ארנונה, מענק איזון ומה באמת מממן את העיר שלכם
בתל אביב 82.7% מההכנסות נאספות בעיר עצמה, ברהט רק 16.7%. סעיף הרשויות המקומיות בתקציב המדינה מגיע ל-8.32 מיליארד שקל, אבל רוב הכסף שהמדינה מזרימה לעיריות כלל אינו עובר דרכו
עיריית תל אביב-יפו סיימה את שנת 2024 עם הכנסות של 7.53 מיליארד שקל בתקציב השוטף, ו-6.23 מיליארד מהם, 82.7%, נאספו בעיר עצמה. עיריית רהט גייסה באותה שנה 594 מיליון שקל, ומתוכם 99 מיליון בלבד, 16.7%, היו הכנסות עצמיות. שתי הרשויות מפעילות גני ילדים, מפנות אשפה, מתחזקות כבישים ומדליקות תאורת רחוב. ההבדל ביניהן הוא מי משלם על זה.
שני תקציבים, לא אחד
לכל רשות מקומית יש שני תקציבים נפרדים לגמרי. התקציב הרגיל מממן את השוטף: שכר עובדים, גני ילדים, מוקד עירוני, גינון וניקיון. התקציב הבלתי רגיל, המוכר בראשי התיבות תב"ר, מיועד לפרויקטים חד-פעמיים כמו בניית בית ספר או סלילת רחוב, והוא נבנה מכסף ייעודי של משרדי ממשלה ומהיטלי פיתוח שנגבים מיזמים. כשמדברים על "תקציב העירייה" מתכוונים כמעט תמיד לראשון.
בצד ההכנסות של התקציב הרגיל יש שתי משבצות. הראשונה היא הכנסות עצמיות, כלומר כסף שהרשות גובה בעצמה מהתושבים ומהעסקים שבתחומה: בעיקר ארנונה, ולצדה אגרות, היטלים, קנסות ותשלומי הורים. השנייה היא כסף שמגיע מבחוץ, והוא מתחלק בין השתתפות של משרדי ממשלה בהפעלת שירותים לבין מענקים כלליים שהמדינה מעבירה כדי לצמצם את הפער בין רשות לרשות.
בדוחות הכספיים המבוקרים שמפרסם משרד הפנים לשנת 2024 נפרשת התמונה הארצית. ב-230 רשויות שהנתונים שלהן מלאים, סך ההכנסות בתקציב הרגיל הגיע ל-90.5 מיליארד שקל. ההכנסות העצמיות היוו 57.4% מהסכום, השתתפות משרד החינוך 25.1%, השתתפות משרד הרווחה 9%, והמענקים הכלליים 6.6% בלבד.
הארנונה: מס שהעירייה קובעת, אבל לא לבד
הארנונה היא מס שנתי המוטל על שטח הנכס ולא על שוויו. מחשבים אותה לפי מספר המטרים הרבועים כפול תעריף שנקבע לכל אזור ולכל סוג שימוש בעיר, ולכן שתי דירות בנות 100 מ"ר באותה עיר יכולות לקבל חשבון שנתי דומה גם כששווי השוק שלהן רחוק מאוד.
מרכז המידע: תקציב המדינה
התעריפים מתעדכנים מדי שנה אוטומטית, בשיעור שמחשב משרד הפנים כשילוב של מחצית משיעור עליית מדד המחירים לצרכן ומחצית משיעור עליית מדד השכר בשירות הציבורי. לשנת 2026 נקבע העדכון האוטומטי על 1.626%. רשות שמבקשת להעלות מעבר לכך נדרשת לאישור חריג של שר הפנים ושר האוצר, ועליה להוכיח צורך כספי מבוסס, ומדי שנה נערמות עשרות בקשות של רשויות להעלאות ארנונה חריגות.
הפער בין מה שהעירייה מחייבת לבין מה שנכנס בפועל לקופה הוא סיפור בפני עצמו. בתל אביב-יפו הסתכם החיוב השנתי ב-4.84 מיליארד שקל, סך הסכום לגבייה, אחרי הנחות ובתוספת חובות עבר, הגיע ל-4.75 מיליארד, ובסופו של דבר נגבו 3.74 מיליארד, 78.8%. בירושלים נגבו 2.69 מיליארד מתוך 4.1 מיליארד, שיעור של 65.6%. ברהט נגבו 37.5 מיליון מתוך 108.7 מיליון, כשליש בלבד.
גם ההנחות מספרות משהו. ירושלים העניקה הנחות ופטורים מארנונה בהיקף 1.28 מיליארד שקל, כ-35% מהחיוב השנתי שלה, ותל אביב-יפו העניקה 1.04 מיליארד. ההנחות האלה נקבעות בתקנות ארציות, לגמלאים, לנכים ולמקבלי קצבאות, ונרשמות בספרי הרשות כהכנסה שלא נכנסה. ההשוואה בין ערים חושפת פערים גדולים בחשבון הארנונה של הערים הגדולות.
| רשות | סך הכנסות (מיליארד ש"ח) | הכנסות עצמיות | משרד החינוך | מענקים | ארנונה למגורים (ש"ח למ"ר) |
|---|---|---|---|---|---|
| ירושלים | 9.17 | 52.7% | 23.5% | 12.2% | 84.17 |
| תל אביב-יפו | 7.53 | 82.7% | 11.2% | 0.1% | 68.36 |
| בני ברק | 2.10 | 49.2% | 33.4% | 5.9% | 69.73 |
| רהט | 0.59 | 16.7% | 58.9% | 10.8% | 35.63 |
| 230 רשויות יחד | 90.54 | 57.4% | 25.1% | 6.6% | - |
מענק האיזון: מי מקבל, ולמה
מענק האיזון הוא ההעברה הכללית הגדולה ביותר מהמדינה לרשויות, והייחוד שלו הוא שהוא אינו צבוע. הרשות מקבלת אותו לקופה הכללית ומחליטה בעצמה על מה להוציא אותו, בשונה מכסף של משרד החינוך שמגיע עם ייעוד מדויק ועם דיווח נלווה.
החלוקה נשענת על נוסחה שגובשה בוועדת גדיש. העיקרון שלה פשוט: מחשבים לכל רשות הוצאה נורמטיבית, כלומר כמה היא אמורה להוציא לנפש כדי לספק רמת שירותים בסיסית בהתאם למאפייני האוכלוסייה והשטח, ומולה הכנסה פוטנציאלית, כמה היא אמורה להיות מסוגלת לגבות בכוחות עצמה. ההפרש בין השניים הוא המענק. רשות שההכנסה הפוטנציאלית שלה עולה על ההוצאה הנורמטיבית פשוט יוצאת מהחלוקה.
כך נוצר המצב שבו תל אביב-יפו רשמה מענקים בהיקף 9.9 מיליון שקל בלבד, עשירית האחוז מהכנסותיה, ואילו ברהט הגיעו המענקים ל-64.2 מיליון, 10.8% מהתקציב. ירושלים חורגת מהתבנית עם מענקים של 1.12 מיליארד שקל, והסיבה נעוצה בסעיף נפרד בתקציב המדינה שנקרא מענק הבירה.
סעיף 0018 בתקציב המדינה
בספר התקציב לשנת 2026 מופיע סעיף "הרשויות המקומיות" שמספרו 0018. התקציב המקורי שאושר לו הועמד על 7.02 מיליארד שקל, והתקציב המעודכן, אחרי העברות שבוצעו במהלך השנה, טיפס ל-8.32 מיליארד. עיקר התוספת, 971 מיליון שקל, הגיעה מפנייה להעברת עודפים משנה קודמת, כזו שמובאת לידיעת ועדת הכספים בלי שהיא נדרשת לאשר אותה. עוד 50 מיליון הוקצו לרשויות בהמשך השנה באישור הוועדה. השורה הזו היא חלק קטן ממסגרת התקציב שאושרה בכנסת, שמסתכמת בכ-710 מיליארד שקל.
בתוך הסעיף, ההעברות לרשויות מסתכמות ב-7.53 מיליארד. מענק האיזון עצמו מתוקצב ב-3.3 מיליארד שקל, מענק הבירה לירושלים ב-931 מיליון, הקרן לצמצום פערים ברשויות המקומיות ב-562 מיליון וקרן הארנונה ב-309 מיליון. מענקי הפיתוח מגיעים ל-680 מיליון, ולצדם יושבות רזרבות בהיקף 236 מיליון ותקציבים ייעודיים לתוכניות הבראה ברשויות שנקלעו לגירעון.
נתון אחד בסעיף ממחיש כמה הפרופורציות מטעות. השיפוי בגין הנחות ארנונה מתוקצב בכ-3 מיליון שקל, מול הנחות בהיקף מיליארדים שהרשויות מעניקות בפועל ונושאות בעלותן בספריהן.
איפה הכסף האמיתי מסתתר
מי שמסתכל רק על סעיף 0018 מפספס את רוב התמונה. משרד החינוך לבדו העביר לרשויות המקומיות 22.7 מיליארד שקל שנכנסו לתקציב הרגיל שלהן, כמעט פי שלושה מכל סעיף הרשויות המקומיות בתקציב המדינה. משרד הרווחה העביר 8.2 מיליארד נוספים. הכסף הזה רשום כתקציב חינוך וכתקציב רווחה, אף שהוא זורם ישירות לקופות העירוניות ומפעיל שם גננות, סייעות ועובדים סוציאליים.
גם המדינה עצמה משלמת ארנונה. משרד הביטחון מתקצב 736 מיליון שקל לתשלומי ארנונה על מחנות ומתקנים, וברמה הארצית רשמו הרשויות 1.72 מיליארד שקל של השתתפות משרדי ממשלה אחרים ותשלומים חלף הכנסות עצמיות מארנונה, כסף שמועבר במקום ארנונה שאי אפשר לגבות על קרקעות ומתקנים בבעלות המדינה.
מה זה אומר על העיר שלכם
שלושה מספרים בדוח הכספי של הרשות שלכם מספרים כמעט את כל הסיפור. שיעור ההכנסות העצמיות מלמד עד כמה העיר עומדת ברשות עצמה: מעל 70% מדובר ברשות חזקה, מתחת ל-30% מדובר ברשות שתלויה כמעט לחלוטין בהעברות מהממשלה. שיעור גביית הארנונה חושף את היכולת המנהלית של הרשות ואת המצב הכלכלי של תושביה. גובה המענקים מראה היכן היא ממוקמת בנוסחת האיזון.
הדוחות הכספיים המבוקרים של כלל הרשויות מתפרסמים כקובץ פתוח באתר הנתונים הממשלתי, וכל תושב יכול לשלוף מהם את שלושת המספרים לעיר שלו. התעריף למטר רבוע מופיע בצו הארנונה שכל רשות מחויבת לפרסם מדי שנה, וההשוואה בין הצו של עיר אחת לצו של שכנתה מסבירה לא פעם למה חשבון הארנונה נראה שונה כל כך משני צדי אותו כביש. מי שקונה דירה פוגש את החשבון הזה מיד עם הכניסה, לצד יתר העלויות שמדריך הדירה הראשונה מפרט.
סדרת תקציב המדינה. המדריך הקודם: הרזרבות: 12.7 מיליארד שקל | כל 13 המדריכים על תקציב המדינה
