הכנסות המדינה 2026: מאיפה מגיע כל שקל שהמדינה מוציאה

הקופה הציבורית אמורה לקבל השנה 850.59 מיליארד שקל. זה הסכום הרשום בצד ההכנסות של תקציב 2026, והוא גדול בהרבה מכל מה שהמדינה מתכננת להוציא. הפער מוסבר בשורה אחת שרוב הוויכוחים על התקציב מדלגים עליה: 265 מיליארד שקל מתוך הסכום הם כסף שהמדינה לווה, ולא כסף שהיא גובה.

מסים ואגרות מכניסים 565.3 מיליארד שקל, כשני שלישים מההכנסות. גיוס חוב מוסיף 265 מיליארד, שהם 31.2% נוספים. השארית, כ-20.3 מיליארד, מגיעה ממכירת קרקעות מדינה, מריבית על יתרות הממשלה, מדיבידנדים של חברות ממשלתיות ומתמלוגים על גז ומחצבים.

מס הכנסה מספק חצי מכל שקל מס

הסעיף הגדול ביותר בצד ההכנסות הוא מס הכנסה, 288.4 מיליארד שקל. הוא לבדו מכניס 51% מכלל המסים והאגרות, ומכיל שני דברים שונים מאוד זה מזה: המס שיורד מתלוש השכר של השכיר ומהכנסת העצמאי, והמס שחברות משלמות על הרווח שלהן.

ב-30 במרץ אישרה הכנסת ריווח של מדרגות המס במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית, בתחולה רטרואקטיבית מ-1 בינואר. לפי ההודעה ששלחה רשות המסים למעסיקים באותו יום, השיעורים החודשיים על הכנסה מיגיעה אישית הם 10% עד 7,010 שקל, 14% עד 10,060, 20% עד 19,000, 31% עד 25,100, 35% עד 46,690 ו-47% מעל לכך. מי שהכנסתו החודשית עוברת 60,131 שקל משלם עוד 3% מס יסף, והשיעור השולי העליון מגיע ל-50%. עלות הריווח לקופה מוערכת ב-4.25 מיליארד שקל השנה וכ-5 מיליארד משנת 2027, ואפשר לראות את מדרגות מס ההכנסה המעודכנות לשנת 2026 ואת ההפרש שהן יוצרות בתלוש. את הצד האישי של אותה גבייה אפשר לראות במדריך לתלוש הראשון ולניכויים שבו.

על רווחי חברות מוטל שיעור אחיד, 23%. בפועל חברות רבות משלמות פחות: מרכז המחקר והמידע של הכנסת מעריך ששיעור המס האפקטיבי בענף ההיי-טק נע בין 5% ל-16%, בזכות הטבות בחוק עידוד השקעות הון. בסוף 2025 עברה חקיקה שקובעת מס חברות מזערי של 15% על קבוצות רב-לאומיות שמחזורן עולה על 750 מיליון אירו בשנה.

ישיר מול עקיף, ולמה זה משנה למי שמשלם

מס ישיר מוטל על הכנסה, על רווח או על התעשרות. אצל יחידים הוא פרוגרסיבי, כלומר ככל שההכנסה גדלה כך גדל שיעור המס על השקל הנוסף, ואצל חברות הוא אחיד. מס עקיף מוטל על ההוצאה: מע"מ, בלו על דלקים ועל אלכוהול, מס קנייה ומכס.

לצד שני הסוגים יש קטגוריה שלישית, קטנה יותר, של אגרות וקנסות. אגרה שונה ממס בכך שמשלמים אותה כנגד שירות מוגדר, רישיון או טיפול, ולא כתשלום חובה כללי לקופה. אגרות כלי הרכב מכניסות 8.05 מיליארד שקל ואגרות, קנסות ורישיונות אחרים עוד 3.45 מיליארד, יחד 11.5 מיליארד שקל בשנה.

ההבדל מורגש בכיס. שני אנשים שקונים אותה מכונת כביסה משלמים בדיוק אותו מע"מ, גם אם אחד מרוויח 8,000 שקל בחודש והשני 80,000. אצל הראשון הסכום תופס נתח גדול בהרבה מההכנסה החודשית. המס הישיר בנוי הפוך, ולכן היחס בין שני הסוגים הוא שאלה חלוקתית ולא רק שאלה טכנית של גבייה. מפה מלאה של המסים שגובים בישראל ממחישה כמה נקודות מגע יש בין האזרח לרשות המסים במהלך שנה אחת.

• לאן הולכים 710 מיליארד שקל: המדריך המלא לתקציב המדינה
• ארנונה, מענק איזון ומה באמת מממן את העיר שלכם

בתקציב 2026 המסים הישירים מסתכמים ב-325.2 מיליארד שקל, והמסים העקיפים על צריכה ב-228.6 מיליארד. בהשוואה בינלאומית ישראל נמצאת מתחת לממוצע: ב-2024 עמד נטל המס בישראל על 30.9% מהתוצר לעומת 34.2% בממוצע ה-OECD, וכמעט כל הפער נמצא בצד הישיר, 18.9% מהתוצר מול 22.8%. בצד העקיף ישראל דווקא מעט מעל הממוצע, 12% מול 11.4%.

הסעיפים הגדולים בצד ההכנסות

מע"מ, ומה שמתחבא בשורה שלידו

תקבולי המע"מ ברוטו נאמדים ב-170.4 מיליארד שקל. השיעור הוא 18% מאז 1 בינואר 2025, אחרי שעלה מ-17% בצו שחתום עליו שר האוצר. לצדו קיימים שיעור אפס ופטור על מקרים מוגדרים, בעיקר פירות וירקות טריים, לינת תיירים והשכרת דירת מגורים.

מתחת לשורה הזאת יושב סעיף עם שם מטעה: "מיסים על הוצאות שכר", 22.5 מיליארד שקל. הוא מורכב כולו ממע"מ, 16.26 מיליארד ממלכ"רים ועוד 6.21 מיליארד ממוסדות פיננסיים, שאצלם המס מחושב על השכר והרווח במקום על המחזור. כך שמשפחת המע"מ כולה מכניסה קרוב ל-193 מיליארד שקל, כרבע מכלל ההכנסות.

מה שהנהג משלם, ומה שרוכש הדירה משלם

מס הדלק מכניס 27.7 מיליארד שקל ואגרות כלי הרכב עוד 8.05 מיליארד. יחד 35.7 מיליארד, יותר מפי שניים מתקציב ההשכלה הגבוהה השנה. מס הקנייה מוסיף 28.1 מיליארד, וכמעט כולו, 27.63 מיליארד, נגבה על טובין מיובאים.

המכס עצמו נראה זעום לצדו: 1.86 מיליארד שקל, פחות מ-7% ממה שמכניס מס הקנייה על אותו יבוא. בנדל"ן, מס הרכישה צפוי להכניס 7.5 מיליארד ומס השבח 6.83 מיליארד, יחד 14.33 מיליארד שקל. מי שקונה דירה פוגש את הסכום הזה דרך מדרגות מס הרכישה לדירה יחידה ולדירה נוספת, שההפרש ביניהן מגיע למאות אלפי שקלים.

• בן 40 עם 50 אלף שקל בלבד: כמה עוד אפשר לתקן?
• בן 50 עם 300 אלף שקל: איפה זה ממקם אתכם?

265 מיליארד שאינם מס אלא הלוואה

שלוש שורות בתקציב מתארות את הכסף שהמדינה לווה. מלוות פנים, 229.6 מיליארד שקל, הם בעיקר איגרות חוב ממשלתיות סחירות בבורסה, 224.06 מיליארד, ועוד 5.52 מיליארד באיגרות שאינן סחירות. מלוות חוץ מוסיפים 26.2 מיליארד, וגיוס מהמוסד לביטוח לאומי עוד 9.2 מיליארד.

הסכום הכולל, 265 מיליארד שקל, מופיע בטור ההכנסות מסיבות חשבונאיות, אבל הוא הלוואה עם ריבית ועם מועד פירעון. הצד השני של אותו מטבע נמצא בטור ההוצאות: תשלום חובות בתקציב 2026 מגיע ל-171.41 מיליארד שקל, מהם 63.05 מיליארד ריבית בלבד. כלומר כמעט שני שלישים מהחוב שמגויס השנה חוזרים החוצה כדי לשרת חוב ישן.

כאן מתיישב גם הפער שנפתח בהתחלה. מסגרת ההוצאה של תקציב 2026 עומדת על 698.78 מיליארד שקל במקור ועל 710.43 מיליארד אחרי העברות, בעוד צד ההכנסות מציג 850.59 מיליארד. הסיבה היא שהגיוס נרשם בברוטו בצד אחד והפירעון נרשם כהוצאה בצד השני, כך שאותו חוב מופיע פעמיים בשני מקומות שונים בספר. מי שמנסה להבין כמה כסף באמת עומד לרשות המשרדים צריך להוריד מ-850.59 את 265 מיליארד הגיוס.

הסעיפים הקטנים שמספרים סיפור

תמלוגים מאוצרות טבע, בעיקר מהגז, מכניסים 2.74 מיליארד שקל. זה כעשירית ממה שגובה מס הדלק מהנהגים. מכירת קרקעות בבעלות המדינה תיתן 6.81 מיליארד, ריבית על יתרות הממשלה 3.7 מיליארד, ודיבידנדים מחברות ממשלתיות 900 מיליון.

שורה אחת שווה תשומת לב דווקא משום שהיא מתאזנת לאפס. "העברה מחלק ב'" רשומה כהכנסה של 45.2 מיליארד שקל, ובדיוק אותו סכום מופיע במינוס כ"העברה לחלק א'". זו תנועה פנימית בין התקציב הרגיל לתקציב הפיתוח, ולא כסף שנכנס מבחוץ.

כמה מספרים להחזיק ביד

שווי נקודת זיכוי ממס הכנסה עומד השנה על 242 שקל בחודש. כל תושב מקבל 2.25 נקודות בסיס, כ-544 שקל בחודש, ונשים מקבלות חצי נקודה נוספת. בזכותן, גבר שמשתכר 8,000 שקל משלם 295 שקל מס בחודש ואישה באותה משכורת משלמת 174 שקל. מבין המשתכרים עד 7,010 שקל, רק כ-4.9% משלמים מס הכנסה בפועל. עלות נקודות הזיכוי לילדים לבדן נאמדת ב-14.4 מיליארד שקל השנה.

אומדן משקל הכלכלה השחורה בישראל ב-2023 הגיע ל-20.2% מהתוצר, לעומת 15.9% בממוצע במדינות ה-OECD. כל נקודת אחוז כזאת שווה מיליארדי שקלים של מסים שאינם נגבים, וזה חלק מההסבר לפער בין נטל המס בישראל לזה שבמדינות מפותחות אחרות.

סדרת תקציב המדינה. המדריך הקודם: העברות תקציביות | המדריך הבא: החזר החוב: 63 מיליארד ריבית בשנה | כל 13 המדריכים על תקציב המדינה