אושרה ייצוגית נגד רשות המיסים: אינה מקזזת זכות וחובה בין מס שבח למס הכנסה

שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב, הרי קירש, אישר הגשת תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים, שאינה מאפשרת לקזז יתרת זכות במס שבח מול יתרת חובה במס הכנסה. כתוצאה מכך הרשות גובה מס פיגורים מן הנישומים, בשיעור של 0.2% לשבוע מסכום המס. קירש קיבל את בקשתו של נשיא לשכת רואי חשבון לשעבר, עופר מנירב, המנהל בשנים האחרונות שורה של הליכים נגד הרשות.

מנירב ביקש לאשר את התביעה בשני ראשים. האחד: הימנעותה של רשות המיסים מלקזז זכות מול חובה במסגרת סעיפים שונים בפקודת מס הכנסה (למשל: מס רווח הון ומס על הכנסה פירותית). השני: הימנעותה של הרשות מלקזז זכות מול חובה בין מס שבח (על מכירת נדל"ן) לבין מס הכנסה על סוגיו. הבקשה התייחסה לדיווחים המוגשים באותה שנה ובאותו דו"ח בידי הנישום.

הרשות הודיעה לאחר הגשת הבקשה, כי החל מיולי 2024 היא מקזזת יתרות חובה וזכות כאשר מדובר בסעיפים שונים של פקודת מס הכנסה. לעומת זאת, היא הותירה לשיקול דעתו של פקיד השומה האם לקזז יתרות בין מס הכנסה ומס שבח, ובכפוף לבקשה מפורשת של הנישום. לטענת הרשות, מדובר בשני מערכי מס שונים ובשני חשבונות שונים, ולכן לא ניתן לקזז ביניהם.

קירש דוחה עמדה זו: " ההפרדה שעושה רשות המיסים בין מס רווח הון ובין מס שבח מקרקעין בהקשר זה, איננה נראית לי (ואדגיש כי דברי  מכוונים אך לסוגיה המסוימת שנדונה כאן, ולא לכל הקשר אחר). לטעמי, ביסוס עמדת המשיבה על קיומם של 'מערכי מס' ו'חשבונות' שונים, אף אם היה בו ממש במישור התפעולי או הטכני, איננו מתבקש במישור המשפטי הקובע".

בחוק אין "מערך מס"

קירש מסביר: "המונח 'מערך מס' איננו מופיע בדברי החקיקה הנוגעים לענייננו. כך גם המונח 'חשבון' - במובן שהמשיבה משתמשת בו בהליך זה - איננו חלק מחקיקת המס. ייתכן שמבחינת מינהל המיסים ובמישור התפעולי, קיימים מערכים וחשבונות שונים, אולם פרישׂתם והגבולות ביניהם אינם מוגדרים בחיקוק. 

"יתרה מזו, אף אם נקבל ככלל את התזה של המשיבה כי קיימים 'חשבונות' מיסים נפרדים, מדוע יש להניח מראש כי מס הכנסה ומס שבח אינם אמורים להיות מטופלים באותו חשבון, ומתוך הנחה זו לגזור את המסקנה לפיה קיזוז ביניהם חייב להיעשות לפי חוק קיזוז מסים ובאופן שונה מהקיזוז כנגד חוב מס רווח הון?

"... אמנם מס שבח מוטל כידוע מכוח חוק נפרד, ולא מכוח הפקודה, ויש לתת לעובדה זו את הנפקות המתבקשת. אולם לדעתי הוראות חוק מיסוי מקרקעין, בשילוב עם הוראות הפקודה, מובילות לתוצאה, כי יש לאפשר את סוג הקיזוז הנדון, בדיוק כפי שנעשה עם חיוב במס רווח הון, וזאת על מנת להקטין את היקף קנס הפיגורים שיוטל. תוצאה זו איננה מבוססת אך על הסתכלות כללית, לפיה מס שבח הוא מקרה פרטי של מיסוי רווחי הון (לגבי מימוש נכסי מקרקעין בישראל), אלא על עיון במכלול הוראות החקיקה הקושרות בין הפקודה ובין החוק".

דווקא הודעתה של הרשות על נכונותה לשקול קיזוז בין מס שבח ומס הכנסה, מראה לכאורה שאין מניעה לעשות זאת - ממשיך קירש. הוא גם דחה את טענת הרשות, לפיה מנירב אינו יכול להיות התובע הייצוגי בנושא זה, וקבע דיון נוסף לחודש הבא. את מנירב ייצגו עוה"ד יוני חרש, גיל עידן וישראל מרקוביץ, ואת הרשות - עו"ד שירה ויזל-גלצור.