יש תואר, יש עבודה, אבל לא במקצוע: 42.5% מהאקדמאים הצעירים עובדים במשרות שאינן דורשות תואר
נתונים חדשים של הבנק הפדרלי בניו יורק חושפים פער הולך וגדל בין ההשכלה האקדמית לתעסוקה בפועל: 42.5% מבוגרי האוניברסיטאות הצעירים בארה"ב עובדים במשרות שאינן דורשות תואר, השיעור הגבוה ביותר מאז 2020; במקביל, שיעור האבטלה בקרבם ירד ל-5.2%, אך מציאת עבודה
אינה מבטיחה השתלבות בתפקיד שתואם את רמת ההשכלה
לימודים יותר צעירים אמריקאים בעלי תואר אקדמי מצליחים למצוא עבודה, אבל שיעור הולך וגדל מהם מועסק במשרות שאינן דורשות את ההשכלה שרכשו. נתונים חדשים שפרסם החודש הבנק הפדרלי של ניו יורק מצביעים על כך ששיעור תת-התעסוקה בקרב בוגרי אוניברסיטאות בני 22–27 הגיע ברבעון השלישי של 2026 ל-42.5%, לעומת 42% ברבעון הקודם. במקביל, שיעור האבטלה ירד מ-5.6% ל-5.2%, הרמה הנמוכה ביותר זה יותר משנה.
הנתונים מתפרסמים במסגרת המעקב התקופתי של הבנק אחר מצבם של בוגרי האוניברסיטאות בשוק העבודה האמריקאי, המתבסס על נתונים שנאספים מאז 1990. המדד כולל בעלי תואר ראשון ומעלה, לרבות בעלי תארים מתקדמים, ומבחין בין מי שאינם מועסקים לבין בעלי תארים העובדים במקצועות שאינם מחייבים השכלה אקדמית.
למרות הירידה באבטלה, שיעורה בקרב הבוגרים הצעירים נותר גבוה מהשיעור הכללי בשוק העבודה האמריקאי, שעמד על כ-4% ברבעון השלישי. מדובר בפער של 1.2 נקודות אחוז. בסוף 2025 הגיע שיעור האבטלה בקרב בוגרים צעירים לכ-5.9%, ומאז נרשמה ירידה הדרגתית.
מ-38% ל-42.5%: יותר אקדמאים מועסקים במשרות שאינן דורשות תואר
מדד תת-התעסוקה של הבנק הפדרלי בוחן את שיעור בעלי התארים המועסקים במקצועות שבדרך כלל אינם מחייבים תואר ראשון. כך, למשל, בוגר אוניברסיטה שעובד בתפקיד מכירות, שירות לקוחות או מינהלה שאינו דורש תואר נכלל במדד, גם אם הוא מועסק במשרה מלאה.
בתחילת 2023 עמד שיעור תת-התעסוקה על כ-38.1%, לעומת 42.5% כיום, עלייה של 4.4 נקודות אחוז. ברבעון הראשון של 2026 עמד השיעור על כ-41.4%, ברבעון השני על 42% וברבעון השלישי על 42.5%. לשם השוואה, באוקטובר 2020, בתקופת משבר הקורונה, הגיע השיעור לכ-43.4%.
הבנק הפדרלי מסווג את המשרות על בסיס נתוני סקר כוח האדם האמריקאי ומאגר ONET של משרד העבודה, המפרט את דרישות ההשכלה במקצועות השונים. המדד אינו בוחן אם העבודה קשורה לתחום הלימודים של העובד, אלא אם התפקיד עצמו דורש השכלה אקדמית.
נתוני הבנק מגלים גם פערים משמעותיים בין תחומי הלימוד. בטבלת ההשוואה השנתית שפורסמה בפברואר 2026, על בסיס נתוני 2024, שיעור האבטלה בקרב בוגרי הנדסת מחשבים עמד על כ-7.8%, ובקרב בוגרי מדעי המחשב על כ-7%. לעומתם, בקרב בוגרי סיעוד נרשם שיעור אבטלה של כ-2.1%, בקרב בוגרי הוראה יסודית כ-1.2% ובקרב בוגרי חינוך מיוחד כ-0.7%.
במקצועות אחרים נמצאו שיעורי אבטלה גבוהים במיוחד: כ-7.9% בקרב בוגרי אנתרופולוגיה, 7.7% בקרב בוגרי אמנויות יפות, 7% בקרב בוגרי אמנויות הבמה, 6.8% בקרב בוגרי אדריכלות ו-6.6% בקרב בוגרי פיזיקה.
גם שיעורי תת-התעסוקה שונים מאוד בין המקצועות. בקרב בוגרי מדעי המחשב עמד השיעור על כ-19.1% ובקרב בוגרי הנדסת מחשבים על כ-15.8%. לעומת זאת, בקרב בוגרי אמנויות הבמה הוא הגיע לכ-63.9%, בקרב בוגרי אמנויות יפות לכ-58.9%, בקרב בוגרי אנתרופולוגיה לכ-55.3% ובקרב בוגרי ביולוגיה לכ-51.1%.
- מדוע התואר של העובדים שלכם פחות חשוב מהיכולת שלהם ללמוד?
- 70% מהצעירים שואפים לתואר, 15.4% כבר הגישו מועמדות לאקדמיה
המשמעות היא ששיעור אבטלה גבוה אינו מלווה בהכרח בשיעור תת-תעסוקה גבוה. במדעי המחשב ובהנדסת מחשבים, למשל, שיעור גבוה יחסית מהבוגרים מתקשה למצוא עבודה, אך מרבית המועסקים עובדים בתפקידים הדורשים תואר. בתחומים אחרים, חלק גדול יותר מהבוגרים מצליח למצוא עבודה, אך בתפקידים שאינם מחייבים השכלה אקדמית.
פערי שכר של עשרות אלפי דולרים בין תחומי הלימוד
נתוני השכר השנתיים של הבנק הפדרלי מצביעים על פערים משמעותיים גם בהכנסות של בוגרי האוניברסיטאות. השכר החציוני של בוגרים צעירים בעלי תואר ראשון, המועסקים במשרה מלאה, עמד על כ-58 אלף דולר בשנה, לעומת כ-87 אלף דולר בקרב בעלי תארים בני 35–45. מדובר בפער של 29 אלף דולר בשנה בין שתי קבוצות הגיל, לפי נתוני השכר השנתיים האחרונים שפורסמו בפברואר 2026.
בקרב בוגרי הנדסת מחשבים עמד השכר החציוני בתחילת הקריירה על כ-90 אלף דולר בשנה, ובקרב בוגרי מדעי המחשב על כ-87 אלף דולר. בוגרי כלכלה השתכרו כ-72 אלף דולר, ובוגרי פיננסים וסיעוד כ-70 אלף דולר בשנה.
לעומתם, השכר החציוני של בוגרי פסיכולוגיה וביולוגיה בתחילת הקריירה עמד על כ-45 אלף דולר בשנה. שכר דומה נרשם גם בקרב בוגרי הוראה יסודית ואמנויות יפות, בעוד שבוגרי עבודה ושירותים חברתיים השתכרו כ-43 אלף דולר בשנה.
הפערים נמשכים גם בגילים מתקדמים יותר. השכר החציוני של בוגרי הנדסת מחשבים בני 35–45 הגיע לכ-131 אלף דולר בשנה, ושל בוגרי מדעי המחשב לכ-120 אלף דולר. בקרב בוגרי כלכלה הגיע השכר לכ-115 אלף דולר ובקרב בוגרי פיננסים לכ-112 אלף דולר.
- דילוג בין משרות מביא העלאה, אבל הקידום האמיתי הוא דווקא באותו מקום עבודה
- הבוס החדש משלם לכם יותר: על מה הולכת התוספת?
מנגד, השכר החציוני של בוגרי פסיכולוגיה ואמנויות יפות באמצע הקריירה עמד על כ-72 אלף דולר, ושל בוגרי הוראה יסודית על כ-55 אלף דולר בשנה.
