מי יקבל חשמל ל-AI? רשות החשמל צפויה להגביל חוות שרתים ל-200 מגה-ואט
ישראל רוצה למשוך חברות ענן ובינה מלאכותית, אבל מתברר שהמשאב המבוקש ביותר בתעשייה הזאת הוא דווקא החשמל. לנגה, החברה הממשלתית שמנהלת את מערכת החשמל, הגיעו כמאה בקשות לחיבור חוות שרתים בהספק מצטבר של כ-27 אלף מגה-ואט (להרחבה: 27 אלף המגה-ואט שמבקשות חוות השרתים). לשם השוואה, שיא הביקוש לחשמל בישראל עמד על כ-17,300 מגה-ואט, והחוות שכבר פועלות בארץ צורכות יחד כ-400 מגה-ואט. היזמים מבקשים לשריין חשמל בהיקף שהמשק מתקשה לספק.
כעת רשות החשמל מתכוונת לקבוע כללים חדשים. לפי המתווה המתגבש, חוות שרתים חדשה תוכל לקבל חיבור בהספק של עד 200 מגה-ואט. הטיוטה צפויה לעמוד להערות הציבור כשלושה שבועות, ורק אחר כך תתקבל החלטה מחייבת. זו תהיה ההחלטה הראשונה של הרשות שמסדירה את חיבור החוות לרשת.
לחלק מהיזמים מדובר בשינוי משמעותי. כמחצית מהבקשות שהוגשו לנגה הן למתקנים שדורשים יותר מ-200 מגה-ואט, ויש גם תוכניות של גיגה-ואט ויותר. הפרויקטים האלה יצטרכו להתכווץ או להתפצל בין כמה אתרים.
בענף מעריכים שהמתווה יאפשר עד כ-15 חוות בהספק המרבי, ובסך הכול כ-3,000 מגה-ואט, פי שניים מכ-1,500 המגה-ואט שכבר קיבלו התחייבויות חיבור. גם המסגרת הזאת תלויה בתשתית: ברשת ההולכה ובתחנות כוח שיספקו חשמל ברציפות.
ליזמי חוות השרתים, החיבור לרשת הופך לאחד הנכסים החשובים בפרויקט. אפשר לרכוש קרקע ולמצוא לקוחות, אבל השרתים יעבדו רק אם יגיע אליהם חשמל בהספק המתאים. פרויקט שמחזיק בהתחייבות חיבור נמצא בעמדה אחרת מזו של יזם שממתין בתור ומנסה לברר מתי יקבל חשמל.
בקיץ הקפיאה הרשות ל-140 יום את הטיפול בבקשות חדשות של חוות שרתים מעל 8 מגה-ואט, וברשות הגדירו את הצעד כבלם חירום. ההקפאה נועדה לאפשר בחינה מחודשת של הביקוש ושל יכולת הרשת לעמוד בו, והיא מסתיימת בתחילת דצמבר.
עד אז בוחנת הרשות את אמינות האספקה, היתירות, התחרות, מחירי החשמל העתידיים וצריכת הגז, וגם מנגנון שיפריד בין פרויקטים רציניים לבקשות ספקולטיביות שנועדו לתפוס מקום בתור.
החשמל קיים על הנייר, אבל בשעות הערב מתבררת הבעיה
הקושי נובע מההבדל בין כושר ייצור מותקן לבין היכולת לספק חשמל בכל רגע. לפי דוח משק החשמל של הרשות, ההספק המותקן בישראל הגיע ב-2024 ל-24.6 גיגה-ואט. באותה שנה ייצר המשק 80.4 טרה-ואט-שעה, 72% מהם בגז טבעי. הצריכה הסתכמה בכ-74.9 טרה-ואט-שעה, והביקוש עלה ב-4.4%.
על הנייר, 24.6 גיגה-ואט אמורים להספיק בקלות למשק ששיא הביקוש שלו נמוך יותר. אבל חלק מכושר הייצור מגיע ממערכות סולאריות, שהתפוקה שלהן משתנה לפי שעות היום ומזג האוויר, ותחנות כוח רגילות יוצאות מדי פעם לתחזוקה.
- ערבות של 200 מיליון שקל כרטיס כניסה: כך יסננו את הבהלה לחוות השרתים
- יש באמת מחסור בחשמל ל-AI - אבל חלק מהתור לחיבור בכלל קיים פעמיים
בקיץ, כשהשמש חזקה, המתקנים הסולאריים עוזרים לספק את הביקוש. בערב, כשהייצור הסולארי יורד, שאר התחנות צריכות לשאת חלק גדול יותר מהצריכה.
באוגוסט 2025 נשבר שיא הביקוש ארבעה ימים רצופים, עד כ-17,300 מגה-ואט, כ-10% מעל השיא של 2023. באותה תקופה יכולת הייצור הזמינה הייתה מעט פחות מ-19 אלף מגה-ואט. נשארו כ-1,500 מגה-ואט פנויים, בערך ההיקף שכבר הובטח לחוות השרתים.
לפי רשות החשמל, כושר הייצור עמד ב-2024 על כ-3.6 גיגה-ואט מעל שיא הביקוש, אבל בחישוב הזה מתקן סולארי נספר רק לפי 30% מההספק המותקן שלו. כל צרכן נוסף שפועל ברציפות מחייב כושר ייצור זמין גם בשעות שבהן השמש כבר לא תורמת.
וחוות שרתים היא צרכן מסוג מיוחד. מפעל יכול לצמצם פעילות בשעות מסוימות, אבל השרתים ומערכות הקירור עובדים סביב השעון. חווה של 200 מגה-ואט שפועלת 24 שעות ביממה כל השנה צורכת כ-1.75 טרה-ואט-שעה בשנה, קצת יותר מ-2% מצריכת החשמל בישראל ב-2024, והכול ממתקן אחד.
למשק החשמל זה אומר תחנות כוח חדשות, קווי הולכה נוספים ויכולת טובה יותר להעביר חשמל בין אזורים. הרשות מתכננת להגדיל את ההספק הקונבנציונלי ל-18.9 גיגה-ואט עד 2030 ולקדם יותר מ-9,000 מגה-ואט של אגירה עד סוף העשור.
- קטאר קונה גז מארה"ב כדי למכור אותו לעולם: המהפך של אימפריית האנרגיה
- סעודיה רוצה להשתחרר מהתלות בהורמוז: מתכננת להגדיל את צינור הנפט ל-10 מיליון חביות ביום
במקביל אישרה הרשות השקעות של כ-90 מיליארד שקל לשנים 2024 עד 2031, מהן כ-42 מיליארד שקל ברשתות ההולכה והחלוקה. ההשקעות האלה משרתות את כל המשק, ולכן הקצב שבו יחוברו חוות השרתים הוא שאלה שנוגעת לכל צרכני החשמל.
למה המדינה רוצה לשלוח את חוות השרתים לדרום?
המתווה של רשות החשמל מצטרף להחלטת ממשלה 3907 מפברואר, שנועדה לקדם תשתיות מחשוב גדולות לבינה מלאכותית. ההחלטה הגדירה חוות שרתים לבינה מלאכותית שצורכות לפחות 50 מגה-ואט כתשתית לאומית, שאפשר לקדם בוועדה לתשתיות לאומיות.
לפי ההחלטה יוגשו לוועדה עד 10 תוכניות כאלה בשנה. באזורי הביקוש של מרכז הארץ לא תוסמך חווה מעל 200 מגה-ואט, אלא אם היזם מקים גם מתקן ייצור חשמל חדש שמזין אותה באופן ישיר ומלא.
אחד התרחישים שנבחנים הוא תחנת כוח צמודה בהספק של כ-650 מגה-ואט. גם במקרה כזה צריך תכנון, אישורים וחיבור למערכת הארצית, ולפי תשובה של נגה, חיבור החווה לרשת ההולכה עשוי להתאפשר בתוך כ-6 שנים.
חברות ענן ובינה מלאכותית מתכננות השקעות גדולות בציוד ובשרתים, והמתנה של שנים עלולה לשלוח אותן לאתר אחר. לכן ההחלטה נותנת עדיפות לחוות מחוץ למרכז או לכאלה שמביאות איתן ייצור, והנגב, שבו מרוכזים רוב מתקני האנרגיה המתחדשת, מסומן כיעד מועדף.
כיום כ-60% מההספק שהוזמן לחוות שרתים במתח גבוה מרוכז במשולש נתניה, מודיעין וראשון לציון, בלב האזור שבו רשת ההולכה עמוסה ממילא בצריכה של אוכלוסייה גדולה, מסחר ותעשייה. לפי הדוח השנתי של הרשות, אף חווה עוד לא מחוברת במתח עליון.
באותו דוח הוערכה צריכת החוות ב-2024 בכחצי אחוז מהביקוש הכולל, והתחזית ל-2030 עמדה על 5% עד 7%. תחזית הביקוש העדכנית של הרשות כבר מדברת על עד כחמישית מצריכת החשמל ב-2030, שינוי שמחייב תכנון אחר של תחנות הכוח, ההולכה ועתודות הדלק.
במטה הלאומי לבינה מלאכותית מעריכים את צורכי המחשוב של ישראל בכ-2,000 מגה-ואט. היזמים מציגים חווה גדולה כתשתית בסדר גודל של נמל, מזכירים שגופי ביטחון ובתי חולים מעדיפים לשמור מידע רגיש על שרתים בתוך המדינה, וטוענים שחוות כאלה ימשכו לכאן חברות ענן בינלאומיות.
מנגד, המדינה נערכת לדרישות כספיות שיקשו על בקשות ספקולטיביות. המתווה הנבחן כולל ערבות של כמה מיליוני שקלים לכל מגה-ואט מבוקש, כפי שפורט בכתבה על הערבות שתסנן את הבהלה לחוות השרתים. לחווה גדולה זו התחייבות כספית כבדה, שנועדה לשמור את החיבור לפרויקטים שיש להם סיכוי ממשי לקום.
המרוץ לשרתים עלול לשנות גם את תחזיות הגז
יותר חוות שרתים פירושן יותר ביקוש לחשמל בכל שעות היממה. המשק מרחיב את השימוש בסולאר ובאגירה, אבל החשמל שחווה צורכת בלילה ובתקופות שבהן הייצור המתחדש נמוך מגיע בעיקר מתחנות גז.
לפי סקירת משק הגז של משרד האנרגיה, ב-2025 סיפק הגז הטבעי כ-74% מייצור החשמל, השיעור הגבוה ביותר עד היום. הצריכה המקומית הגיעה ל-14.4 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים), עלייה של 4.1%, ותחנות הכוח צרכו כ-11.4 BCM, לעומת 10.9 BCM שנה קודם. עם היצוא למצרים ולירדן, כ-12.4 BCM, הגיע השימוש בגז מהמאגרים של ישראל ל-26.8 BCM.
לפי הערכת משרד האנרגיה, כפי שעודכנה, בתחילת 2024 נותרו במאגרים כ-870 BCM. מבקר המדינה מצא שתחזית הביקוש שעליה נשענת ועדת דיין, שבוחנת כמה גז לשמור למשק המקומי, לא כוללת את צורכי החשמל העתידיים של חוות השרתים ואת השפעות שינויי האקלים (להרחבה: המלצות ועדת דיין על שברון בתמר ובלווייתן).
לפי תחזיות נגה, התוספת לביקוש לגז מגיעה לכ-41.5 BCM, ואם מכניסים אותה לחישוב, הכמות שהוועדה ממליצה לשמור תספיק ל-20 שנה בלבד. במשרד האנרגיה מזהירים שצריכה מואצת עלולה לקצר את חיי המאגרים אל מתחת ל-20 שנה ולהוסיף לזיהום האוויר.
גם בעולם מגלים שה-AI צריך הרבה יותר חשמל
בעולם צרכו מרכזי הנתונים ב-2024 כ-415 טרה-ואט-שעה, כ-1.5% מהצריכה העולמית ופי חמישה בערך מכל החשמל שנצרך בישראל. סוכנות האנרגיה הבינלאומית צופה שעד 2030 תגדל הצריכה לכ-945 טרה-ואט-שעה, קצת יותר ממה שיפן צורכת היום. מאז 2017 גדלה צריכת המרכזים בכ-12% בשנה, פי ארבעה מקצב הגידול בצריכת החשמל הכללית.
ארה"ב אחראית לכ-45% מהצריכה העולמית של מרכזי הנתונים, סין לכ-25% ואירופה לכ-15%. בארה"ב הביקוש כבר מחזיר לפעולה תחנות גז ופחם, כפי שמתואר בכתבה על גל מרכזי הנתונים שמחזיר את ארה"ב לגז ולפחם. באירלנד, שבה מרוכזים מרכזי הענן הגדולים של אירופה, החוות צורכות יותר מחמישית מהחשמל, ומפעיל הרשת הגביל חיבורים חדשים סביב דבלין.
לחברות הטכנולוגיה זמינות החשמל הופכת לשיקול מרכזי בבחירת המיקום. אזור עם קרקע זולה שמתקשה לספק חיבור יציב יכול להיות פחות אטרקטיבי מאזור יקר יותר שיש בו תשתית מתאימה.
גם בישראל יש חברות שמתאימות את המודל העסקי למגבלות. ישפרו מקימה חווה של 18 מגה-ואט, ופריים אנרג'י מדברת על כ-150 מגה-ואט במצטבר בכ-60 מתחמי תדלוק, 2-3 מגה-ואט לאתר. פרויקטים בגודל כזה רחוקים מהתקרה, והם עשויים להרוויח אם המתחרים הגדולים יצטרכו לקצץ, אבל גם הם צריכים בדיקת היתכנות לחיבור ותשתית מתאימה באזור שבו הם קמים.
לקראת תחילת דצמבר יתמקדו החברות בתנאי החיבור החדשים, בגובה הערבויות ובשאלה איך ייקבע סדר העדיפות בין עשרות היזמים שממתינים בתור. מי שעדיין מחכה לתשובה יצטרך לבחון אם התוכנית המקורית עדיין כדאית, אם עדיף לפצל אותה בין כמה אתרים, או אם תחנת כוח משלו יכולה לקדם את הפרויקט.
