחמישה אחוזים לעשרות רשתות ותשעה אחוזים לרשתות מזון. במסלול התעופה נצברות נקודות בקצב של נקודה על כל מאתיים וארבעים שקלים, ועל כל ארבע מאות ושמונים שקלים בתשלומים למוסדות המדינה, והשנה הראשונה פטורה מדמי כרטיס. מועדון שנשען על ארגון עובדים גדול משתמש בכוח שכבר קיים במקום למכור חברות חדשה.

שש מאות שקלים שנפרסים על חצי שנה

מועדון שופרסל מציע מתנת הצטרפות שאפשר לחשב עד הסוף. מי שמבצע שימושים של אלף שקלים בכרטיס בחודש מקבל מאה שקלים זיכוי בקופה בחודש שאחריו, וכך שישה חודשים ברציפות עד לתקרה של שש מאות שקלים. הזיכוי ממומש בסניפי הרשת ובאונליין, ותוקפו חצי שנה. שש מאות שקלים מכסים יותר משלוש שנים של דמי כרטיס ודמי חבר, והם ניתנים פעם אחת בחיי הכרטיס.

העלות השוטפת מתחילה בשנה השנייה ועומדת על 15.90 שקלים בחודש, שהם 12.90 דמי כרטיס ועוד שלושה שקלים דמי חבר, כלומר 190.80 שקלים בשנה. במסלול התעופה של אותו כרטיס דמי הכרטיס לבדם עומדים על 15.90 שקלים. ההטבה השוטפת שמוצעת מנגד היא מוצר מוזל אחד על כל מאה שקלים של קנייה ואתר הטבות של הרשת, ושווי המוצר המוזל משתנה ממבצע למבצע ואינו מתפרסם כמספר. הדרך היחידה לדעת אם המועדון מחזיר את עלותו עוברת דרך הפירוט החודשי שלכם.

משפחה שנכנסת לשופרסל פעם בחודשיים תתקשה לעמוד בסף של אלף שקלים בכל אחד מששת החודשים, ותאבד חלק ממתנת ההצטרפות בדרך. ההבדל בין מועדון משתלם למועדון מיותר תלוי בהרגל הקנייה של הקונה, ולא באיכות ההטבה שמופיעה בפרסומת.

דרים קארד של פוקס-ויזל בנוי במבנה הפוך. דמי החבר הם תשלום חד פעמי של שישים ותשעה שקלים, ההטבה השוטפת היא צבירה של חמישה עשר אחוזים מכל קנייה במותגי המועדון, ומצטרף חדש מקבל מאתיים שקלים למימוש באחד מהם. ההטבה הגדולה מגיעה בחודש יום ההולדת: שלושים אחוזי הנחה על קנייה בודדת עד אלף שקלים, בתקרה של שלוש מאות שקלים הנחה. קנייה אחת של מאתיים ושלושים שקלים באותו חודש מחזירה את דמי החבר במלואם, וכל מימוש נוסף מעבר לכך הוא רווח נקי.

• ספרים ב-10 שקלים בסוכות: איפה תמצאו אותם ומתי המבצע באמת משתלם?
• הטכנאי אמור היה להגיע ב-13:00 והגיע אחרי 17:00: 300 שקל פיצוי בלי להוכיח נזק, ו-600 אחרי עוד שעה

שני המבנים האלה דורשים התנהגות שונה לגמרי. מועדון שגובה בכל חודש מחייב שימוש בכל חודש, ומועדון שגובה פעם אחת דורש מימוש מוצלח אחד בשנה. אפשר לפרק את החישוב הזה מול כל סוגי ההטבות, ולהעמיד את הכרטיסים הגדולים בשוק אחד מול השני.

ההנחה עצמה יכולה להיות המלכודת. חמישה אחוזי הנחה על מוצר שלא התכוונתם לקנות עולים לכם תשעים וחמישה אחוזים ממחירו, וקנייה שנעשית בגלל מבצע אינה חיסכון בשום צורה. מועדוני צרכנות בנויים כדי להגדיל תדירות קנייה ולהעלות את הסל הממוצע, וזו המטרה המוצהרת של המנגנון. הבדיקה הנכונה בוחנת כמה חסכתם על מה שהייתם קונים ממילא.

המספרים מובילים למקום אחד ולא נעים. מועדון משתלם למי שקונה בהיקף גדול ובקביעות באותו מקום, ואינו משתלם למי שמפוזר בין רשתות ורודף אחרי מבצעים. חלק גדול מהצרכנים מחזיקים כמה כרטיסי מועדון ומשלמים על כולם, בזמן שהם מממשים הטבות באחד או בשניים מהם.

מה קורה ביום שהמועדון עובר דירה

מועדון הנוסע המתמיד של אל על עבר רשמית לישראכרט, וזה המהלך הגדול ביותר שהשוק הישראלי ראה בתחום המועדונים. ההסכם נחתם לעשור, וישראכרט שילמה עליו יותר ממיליארד שקלים מעבר למה שהציעה כאל. המחיר נראה בספרים כבר בשנה הראשונה: ישראכרט צופה שההסכם יקטין את רווחיה בשנה הנוכחית בין מאה ועשרה למאה וחמישים מיליון שקלים לפני מס, ויתרום לה בממוצע בין מאה ועשרים למאה ושישים מיליון שקלים בשנה לאורך חייו. כאל, שהחזיקה במועדון שנים ארוכות, נשארה בלי אחד הנכסים הצרכניים הגדולים שלה.

מחזיק כרטיס פליי קארד ותיק בכאל נדרש לפעול בעצמו, ושום שלב בתהליך אינו אוטומטי. הכרטיס הישן ממשיך לצבור עד תום 2026, ומ-2027 הוא מפסיק להיות כרטיס מועדון וממשיך לחיות בתור כרטיס אשראי שגובה דמי כרטיס בלי שום צבירה. הנקודות והיהלומים שכבר נצברו יושבים בחשבון האישי במועדון הנוסע המתמיד ונשארים בתוקף לפי תקנון אל על, מפני שהם נכס של המועדון ולא של חברת האשראי. יתרה פוקעת בתום שמונה עשר חודשים בלי פעילות מזכה, ולכן מי שנשאר בלי כרטיס צובר עלול לגלות יום אחד שהיא נמחקה מעצמה.

פליי קארד החדש מוצע בארבעה כרטיסים, דרך מאסטרקארד או דרך אמריקן אקספרס, ובכל אחד מהם דמי כרטיס אחרים. הכרטיס הבסיסי עולה 19.90 שקלים בחודש ומזכה בנקודת נוסע מתמיד על כל חמישה שקלים, פרימיום סלקט עולה 27.90 שקלים ומזכה בנקודה על כל 4.5 שקלים, פרימיום עולה 38.90 שקלים ומזכה בנקודה על כל ארבעה שקלים, והגרסה של אמריקן אקספרס עולה 40 שקלים בחודש בקצב צבירה זהה לפרימיום. ההפרש בין הזול ליקר מגיע לכמאתיים ושלושים שקלים בשנה, ותמורתו מתקבלת נקודה נוספת על כל עשרים שקלים של הוצאה. הוצאה שנתית של מאה אלף שקלים בכרטיס מייצרת בגרסה היקרה כחמשת אלפים נקודות יותר, ומי שמוציא רבע מזה מקבל אלף מאתיים וחמישים נקודות תמורת אותו הפרש מלא.

כאל השיקה במקומו מועדון תעופה משלה בשם FlyAll יחד עם איסתא, במבנה שונה לגמרי. הצבירה עומדת על אחוז אחד מסכום הקנייה בשנה הראשונה ועל שלושה רבעי אחוז אחריה, ובכרטיסי הפרימיום על 1.2 אחוזים ואחר כך על אחוז אחד. כל נקודה שווה שקל אחד והמימוש אפשרי מהשקל הראשון בלי סף מינימלי. הפדיון נעשה בטיסות של חברות ישראליות וזרות, כולל לואו קוסט, וגם במלונות ובחבילות נופש בעולם. לקוחות פליי קארד ותיקים של כאל יכולים לעבור לתוכנית החדשה בלי להחליף כרטיס ובלי לאבד את מה שצברו, ודמי הכרטיס פטורים אצלם בשנה הראשונה.

הסכסוך בין השתיים הגיע לבית המשפט והסתיים בפשרה. כאל תבעה בטענה שההתקשרות נקטעה לפני זמנה, ובסופו של דבר שילמה לה פליי קארד שבעים וחמישה מיליון שקלים, מתוכם עשרים ושניים מיליון פיצוי על קיצור תקופת השיווק והיתר בקיזוז עמלות על העסקאות בכרטיסים הישנים. אל על מצדה טענה שהשיווק של המועדון המתחרה מטעה צרכנים ומוביל אותם לוותר על פליי קארד בלי שהתכוונו לכך, משום שהצטרפות למועדון החדש משמעה ביטול הכרטיס הישן.

הפרשה ממחישה את הפער בין המנפיק למועדון בצורה החדה ביותר. הכרטיס הוא מוצר של חברת האשראי, המועדון הוא נכס של גוף אחר שיכול לעבור לספק אחר בכל חידוש הסכם, והלקוח נמצא באמצע ונדרש לפעול בעצמו.

רמי לוי הלך בכיוון ההפוך והקים מועדון בבעלותו. הרשת השיקה יחד עם ישראייר ועם ישראכרט מועדון בשם SuperFly, שבו רמי לוי מחזיק שבעים ושניים אחוזים, ישראכרט שמונה עשר אחוזים וישראייר עשרה אחוזים. הכרטיס הבסיסי עולה 17.90 שקלים בחודש עם פטור בשנה הראשונה וצובר דולר אחד על כל חמש מאות שקלים, והפרימיום עולה 24.90 שקלים כבר מהחודש הראשון וצובר דולר על כל שלוש מאות שלושים ושלושה שקלים. הדולרים נפדים בטיסות ובחבילות של חברת התעופה, ותוקפם שלושים ושישה חודשים מיום הצבירה. כמאה שמונים ושלושה אלף מחזיקי כרטיס רמי לוי הם הבסיס שהמועדון החדש נבנה עליו.

שיעור הצבירה במועדון החדש עומד על שני עשיריות האחוז בכרטיס הבסיסי ועל שלוש עשיריות בפרימיום, נמוך בהרבה מהאחוז שמחזירים כרטיסי הקאשבק הרגילים. התמורה מגיעה מהערוצים הנוספים: תוספת של שלושים אחוזים לצבירה ברכישות באתר חברת התעופה, צבירה מוגברת בעסקאות מטבע חוץ, ועמלת המרה של 2.2 אחוזים בכרטיס הבסיסי ו-1.5 אחוזים בפרימיום במקום כשלושה אחוזים. מי שאינו טס בחברה הזו ואינו קונה ברשת הזו מחזיק כרטיס שמחזיר לו פחות מכמעט כל חלופה בשוק.

רשות הגנת הצרכן קבעה מאז 2017 שעוסק שמפעיל תוכנית הטבות ללא הגבלת זמן, ומבקש לשנות אותה או לסיים אותה, מחויב להודיע על כך לחברי המועדון מספר חודשים מראש. הכלל נולד ממקרים שבהם רשת שינתה את ההטבות והחברים גילו את השינוי בקופה. תקנוני מועדון מחייבים גם לבצע בקשת ביטול חברות בתוך שלושה ימי עסקים מיום מסירת ההודעה.

ביטול המועדון אינו מבטל את הכרטיס, וזו הטעות היקרה ביותר בתחום. הכרטיס הוא מוצר של חברת האשראי, וסגירה שלו מחייבת פנייה נפרדת אליה. מי שביטל מועדון ושכח לטפל בכרטיס ממשיך לשלם דמי כרטיס מלאים בלי שום הטבה בצד השני של המשוואה, לפעמים במשך שנים.

הבדיקה הפרטית שלכם לוקחת חמש דקות. פתחו את הפירוט החודשי, אתרו שורה של דמי כרטיס ושורה של דמי חבר מועדון, וסכמו את שתיהן. אחר כך ספרו כמה שקלי הנחה קיבלתם בפועל באותו חודש. אם ההנחה קטנה מסכום שתי השורות, המועדון עולה לכם כסף במקום לחסוך אותו, וזה נכון גם כשההטבה נשמעת נדיבה בפרסומת.

התעריפון של חברת האשראי ותקנון המועדון הם שני המסמכים המחייבים. התעריפון מתפרסם באתר החברה ובאזור האישי, והתקנון מתפרסם באתר המועדון ומתעדכן מדי כמה חודשים. כל מספר שמופיע בפרסומת אמור להתאים למה שכתוב בהם, וכשיש פער, המסמך גובר. אפשר לראות איך ההוצאה הזו יושבת בתוך התקציב המשפחתי במדריך כמה עולה למשפחה בישראל לחיות בחודש, ולצד שאר החיובים הקבועים במדריך הגדול למסים בישראל. אותו חישוב עצמו נבחן גם בכרטיסים היקרים ביותר בשוק.