סופטבנק הפסידה 7.1 מיליארד דולר ברבעון, והמחיקה הכבדה הגיעה מציוד החשמל לחוות השרתים
סופטבנק רשמה ברבעון יולי-ספטמבר הפסד נקי של כ-1.12 טריליון יין, כ-7.1 מיליארד דולר, מול רווח של 2.5 טריליון יין ברבעון המקביל אשתקד. זה ההפסד הנקי הראשון של קבוצת ההשקעות היפנית מזה כמעט שנתיים, והוא הפתיע את האנליסטים, שציפו בממוצע לרווח של כ-129 מיליארד יין. המניה ירדה בפתיחת המסחר בטוקיו בכ-10.5%, עד שפל של 3,465 יין, ובהמשך המסחר צמצמה את רוב הירידה. גם כך היא נסחרת בכ-60% מתחת לשיא שקבעה בתחילת יוני, על רקע החשש מהחוב שנערם סביב השקעות הבינה המלאכותית, חשש שעלה גם בפד: באומן מהפד: אכזבה מתשואות ה-AI עלולה להפיל את המניות.
הסעיף שהכביד יותר מכל הוא מחיקה של 597 מיליארד יין, כ-3.7 מיליארד דולר, בחברת הבת SB7. החברה הזאת אחראית על רכש ציוד לייצור חשמל עבור פרויקטי מרכזי הנתונים של הקבוצה בארה"ב, ובהם קמפוס PORTS-Pike במחוז פייק שבאוהיו. מאז השנה הכספית הקודמת ועד סוף ספטמבר שילמה SB7 כ-9.5 מיליארד דולר על שריון קווי ייצור ועל רכישת ציוד, ואז עדכנה את תוכנית הרכש בהתאם לצרכים המשתנים של הפרויקטים. הדוח מפרק את המחיקה לשני חלקים: 2.85 מיליארד דולר של מקדמות שאינן ניתנות להחזר, ועוד כ-880 מיליון דולר על שינויי חוזים והסדרים עם הספקים. בשיחת המשקיעים הסביר בכיר בחברה שהקבוצה ביצעה מראש "השקעות גשר" כדי להבטיח לעצמה ציוד, מתוך חשש למחסור.
באותו סעיף בדוח מופיע פרט שעשוי לרכך חלק מהנזק. SB7 קיבלה זכאות להנחות של עד 2.1 מיליארד דולר על רכישות ציוד עתידיות בעשר השנים הקרובות, בכפוף לתנאים. מאחר שהיקף ההנחות עדיין פתוח, סופטבנק נמנעה מלרשום אותן כנכס במאזן.
ההוצאה השנייה שתפחה היא עלות המימון, שהגיעה ברבעון ל-462 מיליארד יין, פי 2.6 מהרבעון המקביל. מאחורי הקפיצה עומדות בעיקר הלוואות הגישור של 30 מיליארד דולר שנלקחו באפריל וביולי, ושני שלישים מהן הועברו לקרן החזון השנייה לטובת ההשקעה באופןאי. סופטבנק פרעה את יתרת ההלוואות כבר באמצע ספטמבר, חצי שנה לפני המועד, ולכן נאלצה לרשום ברבעון הזה בבת אחת עלויות גיוס שתוכננו להתפרס עד מרץ. עד סוף ספטמבר השקיעה הקבוצה באופןאי 54.6 מיליארד דולר, והחזקה נרשמה בשווי של 99.6 מיליארד דולר. באוקטובר הוזרמו עוד 10 מיליארד דולר, וההשקעה המצטברת הגיעה ל-64.6 מיליארד דולר, תמורת כ-13% מהחברה.
גם תיק ההשקעות הסחירות פעל נגד הקבוצה. ירידת מניית אינטל גרעה כ-270 מיליארד יין משווי ההחזקה ברבעון, וחטיבת קרנות החזון עברה להפסד של כ-82 מיליארד יין. בצד התפעולי המצב טוב יותר: ההכנסות טיפסו ל-2.22 טריליון יין, מעל הערכות של כ-2.02 טריליון, בזכות עסקי התקשורת וחטיבת מחשוב ה-AI. זה דפוס שחוזר אצל ספקיות תשתית אחרות, שמציגות צמיחה בהכנסות לצד הוצאות ריבית גדלות. להרחבה: קורוויב העלתה את תחזית ההכנסות ל-13.3 מיליארד דולר, והמניה עולה.
הנתון שהמשקיעים יעקבו אחריו הוא שווי הנכסים הנקי של הקבוצה, שירד מ-72.3 טריליון יין בסוף יוני ל-59.8 טריליון בסוף ספטמבר, ובחישוב במחירי השוק של 9 בנובמבר הגיע ל-44.7 טריליון יין. יחס החוב לשווי ההחזקות עומד על 15.9%, מתחת לתקרה של 25% שסופטבנק הציבה לעצמה בשגרה. במקביל, הקמפוס באוהיו שגרר את המחיקה הוא גם אחד הנכסים המרכזיים של הקבוצה, אחרי שסופטבנק חתמה עם אופןאי על חוזה שכירות ל-20 שנה לקיבולת של 8 גיגה-ואט. מעכשיו, חובת ההוכחה עוברת למסאיושי סון, שיצטרך להראות שהציוד שהוזמן לאוהיו ולשאר הפרויקטים יהפוך להכנסה ממשית.
