נדחתה בקשה לייצוגית נגד "יד 2" על העדר החזר בעת הפסקת התקשרות

שופט בית המשפט המחוזי מרכז, עוז ניר-נאוי, דחה בקשה לתביעה ייצוגית נגד חברת קורל-תל, מפעילת הלוח החינמי האינטרנטי "יד 2". המבקשים טענו שהחברה אינה מחזירה תשלום ללקוח המפסיק את ההתקשרות עימה, אך ניר-נאוי קבע שאין המדובר בעסקת מכר מרחוק ולכן התנהגותה אינה נוגדת את חוק הגנת הצרכן.

דניאל פרץ, משה כהן ודניאל צ'ין טענו, כי רכשו מסלולי תשלום ב"יד 2" למודעות שפרסמו או חיפשו. הם הקפיאו אותם או ביטלו אותם לאחר זמן מה, אך לא קיבלו החזר יחסי. לשיטתם, מדובר בעסקת מכר מרחוק, אותה יכול הלקוח לבטל בכל עת תמורת החזר. "יד 2" טענה בתגובה, כי מדובר בעסקאות שירות חד-פעמיות, המוצעות לפרק זמן מוגבל ומוסכם מראש, ולכן אין זכאות להחזר.

"טענות המבקשים מעוררות שאלה ראויה לדיון וטענותיהם בחלקן שובות לב. על פניו ובשים לב להוראות תקנון המשיבה והתנהלותה, צרכן אשר רוכש חבילת שדרוגים לתקופה קצובה ובוחר להפסיקה טרם חלוף התקופה במלואה, אינו מקבל החזר בגין חלק מהתקופה שלא נוצל. ושואל השואל - למה", אומר ניר-נאוי. "מצב דברים זה, על פניו מעורר קושי ויהיה מי שיאמר, אינו צודק".

ניר-נאוי קובע, כי אכן אין המדובר בעסקת מכר מרחוק, ולכן אין זכות ביטול משהחל השירות. הדבר אף מודגש בתקנונו של הלוח: במקרה של ביטול השירות, לא יהיה הלקוח זכאי להחזר כלשהו. מעבר לכך ש"יד 2" מתנהלת בשקיפות מלאה, הוא ממשיך, יש בהתנהגותה היגיון עסקי: "המשיבה מספקת כבסיס שירות חינמי והשדרוגים שנרכשו הם שירותים נלווים לתקופה קצרה, תחומה בזמן ובתמורה שאינה גבוהה, למצער כנגזרת מהשירות (מכירת רכב; השכרת/מכירת נדל"ן ועוד). הפסקת השירות יכולה להתבצע ממספר טעמים ואין מקום להבחין בין צרכנים אשר הפסיקו את השדרוג שכן השירות השיג את מטרתו ובין כאלה אשר מסיבותיהם בוחרים להפסיקו.

הצרכן יודע מראש שלא יהיה החזר

"מקום בו השדרוג צלח והצרכן הגשים את מטרתו, אזי אין סיבה להחזיר לצרכן את יתרת התמורה בגין התקופה שלא נוצלה וטענות המשיבה בעניין זה מקובלות עלי. קבלת הטענה במקרה בו השירות צלח טרם השלמת מלוא תקופת השדרוג, תוביל למסקנה פרדוקסלית לפיה ככל ששירותי יד 2 יהיו אפקטיביים יותר, מהירים יותר וקצרים יותר, כך ניתן יהיה לתבוע החזר כספי גבוה יותר; ולעומת זאת, ככל ששירותי יד 2 יעילים פחות, לא תהיה זכאות להחזר כספי.

"על צרכן המחליט להפסיק שדרוג אותו רכש בתמורה לתקופה קצובה, לקחת בחשבון את שידוע לו טרם הרכישה, כי לא יבוצע החזר. המשיבה אינה צריכה לבחון מהי סיבת ההפסקה ואף אין לה יכולת לאמת אותה עם כל צרכן וצרכן, כאשר העסקאות נעשות מרחוק, ואף אם טלפונית. הטלת בחינת סיבת הפסקת ההתקשרות, היא נטל שאינו מוצדק על המשיבה, אשר עלול לגרום לסרבול השירות וייקורו.

"אף תנאי מקפח אין, כאשר המשיבה מאפשרת לצרכן להקפיא מודעה מכל סיבה שהיא. זוהי זכות הניתנת לצרכן ואינה נותנת למשיבה כל יתרון וממילא לא מדובר בתנאי הפועל לטובתה. לקוח אשר מטעמיו מבקש להקפיא מודעה, שכן הוא מנהל מו"מ ואינו מעוניין בקבלת פניות נוספות, אינו זכאי להחזר כספי כפי שידוע לו מהתקנון ושעה שבכל רגע נתון הוא יכול להשיב את המודעה לאוויר. הקפאת השירות במקרה זה היא לטובת הצרכן, ואינה מעלה או מורידה למשיבה דבר".

המבקשים חויבו בתשלום הוצאות בסך 30,000 שקל. את המבקשים ייצגו עוה"ד יאיר שילה, ניר כהן ונטליה סטרחוב, ואת "יד 2" - עוה"ד נועה וילינגר והלה פלג.