לגעת בשמיים: 828 מטר מול 244 - המגדלים הגבוהים בעולם ואיפה ישראל נכנסת לתמונה

אם היו מעמידים את המגדל הגבוה בישראל לצד בורג' ח'ליפה בדובאי, מגדל משה אביב ברמת גן היה מגיע לפחות משליש מגובהו. 244 מטר מול 828 מטר - פער של 584 מטר שממחיש עד כמה שונה קנה המידה שבו מתנהל המרוץ לגובה בעולם.

אבל אולי הנתון המפתיע יותר נמצא דווקא בתחתית העשירייה: גם מגדל CITIC בבייג'ינג, שסוגר את רשימת עשרת הגבוהים בעולם, מגיע לכ-528 מטר - יותר מפי שניים מהשיא הישראלי. כדי להיכנס כיום לעשירייה העולמית כבר לא מספיק לחצות את רף 300 או 400 המטרים. צריך להתקרב ל-530 מטר.

והמפה השתנתה. ניו יורק ושיקגו מזוהות היסטורית עם הולדת גורד השחקים המודרני, אבל מוקד הבנייה לגובה עבר במידה רבה לאסיה ולמזרח התיכון. חמישה מעשרת המגדלים הגבוהים בעולם נמצאים בסין, בעוד ארצות הברית, שפעם עמדה במרכז המרוץ לגובה, נשארה בעשירייה עם מגדל אחד בלבד.

הדירוג כאן מתייחס לגובה האדריכלי - מהכניסה המרכזית ועד לקצה האדריכלי העליון של הבניין, כולל צריחים שהם חלק מהתכנון אך ללא אנטנות וציוד טכני. זהו המדד שבו משתמש CVU, הגוף הבינלאומי המרכזי לדירוג בניינים גבוהים.

עשרת המגדלים הגבוהים בעולם

בורג' ח'ליפה: 828 מטר ואף אחד עדיין לא באמת קרוב

מאז שנפתח ב-2010, בורג' ח'ליפה נשאר מחוץ לטווח של המתחרים. גם מרדקה 118, שהצטרף לצמרת ב-2023, נעצר על 678.9 מטר - כמעט 150 מטר פחות. המקום השלישי, מגדל שנגחאי, כבר יורד ל-632 מטר.

הגובה של בורג' ח'ליפה חייב את המתכננים להתמודד עם אחת הבעיות המרכזיות של גורדי שחקים: הרוח. התכנון מבוסס על שלוש כנפיים סביב ליבה מרכזית, וככל שהמגדל עולה הן נסוגות בגבהים שונים. הצורה הזו אינה רק עניין אסתטי - היא משנה שוב ושוב את צורת הבניין מול הרוח ומקשה על כוחות קבועים להצטבר לאורך החזית. יותר מ-40 בדיקות במנהרות רוח בוצעו במהלך התכנון.

גם אחרי יותר מעשור וחצי, המספר 828 נשאר קיצוני. למעשה, רק חמישה בניינים שהושלמו בעולם מתקרבים לרף 600 המטרים או חוצים אותו.

מרדקה 118: מגדל עם סיפור לאומי

במקום השני נמצא מרדקה 118 בקואלה לומפור, בגובה 678.9 מטר. משמעות המילה "מרדקה" היא עצמאות, והמיקום אינו מקרי: המגדל נמצא לצד אצטדיון מרדקה, המקום המזוהה עם הכרזת עצמאותה של מלזיה.

הפרויקט משלב משרדים, מלונאות, מסחר, מגורים ותצפית, והאתר הרשמי שלו מגדיר את התצפית שבו כגבוהה בדרום-מזרח אסיה.

הפער של כמעט 150 מטר בינו לבין בורג' ח'ליפה מדגים עד כמה המקום הראשון יוצא דופן. במקום השני כבר עומד מגדל שאילו היה מוצב בישראל, היה גבוה כמעט פי שלושה ממגדל משה אביב.

מגדל שנגחאי: מסובב את עצמו מול הרוח

632 מטר מספיקים למקום השלישי. מגדל שנגחאי, שהושלם ב-2015, הפך במשך שנים לסמל של שלב חדש בבנייה הסינית לגובה. הוא בולט בעיקר בגלל הצורה הסלילית שלו, שמסתובבת ככל שהבניין מטפס.

זהו גם אחד המגדלים שממחישים שהצורה עצמה היא חלק מההנדסה. הסיבוב והחזית הכפולה נועדו בין היתר לצמצם את השפעת הרוח ולייעל את צריכת האנרגיה.

מה בכלל מגביל את הגובה של גורדי שחקים? בכתבה קודמת על המגדלים הגבוהים בעולם ובישראל בדקנו למה דווקא המעליות הופכות לצוואר בקבוק, ואיך המגדלים מתמודדים עם רוחות ורעידות אדמה.

מגדל השעון במכה: גם 601 מטר וגם השעון הגדול בעולם

במקום הרביעי נמצא מגדל השעון המלכותי במכה, חלק ממתחם אבראג' אל-בית. הוא מגיע ל-601 מטר ונמצא ליד המסגד הגדול של מכה.

קשה להתעלם מהשעון שבפסגה. כל אחד מארבעת לוחות השעון מגיע לקוטר של 43 מטר - בערך פי שישה מלוח השעון במגדל אליזבת בלונדון. גינס מכיר בו כלוח השעון הגדול בעולם.

הבניין הוא גם דוגמה לכך שהמגדלים הגבוהים בעולם אינם רק משרדים. כאן מדובר בפרויקט שמחובר ישירות לתיירות הדתית של מכה ומשלב מלונאות ומסחר.

פינג אן: כמעט 600 מטר בלב שנזן

מרכז הפיננסים פינג אן מגיע ל-599 מטר ומתנשא מעל שנזן - עיר שצמחה בתוך כמה עשורים למוקד טכנולוגיה ופיננסים.

גם כאן הרוח הכתיבה חלק משמעותי מהעיצוב. לפי CVU, הצורה המחודדת של המגדל מפחיתה את עומסי הרוח הבסיסיים בכ-35%. בחזית שולבו כ-1,700 טון של פלדת אל-חלד עמידה לקורוזיה, בחירה שנועדה להתמודד גם עם האוויר המלוח של שנזן הסמוכה לחוף.

זה מחדד נקודה חשובה: ככל שמגדל עולה, כל פרט הופך למשמעותי יותר - החל מצורת החזית, דרך סוג המתכת ועד לדרך שבה הוא מתמודד עם תנודות.

555 מטר בסיאול: עיר אנכית על 123 קומות

לוטה וורלד טאואר בסיאול מגיע לגובה 555 מטר וכולל 123 קומות. הוא משלב משרדים, מלון, מגורים, מסחר ותצפית, ולכן הוא מתפקד כמעט כעיר אנכית.

הוא גם מייצג שלב אחר במרוץ לגובה: לא רק לייצר אייקון, אלא לדחוס כמה שימושים שונים לתוך אותו מבנה. היזמים עצמם מציגים אותו כמגדל שמשלב עסקים, תרבות ומסחר בתוך מתחם אחד.

ניו יורק נשארת בעשירייה עם מגדל אחד

מרכז הסחר העולמי 1 בניו יורק מגיע לגובה 541.3 מטר - 1,776 רגל. המספר נבחר במכוון כמחווה לשנת הכרזת העצמאות של ארצות הברית.

זהו הנציג האמריקאי היחיד בעשירייה הראשונה. עבור מדינה שבה נולדה במידה רבה תרבות גורדי השחקים, זה שינוי משמעותי: מרכז הכובד של הגובה עבר מזרחה.

המיקום עצמו הופך את המגדל ליותר מסתם גורד שחקים. הוא נבנה באתר שבו עמדו מגדלי התאומים עד פיגועי 11 בספטמבר 2001, ולכן התכנון שלו נדרש להתמודד גם עם דרישות בטיחות ואבטחה מחמירות במיוחד.

530 מטר - ומעלית שעולה במהירות של 72 קמ"ש

במקום השמיני נמצא מרכז הפיננסים CTF בגואנגג'ואו, בגובה 530 מטר. ואם יש נתון שממחיש מה המשמעות של חיים במגדל כזה, זו המעלית.

היטאצ'י התקינה בו מעליות במהירות מדורגת של 1,200 מטר בדקה - 20 מטר בשנייה, או 72 קמ"ש. במהלך בדיקה אף נמדדה מהירות של 1,260 מטר בדקה.

למגדל 111 קומות מעל הקרקע, והוא משלב משרדים, דירות ומלון. לפי CVU פועלות בו 86 מעליות.

אותו גובה, מגדל אחר

טיינג'ין CTF חולק עם המגדל בגואנגג'ואו את המקום השמיני - גם הוא בגובה 530 מטר. אבל מלבד השם והגובה, מדובר במבנים שונים.

המגדל בטיינג'ין תוכנן עם חזית מתעקלת וצורה שהולכת ומצטמצמת כלפי מעלה, במטרה להקטין את השטח החשוף לרוח ולצמצם את תופעת מערבולות הרוח סביב המבנה. בפינות המעוגלות ובפרופיל המשתנה יש כאן פתרון הנדסי, לא רק מחווה אדריכלית.

את העשירייה סוגר כלי יין סיני בגובה 528 מטר

מגדל CITIC בבייג'ינג, המכונה גם China Zun, מגיע ל-528 מטר. שמו וצורתו נלקחו מכלי טקס סיני עתיק בשם "דזון", והמבנה מתרחב בחלקו העליון והתחתון ומצטמצם במרכז.

הבחירה הזו יצרה אתגר הנדסי לא פשוט דווקא בבייג'ינג, שבה דרישות התכנון לעמידות סייסמית מחמירות.

והוא רק המקום העשירי.

ואיפה ישראל? 244 מטר עדיין מספיקים למקום הראשון

בישראל התמונה אחרת לחלוטין. חמשת המגדלים הגבוהים שהושלמו נמצאים כולם בגוש דן, ושלושה מהם ברמת גן. לפי CVU, מגדל משה אביב הוא עדיין הגבוה בישראל מבין המגדלים שהושלמו, עם 244 מטר. אחריו עזריאלי שרונה עם 238.4 מטר, מגדל היי בגבעתיים עם 226.7 מטר ושני מגדלי אקסצ'יינג' ברמת גן עם 220 ו-215 מטר.

חמשת המגדלים הגבוהים בישראל שהושלמו

מגדל משה אביב: יותר משני עשורים בפסגה

מגדל משה אביב הוא כמעט אנומליה בדירוג הישראלי. הוא הושלם בתחילת שנות ה-2000, ובכל זאת מחזיק עד היום במקום הראשון מבין המגדלים שהושלמו. בגובה 244 מטר הוא עדיין גבוה בכמעט שישה מטרים מעזריאלי שרונה.

הוותק שלו מדגים עד כמה המרוץ הישראלי לגובה היה איטי יחסית לעולם. במשך יותר משני עשורים נוספו עשרות מגדלים לגוש דן, אבל אף אחד מהם שהושלם לא הצליח לעבור אותו.

עזריאלי שרונה: כמעט לקח את הכתר

עזריאלי שרונה מגיע לגובה של 238.4 מטר וכולל 54 קומות לפי שיטת הספירה של CVU. הוא הושלם ב-2017 ומחזיק בתואר המגדל הגבוה בתל אביב מבין הבניינים שהושלמו.

הפער בינו לבין משה אביב קטן מאוד במונחים של גורדי שחקים - פחות משישה מטרים. בעולם שבו עשרות ומאות מטרים מפרידים בין חלק מהמדורגים, בישראל מדובר כמעט בצילום קו.

גבעתיים נכנסה לצמרת

מגדל היי בגבעתיים מגיע ל-226.7 מטר. הוא שייך לדור החדש יותר של בנייה לגובה באזור שבין תל אביב, רמת גן וגבעתיים - אזור שבו הגבולות העירוניים כמעט נעלמים כשמסתכלים על קו הרקיע.

הוא גם מדגים עד כמה הצפיפות באזור הביקוש מייצרת לחץ לעלות לגובה: קרקע יקרה, תחבורה ציבורית שמתפתחת ומתחמי עירוב שימושים דוחפים את הבנייה כלפי מעלה.

אקסצ'יינג': שני מגדלים נכנסים יחד לחמישייה

שני מגדלי אקסצ'יינג' ברמת גן משנים את הרשימה המקומית: מגדל המגורים מגיע ל-220 מטר ומגדל המשרדים ל-215 מטר. לפי מאגר CVU, שניהם כבר נכנסים לחמישייה הישראלית.

זה גם מסביר למה הדירוג של היום כבר שונה מהדירוג שפרסמנו לפני כשנה. אז הופיעו בחמישייה גם מגדל נמרודי ומגדל השחר, בעוד אקסצ'יינג' עדיין לא נכנס לתמונה.

והשיא הישראלי כבר בדרך להישבר

החלק המעניין ביותר בדירוג הישראלי הוא דווקא מה שלא נכנס אליו.

מגדל Beyond בגבעתיים כבר מופיע במאגר CVU בגובה של 308.3 מטר. ToHa 2 בתל אביב מתוכנן להגיע ל-298.2 מטר, ומגדל הספירלה של עזריאלי ל-323 מטר. כלומר, שלושה פרויקטים כבר נמצאים מעל מגדל משה אביב או בדרך לעבור אותו, אך עדיין אינם נכללים בדירוג הבניינים שהושלמו.

הספירלה, שנבנית בתל אביב, היא גם אחד מ-100 המגדלים הגבוהים ביותר שנמצאים כיום בבנייה בעולם, לפי רשימת CVU, עם גובה מתוכנן של 323 מטר.

וזה שינוי משמעותי עבור ישראל. במשך יותר משני עשורים 244 מטר היו הרף שמעליו אף מגדל שהושלם לא הצליח לעבור. עכשיו רף 300 המטרים כבר אינו תוכנית רחוקה בלבד.

ועדיין, גם אחרי השינוי הזה הפער מול הצמרת העולמית יישאר עצום. מגדל הספירלה, אם יושלם בגובה 323 מטר, יהיה גבוה בכמעט 80 מטר ממגדל משה אביב - אבל בורג' ח'ליפה עדיין יהיה גבוה ממנו ביותר מחצי קילומטר.

ישראל אולי מתחילה לגעת ב-300 מטר. בעולם כבר בונים את השלב הבא: מגדל ג'דה בערב הסעודית מופיע כיום ברשימת המגדלים שבבנייה עם גובה מתוכנן של 1,000 מטר, ובורג' עזיזי בדובאי עם 725 מטר. אם הבנייה תושלם כמתוכנן, גם הצמרת העולמית הנוכחית עשויה להשתנות.

כך שהמרוץ לגובה רחוק מסיום. בישראל השאלה בשנים הקרובות תהיה מי יהיה הראשון שיחצה בפועל את קו 300 המטרים ויושלם. בעולם כבר שואלים שאלה אחרת לגמרי: מי יהיה הראשון שיעבור קילומטר.