התשואה ל-30 שנה בארה"ב בשיא מאז 2002
התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-30 שנה טיפסה ל-5.61%, הרמה הגבוהה ביותר זה כמעט רבע מאה. ברקע: נפט מעל 100 דולר, חשש מאינפלציה עיקשת, נתונים כלכליים חזקים וחוב פדרלי שחצה 40 טריליון דולר
הלחץ בשוק האג"ח האמריקאי החריף, כאשר התשואה על אג"ח ממשלת ארה"ב ל-30 שנה עלתה ל-5.61% - הרמה הגבוהה ביותר מאז יוני 2002. המהלך ממשיך גל מכירות חד שנבנה בשבועות האחרונים ומעלה מחדש את החשש מעלויות מימון גבוהות לאורך זמן.
העלייה הייתה בולטת בעיקר בקצה הארוך של העקום. התשואה ל-10 שנים טיפסה ל-5.27%, שיא מאז 2007, בעוד התשואה לשנתיים נותרה כמעט ללא שינוי סביב 4.93%. הפער הזה משקף חשש גובר לא רק ממדיניות הריבית בטווח הקרוב, אלא גם מהאינפלציה ומהמצב הפיסקלי לאורך שנים. אחד הגורמים המרכזיים ללחץ הוא מחיר הנפט. ברנט נסחר מעל 100 דולר לחבית במשך חלק ניכר מספטמבר, וביום שלישי נע סביב 104 דולר. המשקיעים חוששים שהעלייה במחירי האנרגיה תחלחל שוב למדדי המחירים ותאלץ את הפדרל ריזרב לשמור על ריבית גבוהה יותר.
הלחץ עבר מהפד גם לשאלת החוב
הנתונים הכלכליים בארה"ב ממשיכים להצביע על עמידות יחסית, מה שמחליש את הציפיות להפחתות ריבית מהירות. השילוב בין פעילות כלכלית חזקה לאינפלציה גבוהה יותר דוחף את המשקיעים לדרוש תשואה גבוהה יותר כדי להחזיק באג"ח ארוכות.
גם מצבה הפיסקלי של ארה"ב הפך לגורם מרכזי יותר בתמחור. החוב הלאומי חצה בחודש שעבר את רף 40 טריליון הדולר, בזמן שקצב הגיוסים הממשלתי נותר גבוה. מבחינת השוק, זה מגדיל את הסיכון שהיצע גדול של אג"ח ימשיך ללחוץ על המחירים ולהעלות את התשואות.
החשש הוא שככל שהממשלה תמשיך להנפיק חוב בקצב גבוה, המשקיעים ידרשו פיצוי גדול יותר על החזקת אג"ח לטווח ארוך. זה נכון במיוחד בתקופה שבה האינפלציה, המדיניות הפיסקלית והמצב הגיאופוליטי נותרים לא יציבים.
שר האוצר האמריקאי סקוט בסנט ניסה בחודשים האחרונים להקל את הלחץ באמצעות הרחבת תוכנית הרכישות החוזרות של אג"ח ארוכות. אלא שמאז אמצע אוגוסט, כשהתשואה ל-30 שנה עמדה סביב 5.2%, היא המשיכה לטפס. עבור השוק, זהו סימן לכך שהבעיה אינה נובעת רק מנזילות זמנית. המשקיעים דורשים כיום פרמיה גבוהה יותר כדי להחזיק חוב ארוך, משום שהם מעריכים שהסיכונים סביב אינפלציה, גירעון ומדיניות ריבית יישארו איתם זמן רב יותר.
המשמעות היא שהריבית הארוכה מתחילה להתנהג פחות כמו נגזרת פשוטה של ציפיות לפד, ויותר כמו מדד רחב יותר לאמון של המשקיעים במסלול הכלכלי והפיסקלי של ארה"ב.
הנפט מוסיף שכבת סיכון
גם המלחמה בין ארה"ב לאיראן ממשיכה להשפיע על השוק דרך מחירי האנרגיה. כל עוד הנפט נשאר ברמות גבוהות, הסיכון להתפרצות אינפלציונית נוספת נשאר חלק מהתמחור. הקצה הארוך של שוק האג"ח רגיש במיוחד לתרחיש כזה, משום שגם עלייה מתונה בציפיות האינפלציה לאורך זמן יכולה לדחוף את המשקיעים לדרוש תשואה גבוהה יותר.
במקביל, עולה החשש שהמסלול הפיסקלי של ארה"ב והאי-ודאות במדיניות החוץ יפגעו לאורך זמן באטרקטיביות של אג"ח ממשלתיות גם בעיני משקיעים זרים.
כרגע השוק אינו רואה זרז ברור שיכול לעצור את המהלך. ירידה חדה במחירי האנרגיה, האטה כלכלית או שינוי במסלול המדיניות של הפד יכולים להפוך את הכיוון, אבל כל עוד אלה אינם מתממשים, הלחץ על התשואות הארוכות נשאר.
הרמה של 5.61% ב-30 שנה משקפת מצב שבו המשקיעים דורשים פיצוי הולך וגדל על החזקת חוב אמריקאי לטווח ארוך - מסר שיכול לחלחל למשכנתאות, לאשראי עסקי, לשווי מניות ולכל נכס שמושפע מעלות ההון.
