חברת הניהול גבתה בלי לשאול, ותחזיר לוועד 88 אלף שקל
ועד של בניין בהוד השרון גילה שחברת הניהול חייבה אותו על מפיצי ריח, על שטיפת חניון ועל בדיקות שכבר היו כלולות במחיר, ושחלק מהכסף שנגבה מהדיירים בכלל לא הגיע לחשבון. החברה הגישה תביעה נגדית על יותר מ-165 אלף שקל. המפקח על רישום מקרקעין דחה את התביעה הנגדית,
וקבע שהחברה תשלם לוועד - ולא להפך
מה עושים כשחברת הניהול של הבניין שולחת כל חודש דו"ח מלא בחיובים, והוועד, שחבריו הם מתנדבים, משלם בלי לבדוק כל שורה? בשני בניינים ברחוב אפרים קציר 11 ו-13 בהוד השרון החליטו בסוף לבדוק. ומה שהם מצאו הגיע עד לבית המשפט.
בנובמבר 2017 חתם ועד הבית על הסכם עם זך נדיר אחזקות ושירותים. החברה התחייבה לנהל את שני הבניינים ולתחזק אותם תמורת 19 אלף שקל בחודש. במשך כמה שנים הכל עבד בצורה תקינה. בסוף 2021 התחילו חברי הוועד לגלות חיובים מוזרים, דו"חות שמגיעים באיחור ופער בין הכסף שהדיירים שילמו לבין מה שנכנס בפועל לחשבון של הוועד. בתחילת 2022 ההתקשרות הסתיימה, והוועד תבע את החברה על סכום של כ-102 אלף שקל.
בהסכם היה סעיף ברור: כל עבודה או הוצאה מעבר למחיר החודשי צריכה אישור מראש ובכתב מהוועד. בלי אישור שכזה, הוועד לא צריך לשלם. המפקח על רישום מקרקעין, ארז שטיינברג, כתב שהחברה "נטלה על עצמה במודע את הסיכון העסקי והחוזי שאם תיתן שירות או תבצע עבודות על דעת עצמה ומבלי לקבל את האישור הנדרש מראש ובכתב, היא לא תהיה זכאית לכל תמורה בגין כך". הסעיף גם לא היה קשה לקיום. לפי מה שמנהל החברה, ינון זך, סיפר בעצמו, אפשר היה לקבל אישור מהוועד בוואטסאפ, אפילו "עם האצבע", כלומר בלייק אחד.
המפקח עבר על 14 החיובים שבמחלוקת. דוגמה אחת: לפי ההסכם הבניין היה זכאי לארבעה מפיצי ריח בלי תשלום. בפועל הותקנו רק ארבעה, והחברה גבתה עליהם 300 עד 350 שקל בחודש. חיוב אחר היה 5,043 שקל על בדיקה שנתית של מערכת הכיבוי, אף שבהסכם נכתב במפורש שהבדיקה "כלולה במחיר". החברה גם גבתה 2,043 שקל על שטיפת חניון חצי-שנתית. מנהל החברה טען ששיטת השטיפה היתה אחרת ושהוועד הסכים לה: "אני משוכנע שדיברנו על זה וקיבלתי את האצבע למעלה". אבל אישור שכזה לא הוצג. על חיוב נוסף של 515 שקל לחידוש כרטיס סים לשערי החניון, חודש אחרי שהוועד כבר שילם על אותו הדבר, אמר זך בעדותו: "אני לא מצליח להיזכר במה מדובר". רק בחיוב אחד, 3,000 שקל על התקנת אינטרנט אלחוטי בחניון, הוועד הפסיד. נציג הוועד, צביקה עמית, אישר שהוועד נתן לעבודה הזו אישור, והטענה שהעבודה נעשתה ברשלנות לא הוכחה.
הכסף שנעלם בדרך
רוב דמי הוועד שולמו בכרטיס אשראי ישירות לחשבון של החברה. החברה היתה אמורה להוריד את דמי הניהול ולהעביר את השאר לוועד. רואה החשבון לירן בן אבי השווה בין הדו"חות לבין חשבון הבנק, ומצא שחסרים 9,941 שקל ב-2020 ו-8,238 שקל ב-2021. החברה לא הגישה חוות דעת נגדית. אחד המסמכים שצירפה דווקא הראה שעל תשלום מסוים לספק כבר חויב הוועד. המפקח כתב: "אני מתקשה לתת אמון בגרסתו של מר זך".
החברה טענה גם שהוועד אישר את הדו"חות בזמן אמת, ולכן אין לו סיבה לבוא בטענות עכשיו. המפקח דחה את הטענה הזו: "יש לזכור כי חברי נציגות הם, בדרך כלל, מתנדבים (וכך גם בענייננו)", ולכן "אין לצפות מהם" לבצע ביקורת חשבונאית "יומיומית". הוא הוסיף שצד ש"מנצל את פערי המידע לטובתו ומעביר דו"חות באיחור" לא יכול להסתתר מאחורי השתיקה של הצד השני. ועל האיחור בדו"חות זך בעצמו הודה בחקירה. כשנשאל אם לא עמד בסעיף בהסכם, ענה: "אני מודה ומאשר".
החברה טענה שהוועד הוא זה שהפר את ההסכם, ודרשה בין היתר פיצוי על כך שאב הבית עבר לעבוד אצל הוועד, דמי ניהול לינואר 2022 ופיצוי על עוגמת נפש. המפקח מצא שאת רוב הטענות האלה החברה כבר לא הזכירה בסיכומים. על אחת מהן כתב שהיא "הופרחה לאוויר ללא כל אסמכתה". מתברר גם שהחברה עצמה הפסיקה לתת שירות ב-31 בדצמבר 2021, אף שהוועד ביקש ממנה להמשיך עד סוף ינואר.
בשורה התחתונה, החברה תחזיר 31,832 שקל עבור חיובים בלי אישור ו-18,179 שקל שלא הועברו לחשבון הוועד. בנוסף היא תשלם פיצוי מוסכם של 38 אלף שקל, שהם דמי ניהול של חודשיים, כפי שנקבע בהסכם. המפקח ציין שהחברה עצמה דרשה בתביעה הנגדית בדיוק את אותו סכום, ולכן קשה לה לטעון שהוא מוגזם. בסך הכל מדובר ב-88,011 שקל ועוד ריבית. כמו כן, תשלם החברה 15 אלף שקל שכר טרחת עורך דין ו-5,000 שקל הוצאות משפט. התביעה הנגדית שהגישה החברה נדחתה כולה. את נציגות ועד הבית ייצג עו"ד ליאור הינקוס ואת חברת הניהול ייצג עו"ד זיו כוכבה-חן.
