ביה"ד הארצי: מכתב פיטורים עלול לגרום נזק נפשי שיהווה תאונת עבודה

קבלת מכתב פיטורים היא "אירוע מיוחד" החורג משגרת העבודה, ופגיעה נפשית בעקבותיו עשויה להיחשב לתאונת עבודה. כך קובע לראשונה בית הדין הארצי לעבודה. בשל כך, יש למנות מומחה שיקבע האם אכן התרחשה פגיעה שכזאת, ואם כן - העובד יהיה זכאי לפיצוי מהביטוח הלאומי.

בית הדין אומר: "לטעמנו קבלת מכתב פיטורים - על כל המשתמע ממכתב זה הן מבחינה כלכלית (אובדן מקור פרנסה), הן בחששות לעתיד והן בהיבטי עוגמת הנפש והפגיעה בערך העצמי - הינה ארוע מיוחד העונה באופן מובהק על ההגדרה של 'קיומה של חריגה (ולו במידה מסויימת) משגרת העבודה הרגילה במקום העבודה' כאמור בהלכה הפסוקה. 

"לצורך כך, אין זה משנה מהי העילה לפיטורים, האם קדם לפיטורים הליך שימוע תקין אם לאו, האם העובד הוזהר לפני שנמסר לו זימון לשימוע, האם העובד היה מודע לטענות נגדו במהלך תקופת העבודה. כמו כן, האם מדובר בתקופת עבודה בת שנה ושלושה חודשים כבענייננו, או תקופה ארוכה יותר.

"כל אלה אינם משנים מהעובדה שקבלת מכתב פיטורים על ידי עובד, הינו ככלל אירוע בלתי שגרתי החורג משגרת העבודה ולכן אין ספק בכך שמדובר בארוע מיוחד בהיבט האובייקטיבי, ואף כזה שעוצמתו - ככלל – גדולה, ושמידת הסטייה בינו לבין שגרת העבודה הרגילה היא גבוהה. בהתחשב בכך, ניתן להקל במידת הראיה הנדרשת ביחס להיבט הסובייקטיבי".

"נכנסתי לדיכאון קשה וחרדות"

בית הדין הארצי קיבל את ערעורו של עזרא קרמה על החלטתו של בית הדין האיזורי בירושלים, והורה למנות פסיכיאטר שיבדוק את טענתו לפגיעה נפשית בעקבות פיטוריו. קרמה פוטר בשנת 2020 לאחר 15 חודשי עבודה כמנהל אחזקה במלון, קניון וחניון, וזאת בעקבות שימוע בו הוצגו לו טענות על טיב עבודתו, דחיית טיפול בבעיות והימצאות במשרדו במקום לטפל בתקלות.

קרמה העיד על תחושתו לאחר שפוטר: "יצאתי מהמשרד והתחלתי להזיע מהלחץ. נכנסתי למלון (מקום העבודה) ונלחצתי והיו לי דפיקות לב ולא הבנתי מה עובר עלי". בתביעתו לביטוח הלאומי כתב: "החל מקבלת ההודעה על הפיטורים נכנסתי לדיכאון קשה ולחרדות, חוסר טעם בחיים ומחשבות רעות. הפיטורים הכניסו אותי ללחץ נפשי ממנו אני סובל עד היום".

בית הדין האיזורי עמד על סתירות בעדותו של קרמה, ועל כך שמכתב הפסיכיאטרית שהגיש נכתב רק 15 חודשים לאחר פיטוריו. היא אמנם כתבה שטיפלה בו החל מיולי 2020, אך לא צורפה לכך כל אסמכתא וקרמה לא זימן אותה להעיד. עוד צוינה תקופת עבודתו הקצרה והעובדה ששהה בחל"ת בתקופת הקורונה, ומכאן הסיק בית הדין: "צירוף העובדות הנ"ל - לא מדובר בפיטורים ראשונים של התובע ותקופת עבודתו הקצרה בחברה - תומכים במסקנה לפיה לא נגרם לתובע דחק נפשי בעקבות קבלת מכתב הפיטורים". 

בית הדין הארצי קובע, כי אין בכל אלו כדי למנוע את האפשרות שאכן נגרם לקרמה נזק נפשי בעקבות הפיטורים, ומכאן הצורך למנות מומחה שיבדוק זאת. פסק הדין ניתן בידי השופטות סיגל דוידוב-מוטולה, חני אופק-גנדלר והדס יהלום ונציגי הציבור אהוד מנור ויעל צפרון. הביטוח הלאומי חויב בהוצאות בסך 7,500 שקל. את קרמה ייצגה עו"ד סברינה בן-חיים, ואת הביטוח הלאומי - עוה"ד חנן פוטרמן ואורטל ארי.