תקציב החינוך: 99 מיליארד שקל, ולאן הם באמת הולכים
משרד החינוך הוא הסעיף האזרחי הגדול בתקציב, וכמעט כל שקל בו הוא משכורת של מישהו. מי מעסיק את המורים ביסודי ומי בתיכון, מה קורה בגנים, איפה נכנסות הרשויות המקומיות, וכמה יוצא לתלמיד
מתוך 710.43 מיליארד שקל שהמדינה מתכננת להוציא ב-2026, 99.21 מיליארד מגיעים למשרד החינוך. זה קרוב ל-14 אגורות מכל שקל, וזה הסעיף האזרחי הגדול ביותר בתקציב: יותר מהבריאות (63.74 מיליארד) ויותר מההקצבות לביטוח לאומי (64.08 מיליארד). רק הביטחון, עם 145.27 מיליארד, גדול ממנו.
בספר התקציב מופיעים לכל סעיף שני מספרים. המקורי, זה שהכנסת אישרה, עומד על 96.89 מיליארד שקל. המעודכן, אחרי העברות תקציביות שנעשו במהלך השנה, כבר 99.21 מיליארד. ההפרש של 2.32 מיליארד הוא כסף שזרם לחינוך מסעיפים אחרים ומהרזרבות, בלי חקיקה חדשה. חלק מהתוספות האלה נקבע כבר בהסכמות שנלוו לאישור תקציב 2026 בכנסת.
כמעט הכול שכר, גם כשקוראים לזה אחרת
הסיווג הכלכלי בספר התקציב מחלק את 99.21 המיליארד לשלושה: 40.24 מיליארד שכר, 56.37 מיליארד העברות ו-2.54 מיליארד רכש. המספר הזה מטעה מי שקורא אותו כפשוטו. "העברות" בסעיף החינוך פירושן ברוב המקרים תשלום לבעלויות, כלומר לרשויות מקומיות ולרשתות חינוך שמעסיקות מורים בעצמן. הכסף עדיין הולך למשכורות, פשוט לא מהתלוש של המדינה.
הפילוח שמשרד החינוך עצמו מפרסם מראה את זה טוב יותר. בתקציב 2025 שלו, 79.9 מיליארד שקל בלי רזרבות וכספים קואליציוניים, שכר מורים לבדו הוא 57.9 מיליארד, 72.4% מהתקציב. עוד 15 מיליארד, 18.75%, הם שכר של עובדי שלטון מקומי במערכת: סייעות, שרתים, מזכירים, לבורנטים, ספרנים ופסיכולוגים. שכר עובדי המשרד עצמו, כל הפקידות במטה ובמחוזות, הוא 409 מיליון שקל, חצי אחוז. כל מה שאינו שכר בכלל, ובכלל זה מלגות, בחינות בגרות, אחזקה ותמיכות, מסתכם ב-5.7 מיליארד, 7.1%.
נקודת מבט נוספת: הוצאות השכר של כל ממשלת ישראל ב-2026 עומדות על 147.76 מיליארד שקל. 40.24 מיליארד מהן, יותר מרבע, יושבים בסעיף אחד, בחינוך.
מרכז המידע: תקציב המדינה
איפה בדיוק יושב הכסף
| סעיף במשרד החינוך | תקציב מעודכן 2026 (מיליארד ש"ח) | מזה מסווג כשכר |
|---|---|---|
| יסודי וחטיבות ביניים | 27.07 | 20.39 |
| חינוך מיוחד | 20.09 | 11.78 |
| חטיבה עליונה | 15.62 | 0.17 |
| קדם יסודי (גני ילדים) | 9.41 | 2.15 |
| פעולות משלימות לקידום | 6.06 | אפס כמעט |
| חינוך התיישבותי | 5.99 | 1.71 |
| שירותי עזר והסעות | 5.09 | 0 |
| רזרבות, מטה ויתר הסעיפים | 9.89 | 4.04 |
| סך הכול | 99.21 | 40.24 |
השורה השנייה בגודלה מפתיעה רבים: החינוך המיוחד, 20.09 מיליארד שקל. זה יותר מכל תקציב משרד הרווחה, שעומד על 15.3 מיליארד. הסעיף הזה גם קיבל תוספת של 262 מיליון שקל בעדכון במהלך השנה. בתוכו 11.78 מיליארד שכר ו-8.25 מיליארד העברות, חלוקה שמשקפת מערכת שחלק ממסגרותיה מופעל ישירות בידי המדינה וחלק בידי בעלויות.
יסודי מול תיכון: אותה מערכת, שני מנגנונים
שתי שורות בטבלה מספרות את ההבדל המרכזי במערכת. בסעיף היסודי וחטיבות הביניים, מתוך 27.07 מיליארד שקל, 20.39 מיליארד רשומים כשכר. המדינה היא המעסיקה. המורה בכיתה ד' מקבלת תלוש ממשרד החינוך.
בתוך אותו סעיף מסתתרות גם רשתות החינוך והמוסדות שאינם רשמיים. החינוך הרשמי לבדו מתוקצב ב-22.9 מיליארד שקל, מהם 20.2 מיליארד שכר. החינוך העצמאי מקבל 2.1 מיליארד, מעיין החינוך התורני 1.23 מיליארד, המוכר שאינו רשמי 512 מיליון ומוסדות הפטור 321 מיליון. אצל כולם הכסף מוגדר כהעברה, מהסיבה הפשוטה שהמדינה מתקצבת מוסד ואינה מעסיקה את המורה.
בחטיבה העליונה התמונה מתהפכת. מתוך 15.62 מיליארד שקל, רק 168 מיליון הם שכר, וכל השאר, 15.41 מיליארד, מוגדר כהעברה. בשלב הזה המדינה כמעט אינה מעסיקה מורים. היא מתקצבת בעלויות - עיריות, מועצות ורשתות כמו אורט ועמל - ואלה משלמות את המשכורות ונושאות באחריות הניהולית. זו הסיבה שמאבקי שכר בתיכונים מתנהלים מול גורמים אחרים מאלה שביסודי.
בשנת הלימודים תשפ"ה למדו ביסודי ובחטיבות הביניים כמיליון וחצי תלמידים, ובחטיבות העליונות 518 אלף. חלוקה פשוטה של שתי השורות נותנת כ-18 אלף שקל לתלמיד ביסודי ובחטיבת הביניים מול כ-30 אלף בחטיבה העליונה. שתי השורות אינן כוללות את החינוך המיוחד (20.09 מיליארד), את ההסעות ושירותי העזר (5.09 מיליארד) ואת הפעולות המשלימות (6.06 מיליארד), שמשרתים את שני השלבים, כך שהעלות בפועל גבוהה יותר בשניהם.
הגנים: הסעיף שרובו עובר הלאה
גני הילדים מתוקצבים בשורה נפרדת בשם קדם יסודי, 9.41 מיליארד שקל. בתוכה 2.15 מיליארד שכר ו-7.13 מיליארד העברות, כלומר רוב הכסף עובר דרך הרשויות המקומיות והבעלויות ולא משולם ישירות. בגנים הציבוריים למדו בתשפ"ה 530 אלף ילדים, מהם 192 אלף בגן חובה, ובחינוך הרשמי הועסקו כ-22.7 אלף גננות. הסייעות, שהן מרכיב עלות כבד, אינן מופיעות בשורה הזאת אלא בשכר השלטון המקומי.
מה הרשויות המקומיות מוסיפות
העירייה היא הזרוע המבצעת של רוב מערכת החינוך: היא מחזיקה את המבנים, מעסיקה את הסייעות והשרתים, מפעילה את ההסעות ומשלימה תקציבים שהמדינה לא נותנת. חלק מהעלות הזאת ממומן בכסף שהמדינה מעבירה, וחלק בכסף העירוני עצמו, שמקורו בעיקר בארנונה. מכאן שרמת השירות בבית ספר תלויה גם באיתנות הפיננסית של הרשות, ומכאן גם הלחץ להעלות ארנונה ברשויות רבות ב-2026.
הפער נראה היטב במספרים של הלמ"ס. ההוצאה הלאומית לחינוך, שמסכמת את כל מה שמוציאים בישראל על חינוך מכל מקור, מהגן ועד האוניברסיטה, הגיעה ב-2023 ל-148.9 מיליארד שקל, 8% מהתוצר. המגזר הממשלתי, שכולל את הממשלה ואת הרשויות המקומיות, מימן 80.5% ממנה. כ-75% מההוצאה השוטפת של הממשלה, הרשויות והמלכ"רים על חינוך הם עלות עבודה.
ההשכלה הגבוהה יושבת בסעיף משלה
האוניברסיטאות והמכללות אינן חלק מסעיף משרד החינוך. הן מתוקצבות בסעיף 0021, ההשכלה הגבוהה: 14.98 מיליארד שקל בתקציב המקורי ו-14.91 מיליארד במעודכן, מהמעטים שירדו במהלך השנה. כמעט כולו, 14.21 מיליארד, מסווג כהעברות, משום שהכסף עובר למוסדות והם מעסיקים את הסגל ומנהלים את התקציב.
בחינוך הגבוה למדו בתשפ"ה 366 אלף סטודנטים, מהם 62 אלף במוסדות להכשרת מורים וגננות. המימון הציבורי שם חלקי בהרבה מאשר בבתי הספר: לפי הלמ"ס, המגזר הממשלתי מימן 59% מההוצאה השוטפת של האוניברסיטאות ו-39% מזו של המכללות, לעומת 94% בחינוך היסודי ו-89% בעל-יסודי. את ההפרש משלימים שכר לימוד, תרומות והכנסות עצמיות.
המספרים שכדאי לזכור
שני הסעיפים יחד, 99.21 ועוד 14.91, הם 114.12 מיליארד שקל. מדור העל "שירותים חברתיים" בתקציב, שכולל גם בריאות, רווחה וביטוח לאומי, עומד על 275.92 מיליארד, כך שהחינוך על שני חלקיו הוא כ-41% ממנו.
במערכת כולה למדו בתשפ"ה 2.92 מיליון תלמידים וסטודנטים: 530 אלף בגני ילדים, 1.17 מיליון ביסודי, 334 אלף בחטיבות הביניים, 518 אלף בחטיבות העליונות ו-366 אלף בחינוך הגבוה. מהגן ועד י"ב מדובר בכ-2.55 מיליון. חלוקה של 99.21 מיליארד במספר הזה נותנת כ-38.9 אלף שקל לתלמיד בשנה, כ-3,240 שקל בחודש. לשם השוואה, תקציב משרד החינוך עמד בשנת 2000 על 21 מיליארד שקל ובשנת 2025 על 89.7 מיליארד, בלי תקציב הפיתוח.
מאחורי הכסף עומדת מערכת של 5,704 בתי ספר, 85,100 כיתות ו-213 אלף עובדי הוראה, שבהם למדו 2.02 מיליון תלמידים. הצמיחה הזאת מסבירה חלק ניכר מגידול התקציב: בשני העשורים וחצי האחרונים עלה מספר התלמידים בבתי הספר ב-55%, מספר הכיתות ב-74% ומספר עובדי ההוראה ב-105%. כלומר, המערכת גדלה לא רק במספר הראשים אלא גם בצפיפות התקנים לכל תלמיד, וזה נכנס ישירות לשורת השכר.
מה שאינו נכנס לחשבון הזה הוא הכסף של המשפחות. 19.5% מההוצאה הלאומית לחינוך מגיעים ממשקי בית, ממלכ"רים ומתרומות, וזה החלק שההורים מרגישים ישירות בתלוש: גנים פרטיים, תשלומי הורים, ספרים, חוגים ושיעורים פרטיים. כמה באמת עולה חינוך חינם למשפחה הוא חשבון נפרד לגמרי מזה שמופיע בספר התקציב. מה שקורה בבית משלים את מה שקורה בכיתה, ועל כך המדריך להורים על חינוך פיננסי בכל גיל.
סדרת תקציב המדינה. המדריך הקודם: הכללים הפיסקליים | המדריך הבא: תקציב הבריאות | כל 13 המדריכים על תקציב המדינה
