תעריף המים ב-2027 יעלה בכ-2.3% אחרי הצבעה צמודה
משפחה של חמש נפשות צפויה לשלם ב-2027 כ-3 עד 3.5 שקל יותר בחודש על חשבון המים, אחרי שמועצת רשות המים אישרה התייקרות של כ-2.3%. ההצבעה הוכרעה ברוב של קול אחד, והתוצאה רחוקה מהעלייה של קרוב ל-6% שביקשו נציגי רשות המים, משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה. לפי ההצעה שנדחתה, אותה משפחה הייתה משלמת כ-8.5 שקל נוספים בחודש.
המחיר הנוכחי כבר עלה בתחילת 2026 בכ-2.35%. מאז ינואר עומד התעריף הבסיסי על כ-8.5 שקל לקוב כולל מע"מ, וכל קוב מעבר לכמות המוכרת עולה כ-15.6 שקל. אם הכיוון שאושר יישאר על כנו, המדרגה הנמוכה תגיע לכ-8.7 שקל לקוב, והמדרגה הגבוהה תתקרב ל-16 שקל. המחיר הסופי לשנה הבאה אמור להתפרסם לקראת סוף השנה ולהיכנס לתוקף בינואר.
משק המים בישראל בנוי כקופה סגורה: עלויות הפקה, התפלה, הולכה, ביוב וטיהור מתחלקות על פני כמות המים שצפויה להימכר בשנה העוקבת, בלי סבסוד ישיר מתקציב המדינה. המועצה, שבה חברים נציגי רשות המים, האוצר, הפנים, האנרגיה, החקלאות והגנת הסביבה וכן נציג ציבור שמינה שר האנרגיה אלי כהן, קובעת את התעריף מחדש פעם בשנה.
המחלוקת מאחורי האחוזים
בשנה הבאה צפויות הוצאות המערכת לגדול ביותר מ-800 מיליון שקל. רוב הסכום כבר חתום בהתחייבויות קיימות, וחלק של כמה מאות מיליונים נתון לשיקול דעת. המועצה אישרה בסוף תוספות של כ-260 מיליון שקל לתעריף, וזה הבסיס לעלייה של כ-2.3%.
רוב ההחלטות עברו פה אחד, אבל כמה סוגיות הוכרעו בארבעה מול שלושה. אחת מהן הייתה תוספת של כ-30 מיליון שקל לקרן שמגבה הקמה של מתקני טיהור שפכים. הקרן מאפשרת לתאגידים עירוניים ללוות כסף מהבנקים למתקנים חדשים. בלי מט"ש שמסוגל לקלוט ביוב קשה לאשר שכונות חדשות, ומהמתקנים יוצאים גם מי קולחין זולים לחקלאות.
עוד החלטה שעיצבה את התעריף הייתה דחיית המלצות ועדת קנדל להכיר בשיעור נמוך יותר של פחת מים, הכמות שאובדת בדרך בגלל נזילות וצנרת ישנה. ההמלצה נועדה לדחוף את התאגידים לייעל את הרשתות. במקביל קוצצה התשואה על ההון שהתאגידים מקבלים במסגרת התעריף, מה שמקטין את הכנסותיהם ומרסן את המחיר לצרכן.
נציגי רשות המים, האוצר והגנת הסביבה נשארו בעמדת מיעוט. לטענתם נדרשת השקעה גדולה יותר בתשתיות כדי לעמוד בגידול האוכלוסייה ולהתכונן לשנות בצורת. אילו עמדתם הייתה מתקבלת, התעריף היה עולה בכ-5.7%. הרוב, שכלל את נציגי הפנים, החקלאות והאנרגיה ואת נציג הציבור, סבר שאין בעיית מימון בתשתיות, ושכל ייקור של מים מזין את האינפלציה ופוגע ביוקר המחיה.
ברקע הדיון עומדת התלות הגוברת בהתפלה. כ-70% ממי השתייה מגיעים כבר מהים, ומתקן שורק 2, שאמור לספק כ-200 מיליון קוב בשנה, תוכנן להגיע לפעילות מלאה בתחילת 2026. עלותו כבר הוכנסה לחישוב התעריפים של השנה הנוכחית. במקביל נמשך גם הדיון על מבנה הענף עצמו. להרחבה: הצעת החוק לסגירת תאגידי המים.
עד הפרסום הסופי של התעריף, משקי בית יכולים לבדוק אם הם מנצלים את כל הכמות שמגיעה להם במחיר המופחת לפי מספר הנפשות הרשום בתאגיד. חלקם זכאים גם לתוספת של 3.5 קוב בתעריף הנמוך. להרחבה: הטבה בחשבון המים: תוספת 3.5 קוב בתעריף נמוך. מי שצובר חוב בחשבון ימצא כללים מסודרים לגבי ניתוק, וההחלטה אינה בידי התאגיד לבדו. להרחבה: חוב במים? התאגיד מנוע מלנתק לבד.
