ה-SEC מתכננת לקצץ בחדות את הגילוי על שכר המנכ"לים בארה"ב

רשות ניירות הערך האמריקאית (SEC) מתקרבת להצגת הצעה שתצמצם בצורה חדה את מה שחברות ציבוריות בארה"ב חייבות לחשוף על השכר של המנכ"לים והבכירים שלהן. בכירים ברשות כבר מאותתים שהקיצוץ יהיה עמוק, וטיוטת ההצעה נמצאת בבחינה במשרד התקציב של הבית הלבן מאז סוף אוגוסט.

ההצעה נוגעת לסעיף 402 בתקנות הגילוי של הרשות, שמחייב היום פירוט תגמול של עד שבעה בכירים בכל שנה. החברות מגישות פרק הסבר על מדיניות התגמול, טבלת שכר מרוכזת, נתוני מענקי מניות, פנסיה ותגמול נדחה, את היחס בין שכר המנכ"ל לשכר העובד החציוני ומבחן של "שכר מול ביצועים". חברות רבות מתלוננות שהכנת החומר יקרה ושהמשקיעים מפיקים ממנו תועלת מועטה.

יו"ר ה-SEC פול אטקינס, שנכנס לתפקיד באפריל 2025, השווה את מערך הכללים למפלצת של פרנקנשטיין שנתפרה מתוספות שהצטברו במשך שני עשורים. אטקינס היה ראש הסגל של יו"ר הרשות בתחילת שנות ה-90, כשנקבע המבנה הנוכחי של הגילוי, וביוני 2025 כינס שולחן עגול שהוקדש כולו לנושא. בנאום בדאלאס בפברואר האחרון הוא הציע לבחון מחדש את מספר הבכירים שהשכר שלהם נחשף, והכריז שמבחן השכר מול ביצועים הפך למסובך כל כך שחברות נאלצות להוסיף הסברים כדי להסביר אותו.

במאי הציגה הרשות צעד ראשון, שחילק את החברות הציבוריות לשתי קבוצות לפי סף של 2 מיליארד דולר בשווי המניות שבידי הציבור, בממוצע של שנתיים. לפי הערכת הרשות, כ-80% מהחברות ייפלו מתחת לסף ויקבלו גילוי מצומצם: שלושה בכירים במקום חמישה, שנתיים של היסטוריית שכר במקום שלוש, בלי פרק ההסבר על התגמול, בלי יחס השכר למנכ"ל ובלי מבחן השכר מול ביצועים. החברות האלה גם יפטרו מההצבעה המייעצת של בעלי המניות על השכר, ה-Say on Pay, ומההצבעה על מענקי פרישה בעסקאות מיזוג. חברות שהונפקו לאחרונה ייהנו מהקלות לחמש שנים, לעומת שנה אחת היום, גם אם הן גדולות יותר.

כמעט כל החברות במדדי S&P 500 ו-S&P 400 נשארו מחוץ להקלות של מאי, וההצעה הבאה צפויה להגיע גם אליהן. בין הנושאים שעל הפרק: פישוט מבחן השכר מול ביצועים, צמצום מספר הבכירים המדווחים ושינוי היחס לאבטחה אישית של מנהלים. מאז 2006 נרשמת אבטחה בבית ובנסיעות פרטיות כהטבה אישית, ואטקינס טוען שבסביבת האיומים הנוכחית מדובר בצורך עסקי. הסוגיה עלתה לכותרות אחרי הרצח של בריאן תומפסון, מנכ"ל יונייטד הלתקייר, בדצמבר 2024, ומאז הגדילו חברות רבות את תקציבי האבטחה של המנהלים הבכירים.

ארגוני משקיעים וגופי ממשל תאגידי מתנגדים לקיצוץ. הרשות קיבלה יותר מאלף מכתבים זהים שקראו לשמור על הגילוי ואף להרחיב אותו, בטענה שיחס השכר והקשר בין התגמול לביצועים הם כלים מרכזיים לפיקוח על ההנהלה. שתי הדרישות נולדו בחוק דוד-פרנק, שנחקק אחרי המשבר הפיננסי: יחס השכר אומץ ב-2015 ומבחן השכר מול ביצועים ב-2022. נזכיר שהדיון על שקיפות בצמרת חברות הטכנולוגיה עלה בשבועות האחרונים גם סביב פרשת הריגול שמגיעה לבית המשפט ומה הסתיר ג'נסן הואנג מהמשקיעים.

אחרי שהבית הלבן יסיים את הבחינה, ההצעה תתפרסם להערות הציבור, ותהליך כזה נמשך בדרך כלל חודשים עד לאישור כללים סופיים. בשוק ההון יבדקו כמה מהחברות הגדולות יוותרו בפועל על הגילוי, וכמה יבחרו להמשיך ולפרסם אותו מרצון. עונת אסיפות בעלי המניות הבאה בארה"ב נפתחת באביב 2027.