רשות החשמל מקפיאה חיבורים לחוות שרתים - מי הולכות להיפגע?

ההודעה הזאת היא מכה לחברות הקלינטק בבורסה אבל היא אולי קריאת השכמה למשקיעים. מסתבר שרצנו קדימה מהר מידי, אמנם הולך להיות ביקוש גדול לחשמל בגלל ה-AI, נצטרך חשמל לחוות שרתים גדולות אבל לא צריך להגזים, הבקשות שכבר הוגשו לרשות משקפות היצע של פי שלושה מהצורך האמיתי.

רשות החשמל הורתה לנגה, מנהלת מערכת החשמל, לעצור למשך 140 ימים את מתן התשובות והטיפול בבקשות חדשות לחיבור חוות שרתים. ההחלטה התקבלה לאחר שהיקף הבקשות שהוגשו הגיע לכ-27 אלף מגה-וואט - נתון הגבוה פי שלושה בקירוב מצריכת החשמל הממוצעת בישראל כיום.

לפי הרשות, בשבועות האחרונים התריעה נגה בפני רשות החשמל ושר האנרגיה והתשתיות כי אין ביכולתה לאשר חיבורים נוספים בהיקפים המבוקשים מבלי לסכן את יציבות מערכת החשמל. בהיעדר שינוי במדיניות, נגה הייתה נדרשת למסור תשובות שליליות לבקשות בהיקף של יותר מ-25 אלף מגה-וואט.

ברשות החשמל הסבירו כי עצירת הטיפול נועדה למנוע דחייה גורפת של מרבית הבקשות ולאפשר בחינה מחודשת של מדיניות החיבורים. בתקופה זו ייבחנו בין היתר הנחות היסוד שעל בסיסן מתוכננת מערכת החשמל, ההשפעה על יתירות הייצור וההולכה, התחרות במשק, מחירי החשמל והשימוש בעתודות הגז הטבעי.

במקביל, נגה תמשיך לטפל בהתחייבויות שכבר ניתנו לחוות שרתים ותבחן את מידת ההיתכנות להקמתן ואת קצב המימוש הצפוי שלהן. עד כה התחייבה מערכת החשמל לחבר חוות שרתים בהספק כולל של כ-1,500 מגה-וואט.

ככל שהפרויקטים שכבר קיבלו התחייבות אכן יוקמו, הם צפויים להוות כ-10% מצריכת החשמל במשק כבר בתחילת העשור הבא. ברשות מעריכים כי שיעור כזה יציב את ישראל בין המדינות שבהן צריכת החשמל של חוות שרתים היא מהגבוהות בעולם ביחס לצריכה הכוללת.

הפער בין ההתחייבויות שכבר ניתנו לבין הבקשות החדשות ממחיש את היקף הביקוש החריג. הצריכה הממוצעת בישראל עומדת כיום על כ-9,000 מגה-וואט, בעוד ששיא הביקוש המשקי הגיע לכ-17 אלף מגה-וואט במהלך עומס החום באוגוסט 2025. הבקשות לחוות שרתים לבדן גבוהות אפוא משמעותית משיא הצריכה של המשק כולו.

עוד ציינה הרשות כי היקף הבקשות עולה גם על כלל כושר הייצור וההולכה המתוכנן בישראל לעשורים הקרובים, ולכן אין אפשרות מעשית לאשר את כולן במתכונת הנוכחית.

ברשות החשמל הודו כי ההחלטה יוצרת אי ודאות עבור יזמים וחברות הפועלות בתחום, אך מסרו כי מדובר בצעד מידתי שנועד לאזן בין הרצון לפתח את תעשיית חוות השרתים לבין הצורך להבטיח אספקת חשמל אמינה לכלל המשק.

• רימון נכנסת לדאטה סנטרס בארה"ב: הזמנה של 17 מיליון דולר בפנסילבניה
• מאסאושי סון נגד חוות השרתים בחלל: "פנטזיה רחוקה שלא תפתור את המחסור ב-AI"

הרשות הוסיפה כי היא בוחנת גם את ההתפתחויות בעולם, שם הגידול המהיר בחוות שרתים ובמרכזי מחשוב הוביל בחלק מהמדינות לעלייה במחירי החשמל, להתנגדויות ציבוריות, להפעלה מוגברת של תחנות כוח מזהמות ואף להקפאה זמנית של חיבורים חדשים.

מי רצה קדימה - ומי מחזיקה בחיבור אמיתי?

מי שעלולות לספוג את עיקר הפגיעה הן החברות שמיהרו להפוך את חוות השרתים למנוע צמיחה חדש, השקיעו בקרקעות והציגו למשקיעים הספקים גדולים שעדיין תלויים בחיבור לרשת. עם זאת, ההשפעה אינה אחידה: יש הבדל מהותי בין פרויקט שכבר מחזיק בהתחייבות חיבור, לקוח ומימון, לבין צבר עתידי שנמצא עדיין בשלב התכנון.

בראש רשימת החברות החשופות נמצאת מגה אור, שהפכה בשנים האחרונות את פעילות חוות השרתים לאחד ממנועי הצמיחה המרכזיים שלה. החברה מקדמת שורה של קמפוסים פעילים, בהקמה ובתכנון, בהספק מצרפי של מאות מגה-וואט, והציגה תחזיות שלפיהן ה-NOI מהתחום עשוי לעלות מכ-10 מיליון שקל ב-2025 לקצב שנתי של כ-500 מיליון שקל בסוף 2027 וליותר ממיליארד שקל ב-2028.

לפי תחזיות החברה, פעילות חוות השרתים עשויה להוות בתוך כמה שנים חלק ניכר מה-NOI של הקבוצה, ולכן המשמעות עבור מגה אור גדולה יותר מאשר אצל חברות שעבורן מדובר בפרויקט בודד. החברה כבר חתמה על הסכמים עם לקוחות בפרויקטים בחיפה ובעידן הנגב, וחלק מהמתקנים נמצאים בשלבי ביצוע מתקדמים. לכן ההקפאה אינה בהכרח עוצרת את הפרויקטים הקרובים שכבר מחזיקים בהתחייבויות חיבור ובחוזים חתומים.

הסיכון המרכזי נמצא בצבר העתידי ובהרחבות המתוכננות. מגה אור הציגה למשקיעים תוכניות לפיתוח קמפוסים נוספים במודיעין, מסמיה, חיפה, בית שמש, חדרה, עידן הנגב ונווה ימין, לצד קרקעות נוספות המיועדות לחוות שרתים. השאלה שתעמוד כעת במרכז היא כמה מההספק העתידי כבר מגובה באישור חיבור מחייב וכמה ממנו עדיין תלוי בנגה. ככל שחלק גדול יותר מהצבר נמצא בשלב התכנוני בלבד, כך גדל הסיכון לדחייה בלוחות הזמנים ובהכנסות שעליהן מבוססות תחזיות החברה.

• שמחון בוחן מחדש את סגירת בז"ן
• נקסטקום תקים שלושה פרויקטים סולאריים משולבי אגירה בכ-56 מיליון שקל

גם נופר נמצאת ברשימת החברות החשופות. החברה רכשה זכויות בקרקע בשוהם תמורת 361 מיליון שקל ומתכננת להקים עליה חוות שרתים בהספק של 45 מגה-וואט. נופר מחזיקה ב-90% מהמיזם והציגה אותו כחלק משמעותי מהתרחבותה לתחום. לפי הדיווחים, הפרויקט קיבל אישור מנגה, ולכן הוא עשוי להיכלל בהתחייבויות הקיימות.

במקרה של נופר, הסיכון אינו בהכרח לפרויקט בשוהם עצמו, אלא ליכולת להפוך אותו לראשון מתוך שורה של פרויקטים. ההקפאה מחדדת כי לא די ברכישת קרקע ובהצגת הספק מתוכנן: כדי להקים חוות שרתים נדרשים חיבור מאושר, תשתיות הולכה, לקוח, מימון ולוחות זמנים ברורים. אם נופר תבקש לשכפל את המודל באתרים נוספים, היא עשויה להיתקל במגבלה משמעותית יותר מזו שהשוק תימחר עד כה.

אנלייט חשופה באמצעות הפרויקט שהיא מקדמת באשלים - חוות שרתים בהספק מתוכנן של כ-100 מגה-וואט ובהשקעה שהוערכה בכ-4 מיליארד שקל. החברה רכשה את הקרקע כחלק מתוכנית להקים קמפוס שיחבר בין צרכן חשמל גדול לבין מתקני ייצור ואגירה באזור הדרום.

עם זאת, אצל אנלייט מדובר בפרויקט אחד בתוך פעילות גלובלית רחבה בהרבה, הכוללת פרויקטים של אנרגיה מתחדשת ואגירה בארה"ב, באירופה ובישראל. לכן גם אם הפרויקט באשלים יתעכב, הוא לא צפוי לבדו לשנות את התמונה העסקית של החברה. הפגיעה עשויה להיות בעיקר בציפיות למנוע צמיחה נוסף בישראל ולא בליבת הפעילות הקיימת.

דוראל ואמפא נמצאות במצב שונה במקצת. הפרויקט הראשון שלהן בהר טוב, בהספק מתוכנן של כ-74 מגה-וואט IT, כבר מחזיק לפי דיווח החברה בהתחייבות לחיבור חשמל. לכן ההקפאה הנוכחית אינה בהכרח פוגעת בו ישירות, והוא עשוי להיכלל בקבוצת הפרויקטים שהטיפול בהם יימשך בתקופת הוראת השעה.

הסיכון עבור דוראל ואמפא נמצא בעיקר בשלבים הבאים. שתי החברות ביקשו לבנות פעילות רחבה בתחום ולהפוך את הפרויקט בהר טוב לנקודת פתיחה להתרחבות נוספת. אם רשות החשמל תגביל חיבורים חדשים גם לאחר תקופת הבחינה, קצב הצמיחה של הפעילות עשוי להיות נמוך יותר מזה שהמשקיעים החלו להכניס לתמחור. מנגד, פרויקט שמחזיק כבר בהתחייבות חיבור עשוי ליהנות מיתרון תחרותי משמעותי מול יזמים שנשארו מחוץ למכסה.

גם קרדן ישראל, שהקימה חברה בת ייעודית לחוות שרתים ומחזיקה בפעילות קיימת בתחום, עשויה להיפגע בציפיות לצמיחה עתידית. לקרדן כבר יש פעילות באמצעות מתקנים קיימים, ולכן ההכנסות מהנכסים המחוברים אינן אמורות להיפגע מהקפאת הבקשות החדשות.

עם זאת, חלק מהשווי שמייחס השוק לפעילות נשען על האפשרות להרחיב אותה ולהקים מתקנים נוספים. ככל שהרחבות אלה עדיין תלויות בקבלת תשובות מנגה, הן עלולות להידחות או להצטמצם. מנגד, מתקנים שכבר מחוברים לרשת עשויים להפוך לבעלי ערך גבוה יותר, משום שחיבור חשמל נעשה משאב במחסור ויוצר חסם כניסה בפני מתחרים חדשים.

לכן החלטת רשות החשמל אינה מכה שווה לכל חברות הקלינטק והנדל"ן שנכנסו לתחום. היא יוצרת הפרדה ברורה בין חברות שכבר מחזיקות בקרקע, בחוזה עם לקוח ובהתחייבות חיבור, לבין חברות שהציגו בעיקר תוכניות והספקים עתידיים. הראשונות עשויות להמשיך להתקדם ואף ליהנות מהמחסור שנוצר; אצל האחרונות, חלק מסיפור הצמיחה יצטרך לעבור כעת בחינה מחדש.