14% עוזבים אחרי דחייה לקידום: לשמוע במייל או בשיחה פנים מול פנים?

עובד שניגש לראיון על תפקיד בכיר יותר בצוות שלו יצא ממנו בתחושה שהלך רע, וכבר השלים עם האפשרות שלא ייבחר. את מה שהטריד אותו שמע בדרך החוצה: אם התשובה שלילית, יזמינו אותו לפגישה פנים מול פנים כדי לבשר לו. הוא רצה שהבשורה תגיע אליו במייל, כדי לעכל אותה לבד ולהגיע לשיחה עם המנהלים כשהוא כבר רגוע.

בקשה כזאת לגיטימית לגמרי, ואפשר להעלות אותה בלי להתנצל. פנייה קצרה למי שאחראי על הגיוס, עם בקשה לקבל את ההחלטה בכתב ולקבוע שיחת משוב כמה ימים אחר כך, נותנת לשני הצדדים משהו. העובד חוסך מעצמו את הצורך לשמור על פנים חתומות ברגע הקשה, והמנהלים מקבלים שיחה עניינית יותר על ההמשך. ייתכן שהמעסיק יתעקש על פגישה, ואז כדאי להגיע אליה מוכן עם שתיים-שלוש שאלות ענייניות.

מחקר שעקב במשך חמש שנים אחרי יותר מ-9,000 עובדים שנדחו לתפקיד פנימי בחברת שירותי בריאות אמריקאית גדולה מצא ששיעור העזיבה בקרבם הגיע לכ-14%, לעומת כ-4% בכלל החברה. רובם לא עזבו מתוך כעס. הם פירשו את הסירוב כסימן שהדרך למעלה חסומה. מי שזכה לראיון עם המנהל המגייס, וקיבל ממנו התייחסות לכישורים שלו, נטה פחות לחפש עבודה אחרת. גם מי שהפסיד לעמית מבפנים ולא למועמד מבחוץ נשאר בשיעור גבוה יותר.

בשיחת המשוב כדאי לשאול אילו כישורים חסרו, מה יידרש בפעם הבאה ומתי עשויה להיפתח משרה דומה, ואחריה לבקש סיכום קצר במייל כדי שיישאר תיעוד של מה שסוכם. זה רלוונטי במיוחד משום שדילוג בין משרות מביא העלאה, אבל הקידום האמיתי הוא דווקא באותו מקום עבודה.

בישראל, במגזר הפרטי, אין חוק שקובע איך מודיעים לעובד שלא קיבל קידום, והמעסיק רשאי לבחור בין שיחה, מייל או מכתב. עם זאת, בתי הדין לעבודה מחילים על שני הצדדים חובת תום לב מוגברת, וחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה אוסר להפלות גם בהחלטות על קידום, בין השאר בשל מין, גיל, הורות או הריון. עובד שחושד בשיקול פסול יכול לבקש את הנימוקים בכתב, ומסמך כזה עשוי לשמש אותו בהמשך.

בשירות המדינה ההליך מוסדר בכללים. משרות חדשות מתפרסמות קודם במכרז פנימי, ופומבי נפתח אם לא נמצא מועמד מתאים מבפנים. כללי המינויים קובעים שמועמד שלא עבר לשלב הבא יקבל על כך הודעה בכתב, ובחלק מהשלבים הודעה מנומקת. מכרזים כאלה מגיעים לא פעם לבית הדין לעבודה, כמו במקרה שבו מכרז בוטל ב-18:41, החדש פורסם ב-18:55 - ונפסל. מבקר המדינה ציין שלכל מועמד עומדת הזכות לעיין בחוות הדעת שנכתבה עליו ונשמרת במאגר מידע.