מתקן אגירה בסוללות בקליפורניה (צילום: BLM California, Wikimedia Commons)
צילום: BLM California, Wikimedia Commons

למה המעבר לאנרגיה ירוקה מתקדם לאט מהצפוי

צווארי בקבוק ברשת החשמל, רישוי ממושך ומימון יקר במדינות מתפתחות מאטים פרויקטים שכבר מוכנים לעבודה
ענת גלעד |

ברחבי העולם ממתינים כ-2,800 ג'יגה-וואט של פרויקטים סולאריים ופרויקטי רוח לחיבור לרשת, ויותר ממחציתם כבר נמצאים בשלב מתקדם. זה פי חמישה בערך מכל ההספק הסולארי שהותקן בעולם ב-2025. כ-1,700 ג'יגה-וואט של פרויקטים מתקדמים תקועים משום שהחיבור לרשת פשוט חסר.

הרשת היא צוואר הבקבוק

חוות סולארית נבנית בתוך חודשים, אבל קו מתח עליון עשוי לדרוש שנים של תכנון, רישוי והתנגדויות. אל אלה מצטרפים תורים לשנאים, לכבלים ולרכיבים נוספים, שמחיריהם עלו. גם הביקוש החדש מחוות שרתים מתחרה על אותה קיבולת: בארה"ב ההמתנה לחיבור נמשכת בממוצע שנה עד שלוש, ובבריטניה ובחלקים מאירופה דווח על תורים של שבע ואף עשר שנים.

כשהרשת עמוסה, חשמל ירוק שכבר יוצר נזרק. מפעילי הרשת מורים לתחנות להפסיק לייצר בשעות של עודף, והתופעה מתרחבת. הסוגיה קשורה לאופי של השמש והרוח: הן מייצרות לפי מזג האוויר והשעה, במנותק מהביקוש. כדי להשתמש בהן בהיקף גדול צריך מערכת שיודעת להעביר אנרגיה בין שעות, ימים ועונות. סוללות, תחנות שאיבה וקווים שמחברים בין אזורים ומדינות מרחיבים את הגמישות, אבל כל פתרון כזה דורש השקעה וזמן.

הידעת?למה מצמידים סוללות לחוות סולאריות?
חלק גדל והולך מההספק הסולארי בהיקף תעשייתי שנוסף ב-2025 חובר לאגירה. הסוללה מנצלת טוב יותר את החיבור לרשת, מעבירה ייצור לשעות של ביקוש גבוה ומקטינה את החשיפה למחירי חשמל נמוכים בצהריים.

כסף, מחצבים ומדינות מתפתחות

מימון הוא חסם מרכזי. עלות ההון לפרויקטי ייצור חשמל במדינות מתפתחות גבוהה יותר מפי שניים מבמדינות המפותחות, בגלל סיכונים פוליטיים, מטבע חלש ושווקים צעירים. בפרויקט שרוב עלותו משולמת מראש, ריבית כפולה עשויה להפוך תוכנית רווחית להפסדית, וזו בדיוק הקבוצה שבה הביקוש לחשמל יגדל הכי מהר.

תלות בשרשרת אספקה אחת היא סיכון נוסף. סין שולטת ביותר מ-90% מכושר הייצור של רכיבים סולאריים ובחלק גדול מעיבוד המחצבים החיוניים, ומדינות מערביות מנסות לבנות חלופות מקומיות יקרות יותר. הנחושת, שנדרשת בכמויות עצומות לרשתות ולמנועים, נחשבת לאחד המחצבים שההיצע שלהם עלול להתקשות לעמוד בקצב.

הפתרון מחייב השקעה עצומה. בתחזיות הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה, ההשקעה ברשתות בסין תוכפל ויותר עד 2035, ושבמדינות מתפתחות אחרות היא תגיע לכ-160 מיליארד דולר בשנה. עד אמצע שנות ה-30 כשני שלישים מההשקעה העולמית ברשתות יופנו למדינות מתפתחות. במקביל, הוזלת הסוללות מאפשרת לאגור את עודפי הצהריים ולהעביר אותם לערב, וכך להפחית את הצורך בקווים חדשים.

החסם האחרון הוא פוליטי. ממשלות מחליפות מדיניות, סבסודים פוקעים, ותושבים מתנגדים לחוות רוח ולקווי חשמל ליד בתיהם. בתרחיש שבו התמיכה פוקעת במועד והרשת מתקשה לקלוט, נתח המתחדשות בחשמל מטפס לאט יותר מבתרחיש המרכזי.

הידעת?כמה חשמל צורכות חוות השרתים?
בחלקים מארה"ב חוות שרתים כבר צורכות יותר מ-10% מהחשמל, ובאירלנד כ-20%. בדבלין הוקפאו בקשות חיבור חדשות של חוות שרתים עד 2028.

גם בישראל הרשת היא אתגר מרכזי. היעד הממשלתי עמד על 20% חשמל ממקורות מתחדשים ב-2025 ועומד על 30% ב-2030. בחח"י מונים בין החסמים את הצורך בתוכנית פיתוח רשת מורחבת, הסרת חסמים סטטוטוריים והקצאת קרקע, ומדגישים את שילוב האגירה כחלק מהרשת. אנלייט, דוראל אנרגיה ואנרג'יקס מצמידות אגירה לפרויקטים כדי לנצל טוב יותר את החיבורים הקיימים.

להרחבה: מי יקבל חשמל ל-AI? רשות החשמל צפויה להגביל חוות שרתים ל-200 מגה-ואט

להרחבה: המדריך המלא לאנרגיה מתחדשת: עלויות, יתרונות, מגבלות ועתיד הנפט

הוספת תגובה

תגובות לכתבה:

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה