העליון: הנתון התזונתי על אריזת מוצר חייב להיות נכון במהותו

"כיתוב בולט על האריזה כי יחידה של המוצר מכילה כמות מסוימת של מרכיב תזונתי נתון, היא דרך נפוצה ומקובלת למשוך את עינו של הצרכן, אולם על הנתון שנמסר להיות נכון במהותו; ה'אותיות הקטנות' יכולות אמנם לשמש לצורך הבהרת ודיוק הנתון שנמסר, ואולם על ההפניה אליהן להיות ברורה; על הכיתוב להיות קריא; ועל התוכן להיות נהיר, כך שמהמידע המפורט יוכל הצרכן הסביר לעמוד על מצב הדברים כהווייתו". כך אומר שופט בית המשפט העליון, עופר גרוסקופף.

גרוסקופף דחה על הסף את בקשתה של יצרנית המזון טעמן לערער על אישור תביעה ייצוגית נגדה בידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע. מרדכי דור-שהינו טען, כי תכולת החלבון בקופסאות הטונה של נעמן היא 21 גרם ולא 25 גרם כפי שנכתב על האריזה; וכי על קופסאות במשקלים שונים צוינו רכיבים תזונתיים שונים. טעמן טענה בין היתר, כי לצד שיעור החלבון הופיעו כוכביות שהפנו להבהרה מתאימה, וכי משרד הבריאות אישר את הרכיבים.

בית המשפט המחוזי (השופטת גאולה לוין) אישר את הבקשה באומרו, כי אכן ציון החלבון מטעה, שכן לא ניתן לצפות מהצרכן "לצאת למסע איתור מידע לאורכו ולרוחבו של המארז, ועל כל פחית (לאחר פירוק המארז) ולערוך תחשיבים אריתמטיים". עוד אמרה לוין, כי בטבלאות הערכים התזונתיים במארזים במשקלים שונים אכן  קיימים פערים בלתי מוסברים, שעלולים להטעות את הצרכן.

גרוסקופף אומר, כי אין המדובר במקרה חריג המצדיק רשות לערער על החלטת האישור. טעמן אמנם טענה שניהול ההליך יהיה כרוך בעלויות משמעותיות, אך זהו טבעה של תביעה ייצוגית והיא לא הראתה פגיעה מיוחדת. רוב טענותיה של טעמן מכוונות כדי השאלות שיתבררו בהליך לגופו ואין מקום להידרש אליהן כבר כעת.

גרוסקופף גם מאמץ את קביעותיה של לוין לגופן ומוסיף: "הפרקטיקה בה נקטה טעמן של הפניית הצרכן ל'אותיות הקטנות' באמצעות סימון בכוכבית אומנם שכיחה, מוכרת, ולעיתים גם מוסדרת. אולם מההוראות המסדירות את השימוש בה, וכן מתכליות דיני הגנת הצרכן, מובן כי הדבר צריך להיעשות לא רק על מנת לצאת ידי חובה, אלא על מנת לגשר בין שתי תכליות חשובות: 

"לאפשר לעוסק לעניין את קהל לקוחותיו הפוטנציאלי במוצר או השירות שהוא מציע, וזאת באמצעות מסר שיווקי ממוקד ומושך את העין, מחד גיסא; ולהבטיח כי המצג הכולל שניתן לצרכן המתעניין במוצר או בשירות, ולפיכך מבקש להתעמק בפרטי העניין, יציג בפני הצרכן את התמונה המלאה באופן שלם ומדויק, מאידך גיסא". כאן מתייחס גרוסקופף לאופן ההצגה ב"אותיות הקטנות", כפי שצוטט לעיל.

החלבון בטונה הוא נתון מהותי לצרכן

עוד דוחה גרוסקופף את טענת טעמן, כי גם אם הייתה סטייה בכמות החלבון - היא נמוכה מ-20% ולכן מותרת לפי התקנות. "הפער בין המצג החזותי הבולט לבין התכולה בפועל עשוי להקים עילת הטעיה צרכנית עצמאית, שאין לה דבר וחצי דבר עם הסטייה הטכנית המותרת בתקנות. ברי כי אין להלום מצב בו יצרנית או משווקת תפרסם כי מוצר מסוים מכיל ערכים תזונתיים מסוימים, כשבפועל היא מודעת לכך שהוא מכיל כמות אחרת, וזאת גם אם מדובר בסטייה 'מותרת' לפי תקנות הסימון.

"הדבר נכון במיוחד כאשר הרכיב שלגביו נטענת הסטייה (או ההטעיה) הוא רכיב משמעותי, במובן זה שהכמות או היחס שלו במוצר מהווה שיקול מרכזי עבור הצרכן, ומשכך גם נושא תכלית שיווקית-פרסומית. בענייננו, מאחר שמאפיין תזונתי משמעותי של הטונה הוא כמות החלבון שיש בה, יש יסוד סביר להניח כי מדובר בנתון מהותי לצרכן שיש להקפיד על נכונותו". 

גרוסקופף מוסיף: "אף אם ניתנו לטעמן האישורים הרגולטורים המתאימים לטבלאות הערכים התזונתיים, קשה להניח כי אישור זה יכול להכשיר הטעיה צרכנית, במיוחד בהתחשב בכך שזוהי לא תכליתן של הבדיקות שעורך במצב הדברים הרגיל משרד הבריאות". לצד זאת מעיר גרוסקופף, כי נראה שספק האם היקפו של מקרה זה מצדיק את ניהול ההליך במלואו ולכן הוא ממליץ לצדדים להגיע לפשרה. את טעמן ייצג עו"ד צבי שילה.

• מחיר בקשת סרק לתביעה ייצוגית: 40,000 שקל, וזה לא המכסימום
• ההצמדה בוטלה: חנן מור תשיב 2.66 מיליון שקל לרוכשי דירות