תיווך מתווך מפתח
צילום: ISTOCK

ראה דירה עם מתווכת ושכר אותה ישירות מהבעלים, וחויב לשלם דמי תיווך

שוכר שחתם על הזמנת שירותי תיווך בתל אביב פנה לבעל הדירה דרך הדייר היוצא וחתם על חוזה כעבור ימים. בית המשפט לתביעות קטנות קבע שהמתווכת הייתה הגורם היעיל, וחייב אותו לשלם לה 10,030 שקל
עוזי גרסטמן |

דיאנה פיינברג, מתווכת מקרקעין, הראתה לעמית דניאל ולמי שהייתה אז בת זוגו דירה ברחוב בן עטר בתל אביב. באותו מעמד חתם דניאל על טופס הזמנת שירותי תיווך, שבו נקבעו דמי תיווך של 8,500 שקל ועוד מע"מ, 10,030 שקל בסך הכל. כמה ימים אחר כך נחתם חוזה שכירות על הדירה, אבל בלי המתווכת: דניאל הגיע לבעלים דרך הדייר שגר בדירה, וחתם מולו ישירות.

לפי טענת פיינברג, כשפנתה לבעל הדירה הוא אמר לה שמצא שוכרים אחרים ושבכוונתו לחתום איתם. דניאל הפסיק לענות לה, וכשגילתה שהוא זה ששכר את הדירה דרשה את דמי התיווך. הדרישה לא נענתה, והיא הגישה תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב.


הגורם היעיל ומה שקרה אחרי הסיור


דניאל טען שהמתווכת לא הייתה הגורם היעיל שהביא לחוזה, ושהצגת נכס כשלעצמה אינה מזכה בדמי תיווך. לדבריו, הבעלים ניהל באותה תקופה מגעים עם שוכר אחר, והחוזה נחתם בזכות הדייר הקודם שאיתו היה בקשר. עוד טען שהמתווכת לא פעלה מטעם הבעלים, ושבטופס ההזמנה נרשם שמו של הדייר בעמודה של בעל הנכס.

השופט גיא פורר קיבל את התביעה (ת"ק 41180-05-26). הוא מנה את שלושת התנאים שחוק המתווכים קובע: רישיון בתוקף, הזמנה בכתב והיות המתווך הגורם היעיל להסכם. על שני התנאים הראשונים לא הייתה מחלוקת. לגבי השלישי, השופט קבע שהמתווכת עמדה בנטל. אין חולק שהיא הראשונה שהציגה את הדירה לדניאל, והוא עצמו אמר בדיון שרצה בה מיד כשראה אותה. החוזה נחתם ימים ספורים אחר כך, באותם דמי שכירות שנכתבו בטופס ההזמנה. מהתכתבות הוואטסאפ שצורפה לתביעה עלה גם שפיינברג פנתה לבעלים וניסתה לשכנע אותו להשכיר לדניאל.


הידעת?מתי מתווך זכאי לדמי תיווך?
לפי סעיף 14 לחוק המתווכים במקרקעין צריכים להתקיים שלושה תנאים יחד: רישיון תיווך בתוקף, הזמנה בכתב שהלקוח חתם עליה, והיות המתווך הגורם היעיל שהביא להסכם מחייב בין הצדדים.



עקיפת המתווכת לא פוטרת מתשלום


השופט הוסיף נימוק שנוגע לשוכרים רבים: הפנייה הישירה לבעלים היא שמנעה מהמתווכת להמשיך לקשר בין הצדדים עד החתימה, ולכן השוכר אינו יכול להיבנות מכך ולטעון שבגלל זה היא לא הייתה הגורם היעיל. כלומר, מי שראה דירה עם מתווך ואחר כך עקף אותו, אינו משתחרר בכך מהתחייבותו.

גם הטענה שהמתווכת לא ייצגה את הבעלים נדחתה. לפי פסק הדין, מתווך יכול לפעול מטעם השוכר בלבד, ואם בסופו של דבר נחתם חוזה שכירות, השוכר חייב לשלם לו גם אם לא פעל בשם הבעלים. השופט ציין שמההתכתבות עולה כי הבעלים ידע על פעולותיה של פיינברג ואף אישר לה להציג את הדירה.


הידעת?האם שוכר יכול לשלם דמי תיווך גם כשהמתווך לא פעל מטעם הבעלים?
כן. מאז התיקון לחוק השכירות והשאילה אסור לגלגל על השוכר דמי תיווך שהמשכיר התחייב לשלם, אבל שוכר שהזמין בעצמו שירותי תיווך בכתב משלם את מה שהתחייב לו.


דניאל חויב לשלם למתווכת את מלוא דמי התיווך, 10,030 שקל, ועוד 200 שקל על הוצאות הגשת התביעה, ובנוסף 400 שקל הוצאות דיון. אם הסכומים לא ישולמו בתוך 30 יום, יתווספו להם דמי פיגורים. על פסק הדין אפשר לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בתל אביב.

פסק הדין מצטרף לשורה של החלטות שבהן בתי המשפט בוחנים את הקשר בין הסיור שערך המתווך לבין החוזה שנחתם בסוף. הנתונים שהכריעו כאן היו פשוטים: הדירה הוצגה לראשונה על ידי המתווכת, השוכר הודה שהתעניין בה מיד, והחוזה נחתם תוך ימים ובאותו מחיר. מנגד, אילו נחתם החוזה כעבור זמן רב, במחיר אחר או בעקבות פעולה של גורם אחר שאינו קשור לסיור, ייתכן שהתוצאה הייתה שונה.

להרחבה: הדירה נמכרה ללא ידיעת המתווך - וזה הפיצוי שהוא יקבל

להרחבה: השוק הפרוץ של דמי התיווך - על מה ולמה?

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה