רווחה וביטוח לאומי: 105 מיליארד שקל שיוצאים מארבעה כיסים
המוסד לביטוח לאומי גובה דמי ביטוח בעצמו ומשלם קצבאות, המדינה מעבירה אליו הקצבה נפרדת של 64 מיליארד שקל, משרד הרווחה קונה שירותים ולא קצבאות, וסעיף הגמלאות משלם פנסיות תקציביות לעובדי מדינה. כך נראית החלוקה בפועל
ארבעה סעיפים נפרדים בתקציב 2026 מסתכמים יחד ב-110 מיליארד שקל, וכולם עוסקים באותו דבר: כסף שמגיע לאנשים שלא מרוויחים אותו מעבודה. שלושת הגדולים שבהם, ההקצבות לביטוח לאומי, משרד הרווחה והגמלאות והפיצויים, מצטברים ל-104.9 מיליארד שקל במסגרת המעודכנת. זה יותר מכל תקציב משרד החינוך, שעומד על 99.2 מיליארד, וזה כמעט 15% מהתקציב כולו.
הבלבול מתחיל בכך שאין בתקציב שורה אחת שנקראת "רווחה". מדור-העל שנושא בדיוק את השם הזה מסתכם ב-20.5 מיליארד שקל, כי הוא מכיל רק שני סעיפים: משרד הרווחה עצמו והרשות לניצולי השואה. ההקצבות לביטוח לאומי יושבות במדור-על נפרד לגמרי, והפנסיות של עובדי המדינה מסתתרות תחת הכותרת האפורה "הוצאות אחרות". אזרח שמנסה להבין כמה מוציאים כאן על ביטחון סוציאלי צריך לאסוף את החלקים בעצמו.
הכיס הראשון: מוסד שגובה כסף בכוחות עצמו
המוסד לביטוח לאומי איננו משרד ממשלתי. זהו גוף סטטוטורי עצמאי שגובה דמי ביטוח ישירות מכל תושב ומכל מעסיק, מנהל קרן רזרבה משלו ומשלם את הקצבאות מכספו. רוב הכסף שזורם דרכו כלל לא מופיע בצד ההוצאה של תקציב המדינה, פשוט מפני שהוא מעולם לא נכנס לקופת האוצר.
מה שכן מופיע בתקציב הוא סעיף 0027, "הקצבות לביטוח לאומי", בגובה 63.67 מיליארד שקל במקור ו-64.08 מיליארד במסגרת המעודכנת. זו התרומה של המדינה למוסד, ולא ההוצאה שלו. בתוך הסכום הזה מסתתרים ארבעה רכיבים שונים לגמרי זה מזה:
- השתתפות בגבייה, 43.39 מיליארד שקל. חלק קבוע בחוק שהאוצר מוסיף מעל דמי הביטוח שנגבים מהציבור.
- קצבאות וחוקים ייעודיים, 12.89 מיליארד שקל. קצבאות שהמוסד משלם אבל האוצר מממן במלואן, כמו הבטחת הכנסה.
- שיפויי אוצר המדינה, 4.81 מיליארד שקל. פיצוי על הפחתות בשיעורי דמי הביטוח שהמדינה עצמה חוקקה.
- רזרבה והשתתפות בהוצאות מינהל, כ-3 מיליארד שקל.
מה הביטוח הלאומי משלם בפועל
הקצבאות מתעדכנות בינואר של כל שנה. חלקן צמודות למדד המחירים לצרכן וחלקן לשכר הממוצע במשק, וההבדל הזה יוצר פערים ניכרים. השכר הממוצע לצורך עדכון הגמלאות עלה השנה ב-3.4%, בעוד הקצבאות צמודות המדד עלו ב-2.4% בלבד.
מרכז המידע: תקציב המדינה
קצבת אזרח ותיק ליחיד הגיעה ל-1,838 שקל בחודש, ומי שצבר את תוספת הוותק הביטוחי המלאה של 50% מקבל 2,757 שקל. בני 80 ומעלה מקבלים תוספת של 103 שקלים. מנגד, קצבת נכות כללית בדרגת אי כושר השתכרות מלאה מגיעה ל-4,711 שקל, כלומר יותר מפי שניים מקצבת הזקנה הבסיסית. הפער הזה נובע מהרפורמה בנכות משנת 2021, שהצמידה את קצבאות הנכות לשכר הממוצע.
בתחתית הסולם נמצאת קצבת הילדים. אחרי הקפאה מלאה בשנת 2025 היא חזרה לעלות, ועומדת על 173 שקל לילד הראשון ו-219 שקל לכל אחד מהילדים השני עד הרביעי. מהילד החמישי ואילך הסכום חוזר ל-173 שקל. משפחה עם שלושה ילדים מקבלת אפוא 611 שקל בחודש, כשליש מקצבת אזרח ותיק ליחיד.
מי משלם את דמי הביטוח
הגבייה בנויה בשתי מדרגות. על חלק השכר שעד 7,703 שקל בחודש חלים שיעורים מופחתים: 3.50% על העובד ו-4.14% על המעסיק. מעל המדרגה הזאת ועד תקרה של 51,910 שקל חלים השיעורים המלאים: 12.00% על העובד ו-5.68% על המעסיק, יחד 17.68%. השיעור שמנוכה מהעובד כולל בתוכו גם דמי ביטוח בריאות, ולכן הוא נראה גבוה כל כך.
בשכר חודשי של 15 אלף שקל המשמעות היא ניכוי של כ-1,145 שקל מהעובד ותשלום נוסף של כ-733 שקל מהמעסיק, בערך 1,880 שקל בחודש על עובד אחד. כל שינוי בשיעורי דמי הביטוח מורגש מיד בשני הצדדים של התלוש.
הכיס השני: משרד שקונה שירותים, לא משלם קצבאות
משרד הרווחה מתוקצב ב-13.97 מיליארד שקל במקור ו-15.3 מיליארד במסגרת המעודכנת, תוספת של 1.34 מיליארד במהלך השנה. כמעט כל השקל שלו הולך לשירותים ולא לכסף מזומן שמגיע לחשבון הבנק של האזרח. הסעיף הגדול ביותר, 5.61 מיליארד שקל, מיועד לאנשים עם מוגבלות: 2.85 מיליארד לפי חוק שירותי רווחה, 1.49 מיליארד לטיפול חוץ ביתי כלומר הוסטלים ומעונות, ו-1.27 מיליארד לטיפול קהילתי.
הסעיף הבא בגודלו, 3.68 מיליארד שקל, נקרא "שירותים אישיים וחברתיים" ומגלם את העבודה השוטפת של מחלקות הרווחה: פנימיות ומשפחות אומנה בהיקף של 1.5 מיליארד, ושירותים קהילתיים בהיקף של 2.18 מיליארד. עוד 1.43 מיליארד עוברים ישירות לרשויות המקומיות, ו-613 מיליון שקל מוקדשים לשירותים לאזרחים ותיקים, בהם מרכזי יום וטיפול בבית. מי שמחפש כאן את הקצבה החודשית שלו לא ימצא אותה, כי היא יוצאת מכיס אחר לגמרי.
הכיס השלישי: פנסיות של פעם
סעיף 0012, "גמלאות ופיצויים", הוא אחד הסעיפים הפחות מוכרים בתקציב ואחד הגדולים בו: 26.75 מיליארד שקל במקור ו-25.48 מיליארד במסגרת המעודכנת. מדובר בפנסיה תקציבית, שיטה שבה המדינה משלמת את הפנסיה של עובד המדינה הוותיק ישירות מהתקציב השוטף, בלי שנצברה עבורו קרן. הרוב המוחלט של הסכום, 18.32 מיליארד שקל, הוא תשלומי הפנסיה עצמם, ורובם מסווגים בתקציב כהוצאות שכר. עוד 7.13 מיליארד שקל מופנים ל"הסדר קרנות הפנסיה", הסיוע הממשלתי לקרנות הוותיקות שקרסו בשנות התשעים.
השיטה הזאת נסגרה לעובדים חדשים לפני יותר משני עשורים, אך העלות שלה תמשיך להופיע בתקציב עוד עשרות שנים. במונחי סדר גודל, הפנסיות התקציביות של עובדי המדינה עולות בדיוק כמו הפעלת כל בתי החולים הממשלתיים בישראל, שמתוקצבים ב-25.4 מיליארד שקל.
מאיזה כיס יוצאת כל הוצאה
| מה משולם | מאיזה סעיף | סכום מעודכן 2026 |
|---|---|---|
| קצבאות אזרח ותיק, נכות, ילדים, שאירים ואבטלה | המוסד לביטוח לאומי, בסיוע ההקצבה מהתקציב | 64.08 מיליארד (חלק המדינה בלבד) |
| פנסיות תקציביות לעובדי מדינה ותיקים | גמלאות ופיצויים (0012) | 25.48 מיליארד |
| החזר קרן על הלוואות שהמדינה לקחה מהמוסד | תשלום חובות (0084) | 19.60 מיליארד |
| מסגרות דיור, מעונות וטיפול קהילתי לאנשים עם מוגבלות | משרד הרווחה (0023) | 5.61 מיליארד |
| תגמולים ישירים וטיפול בניצולי שואה | הרשות לניצולי השואה (0025) | 4.89 מיליארד |
| פנימיות, אומנה ושירותים קהילתיים | משרד הרווחה (0023) | 3.68 מיליארד |
| מרכזי יום וטיפול בקשישים | משרד הרווחה (0023) | 0.61 מיליארד |
הכסף שזורם בשני הכיוונים
הפרט המפתיע ביותר במערכת היחסים בין האוצר למוסד לביטוח לאומי נמצא בכלל בסעיף החוב. במשך עשורים המדינה לוותה מקרן הרזרבה של הביטוח הלאומי והשקיעה את הכסף אצל עצמה, ועכשיו היא מחזירה. בתקציב 2026 רשומה הכנסה של 9.2 מיליארד שקל כ"מלווה מהמוסד לביטוח לאומי", ובמקביל רשום החזר קרן של 19.6 מיליארד שקל לאותו מוסד בדיוק. במאזן, כ-10.4 מיליארד שקל חוזרים השנה לקרן הרזרבה.
הרשות לניצולי השואה, סעיף 0025, מתוקצבת ב-5.09 מיליארד שקל במקור ו-5.22 מיליארד במסגרת המעודכנת. כמעט כולם, 4.89 מיליארד, מוגדרים כתגמולים ישירים וטיפול. זהו סעיף שהולך ומצטמצם באופן טבעי, והוא היחיד בקבוצה שגודלו נקבע בעיקר על ידי הדמוגרפיה.
שלושה דברים שכדאי לבדוק
הראשון הוא התלוש. השורה של דמי הביטוח הלאומי מופיעה בו בנפרד משורת מס הכנסה, וכדאי לוודא שהניכוי מתאים לשתי המדרגות ולא חורג מתקרת 51,910 השקלים. השני הוא הוותק הביטוחי: ההפרש בין 1,838 ל-2,757 שקל בקצבת אזרח ותיק הוא כולו שאלה של שנות ביטוח שנצברו, ואפשר לבדוק את מיצוי הזכאות לפני גיל הפרישה. השלישי הוא ההבחנה שממנה התחלנו: קצבה חודשית תגיע מהמוסד לביטוח לאומי, ואילו מסגרת טיפולית, מעון או פנימייה יתוקצבו על ידי משרד הרווחה. פנייה לכתובת הלא נכונה עולה חודשים. את הצד שנמצא בשליטת החוסך עצמו מרכז המדריך על התיקונים שאפשר לעשות בעשור שלפני הפרישה.
סדרת תקציב המדינה. המדריך הקודם: תקציב הבריאות | המדריך הבא: תקציב התשתיות | כל 13 המדריכים על תקציב המדינה
