מחירי היהלומים בשפל - מה שבר את השוק?

שוק היהלומים עובר את אחד השינויים הגדולים בתולדותיו. מחירי היהלומים הטבעיים ירדו לרמות שלא נראו שנים, ובחלק מהמדדים אף לשפל היסטורי, אבל הפעם קשה להסביר את הירידה רק במחזור כלכלי חלש או בירידה זמנית בביקוש לתכשיטים. משהו בסיסי השתנה: במשך יותר ממאה שנה הערך של יהלום נשען במידה רבה על נדירות. כריית יהלומים יקרה, מספר המכרות מוגבל והיצע האבנים האיכותיות אינו יכול לגדול במהירות. יהלומי המעבדה שינו את המשוואה הזאת. מבחינת המראה וההרכב הפיזי מדובר ביהלום, אבל אפשר לייצר אותו במפעל, להגדיל את הייצור ולהוריד עלויות ככל שהטכנולוגיה משתפרת. התוצאה היא פער מחירים שכבר קשה לצרכן להתעלם ממנו: יהלום מעבדה בעל מאפיינים דומים יכול להימכר כיום במחיר הנמוך בכ-80%-90% מיהלום טבעי. כשצרכן יכול לבחור בין אבן של קראט במחיר של כמה אלפי דולרים לבין אבן דומה לעין שעולה מאות דולרים, כל ענף היהלומים הטבעיים נאלץ להסביר מחדש על מה בדיוק הוא גובה את הפרמיה.

הירידה כבר ניכרת היטב במספרים. אצל דה בירס, החברה שמזוהה יותר מכל חברה אחרת עם שוק היהלומים העולמי, המחיר הממוצע שהתקבל על יהלומי גלם במחצית הראשונה של השנה ירד בכ-32%, מ-155 דולר לקראט ל-105 דולר לקראט. חלק מהפער נובע מתמהיל האבנים שנמכרו, אבל מדד מחירי הגלם של החברה עצמו ירד בכ-16%. הכנסות דה בירס ירדו ל-1.6 מיליארד דולר לעומת 2 מיליארד דולר בתקופה המקבילה, אף שכמות היהלומים שנמכרה דווקא עלתה. במילים פשוטות: החברה מוכרת יותר קראטים ומכניסה פחות כסף. זה אולי הנתון שממחיש בצורה הטובה ביותר את מה שקורה בענף.

היהלום לא השתנה, אבל האלטרנטיבה השתנתה

לפני עשור יהלום מעבדה היה מוצר יקר יחסית, הייצור היה מוגבל והרבה צרכנים עדיין ראו בו תחליף נחות ליהלום טבעי. מאז השתפרה הטכנולוגיה במהירות. סין והודו הגדילו מאוד את הייצור, העלויות ירדו והתחרות בין היצרנים הפכה את יהלום המעבדה ממוצר פרימיום כמעט למוצר תעשייתי.

הפער כיום גדול מאוד. יהלום טבעי עגול של קראט אחד באיכות טובה יכול לעלות כמה אלפי דולרים, ובאיכויות גבוהות המחיר יכול להתקרב ל-6,000-7,000 דולר ואף יותר. יהלום מעבדה בעל משקל ודירוג דומים יכול להימכר בפחות מ-1,000 דולר. במקרים מסוימים הפער מגיע לכמעט 90%. גם בתוך שוק יהלומי המעבדה המחירים ממשיכים לרדת: בדיקות של מחירי אותן אבנים אצל קמעונאים מצביעות על ירידות של עשרות אחוזים בתוך חודשים.

זה יוצר בעיה מעניינת גם ליצרני יהלומי המעבדה עצמם. ככל שהמחיר נופל, הם מוכרים יותר יחידות אבל הערך של כל יחידה נשחק. מי שקנה לפני כמה שנים יהלום מעבדה באלפי דולרים יכול לגלות שאבן בעלת נתונים דומים נמכרת כיום בשבר מהמחיר. לכן השאלה כבר אינה רק אם יהלומי המעבדה פוגעים ביהלומים הטבעיים, אלא גם כמה נמוך יכול מחירם לרדת לפני שהצרכן מפסיק לתפוס אותם כמוצר יוקרה.

דווקא כאן נמצא הסיכוי של היהלומים הטבעיים. אם יהלומי מעבדה יהפכו למוצר זול מאוד, הם עשויים להתנתק בהדרגה מהקטגוריה של יהלומים טבעיים. יהלום טבעי יוכל להימכר בדומה לשעון יוקרה, יצירת אמנות או פריט נדיר - לא מפני שאין מוצר אחר שמבצע את אותה פונקציה, אלא מפני שהקונה מייחס ערך למקור, לנדירות וליכולת לומר שהאבן נוצרה בטבע במשך מיליארדי שנים. זה ההימור שעליו בונה כיום דה בירס.

גם סין הפסיקה לקנות כמו פעם

יהלומי המעבדה הם רק חלק מהבעיה. מנוע נוסף של השוק בשנים הקודמות היה סין, ושם הביקוש נחלש מאוד. המשבר המתמשך בנדל"ן, האטה בצריכה ושינוי בהרגלי הקנייה פגעו במכירות תכשיטי יהלומים. דה בירס עצמה מדווחת שהביקוש בסין היבשתית ממשיך לרדת ואינה צופה התאוששות משמעותית בזמן הקרוב.

בארה"ב המצב טוב יותר. מכירות תכשיטי היהלומים הטבעיים מראות בחלק מהשוק התאוששות, בעיקר במוצרים יקרים יותר, ובהודו הביקוש נשאר חזק יחסית. זה גם מסביר מדוע הירידה אינה אחידה. אבנים קטנות ובינוניות, שבהן לצרכן קל במיוחד להחליף יהלום טבעי ביהלום מעבדה, נמצאות תחת הלחץ הגדול ביותר. באבנים גדולות, נדירות ובאיכות גבוהה התמונה טובה יותר.

גם חברות הכרייה מגיבות. דה בירס מצמצמת הוצאות, מקטינה השקעות ומתאימה את הייצור לביקוש. החברה אף מתכננת לעצור לתקופה את הפעילות במכרה ונציה בדרום אפריקה. במקביל, אנגלו אמריקן, בעלת השליטה בדה בירס, ממשיכה בתהליך למכירת החברה לאחר שכבר ביצעה הפחתות שווי של מיליארדי דולרים בשנים האחרונות. עצם העובדה שדה בירס - החברה שבמשך עשרות שנים הייתה כמעט שם נרדף לשליטה בשוק היהלומים - נאלצת להצטמצם ולהחליף בעלים ממחישה עד כמה עמוק השינוי.

• שרין בונה על AI - מתי תצא מההפסדים?
• בירת אירופה עם החוב שמטפס ל-115% תוצר: בלגיה חיה מהמוסדות, מהנמל ומהבירה של העולם

היצרנים מנסים לעשות את מה שעשו בעבר: להקטין את ההיצע עד שהמחירים יתאזנו. אם מכרות נסגרים ופחות יהלומים טבעיים מגיעים לשוק, המחסור אמור בסופו של דבר לתמוך במחיר. יש כבר סימנים ראשונים לכך שהמהלך עובד בחלק מהקטגוריות. מדדי המחירים של Rapaport הראו לאחרונה התייצבות ואף עלייה בחלק מהגדלים לאחר תקופה ארוכה של ירידות, ובדה בירס טוענים שבחודשים האחרונים המחירים התייצבו ובכמה קטגוריות התחילו לעלות.

אבל השוק שאליו הם חוזרים אינו אותו שוק. בעבר מי שרצה טבעת אירוסין עם יהלום של שני קראט היה חייב לשלם את מחירו של יהלום טבעי. כיום הוא יכול להיכנס לחנות עם אותו תקציב ולבחור בין יהלום טבעי קטן יחסית לבין יהלום מעבדה גדול בהרבה. עבור חלק מהלקוחות העובדה שהאבן נכרה מהאדמה שווה אלפי דולרים נוספים; עבור אחרים היא כבר לא שווה את הפער.

וזו הסיבה שהירידה הנוכחית אינה דומה לעוד מחזור חלש בענף. דה בירס יכולה לסגור מכרות, היצרנים יכולים לצמצם תפוקה והביקוש הסיני יכול להתאושש, אבל את הטכנולוגיה שמאפשרת לייצר יהלומים במעבדה אי אפשר להחזיר לאחור. השאלה המרכזית שעומדת עכשיו בפני הענף אינה האם אנשים ימשיכו לקנות יהלומים - הם כנראה ימשיכו - אלא כמה הם יהיו מוכנים לשלם עבור העובדה שהיהלום שלהם הגיע ממכרה ולא ממפעל.