המפתחים אוהבים את ה-AI, ועדיין שחוקים: כ-22% בלבד מאנשי התוכנה מרוצים בעבודה

הבינה המלאכותית כבר כותבת חלק גדול מהקוד בעולם, ודווקא האנשים שבונים את הכלים האלה מגיעים לעבודה עם מצברים כמעט ריקים. סקר המפתחים השנתי של סטאק אוברפלו, שהשתתפו בו 30,903 אנשי תוכנה מ-169 מדינות, מצא שכ-22% בלבד מהם מגדירים את עצמם מרוצים בעבודה. כשליש אומרים שהם אומללים, וכמעט מחצית ממקמים את עצמם באמצע: עובדים, מספקים את הסחורה, ובלי התלהבות. הנתונים מצטרפים למגמה שכבר נראית גם בישראל, כפי שעלה מהכתבה מהנדס תוכנה אחד, תפוקה של שלושה: כך AI משנה את העבודה בהייטק.

בקבוצת האמצע הזאת, הסיבה הנפוצה ביותר לחוסר המעורבות היא שחיקה ועייפות מהטכנולוגיה, עם כ-21% מהמשיבים. מדובר בנתון מעניין במיוחד דווקא בענף שנחשב במשך שנים לאחד המתגמלים והיציבים בשוק העבודה.

במקביל, השימוש בכלי בינה מלאכותית הפך לשגרה. כ-83% מהמשיבים עובדים עם כלי AI אחד לפחות. כשני שלישים נעזרים בעוזרי קוד או בסוכני קוד, כ-63% בצ'אטבוטים כלליים, וכרבע כבר מפעילים סוכנים ותהליכים אוטומטיים שלמים. מתוך מי שמשתמשים בעוזרי קוד, 73% עושים זאת באופן שוטף, וכשליש מהמשתמשים הקבועים מעידים על ארבע שעות עבודה ויותר מול הכלים האלה. הכלי המוביל הוא קלוד קוד של אנתרופיק, עם כ-66% מהמשתמשים בסוכני קוד.

הסתירה בולטת: יותר מ-60% מהמפתחים מחזיקים בעמדה חיובית כלפי השימוש ב-AI, ואצל המשתמשים הקבועים השיעור מטפס לכ-71%. כלומר, רוב המפתחים אוהבים את הכלים, ועדיין רבים מהם מרגישים שחוקים. ההסבר הסביר נוגע לאופי העבודה עצמה. החלק היצירתי, תכנון הפתרון ומעקב אחרי באג עד שורשו, עובר בהדרגה למכונה, והמפתח הופך יותר ויותר למי שמנסח הוראות, בודק תוצרים ומאשר אותם. הקצב שבו יוצאים כלים חדשים מוסיף לזה תחושה שאי אפשר לעמוד בו.

גם האמון בתוצרים נשאר מותנה. כ-87% מהמשיבים מעידים על מידה כלשהי של אמון בתוצרי ה-AI, עלייה חדה לעומת הסקר הקודם, אבל כמעט מחצית סומכים עליהם כשאפשר לאמת את התוצאה בקלות. פחות מ-10% מוכנים להישען על הכלים בהחלטות עבודה חשובות, וכ-80% רואים חשיבות בציון המקור של קוד או של תשובה שה-AI מייצר. בפועל, ה-AI מקבל את המשימות המוכרות: כתיבת קוד בתחומים שהמפתח מכיר (67%) ותיקון באגים (61%). בשלב ההפעלה והתחזוקה של מערכות בייצור, השיעור יורד לכ-20%.

אחת התגובות של העובדים לשינוי מגיעה דווקא מהכיוון של העצמאות. שיעור המשיבים שהגדירו את עצמם פרילנסרים או עצמאים קפץ בתוך שנה מ-3.9% ל-10.5%. נראה שחלק מהמפתחים מגלים שעם צוות של סוכנים אפשר לבנות מוצר לבד, בלי מעסיק ובלי מנהל. עם זאת, השוק התחרותי יותר עובד גם נגדם: כשעלות פיתוח התוכנה יורדת, נכנסים יותר שחקנים לכל נישה.

הכסף מספר סיפור משלו. לפי הסקר, השכר החציוני השנתי של מהנדס תוכנה עומד על כ-101 אלף דולר, של מהנדס AI ולמידת מכונה על כ-95 אלף דולר ושל מפתח פול-סטאק על כ-80 אלף דולר. בראש הטבלה נמצאים מנהלי פיתוח, עם כ-133 אלף דולר. הנתונים כוללים משיבים מכל העולם ומומרים לדולרים, ולכן נמוכים מהמקובל בארה"ב או בישראל. בשוק המקומי הביקוש למומחי AI ממשיך לעלות, אבל הכניסה לענף קשה במיוחד למתחילים, כפי שתואר בכתבה הביקוש למומחי AI מזנק אבל הג'וניורים נלחמים על הכיסא.

גם למעסיקים יש עכשיו חשבון חדש לעשות. עם העלייה בשימוש, החברות מתחילות להסתכל על עלויות הטוקנים: כ-38% מהמשיבים מדווחים שהארגון שלהם הגביל את השימוש, כ-28% שבוצעה בחינה של ההוצאות וכ-25% שהגישה לכלים הוגבלה לחלק מהעובדים. מנגד, כ-21% מספרים שהארגון דווקא מגדיל את ההוצאה. המפתחים עצמם מעדיפים איכות על פני מחיר בבחירת מודל, 75% לעומת 38%.

למחלקות משאבי אנוש בחברות טכנולוגיה, השילוב של שימוש אינטנסיבי, אמון מוגבל ושחיקה גבוהה עשוי להפוך לבעיה של שימור עובדים. בישראל, שבה כבר פועלים כ-15 אלף מפתחי AI לפי הערכות בענף, כפי שפורט במהפכת ה-AI בהייטק הישראלי, השאלה הזאת רלוונטית במיוחד לחברות שמתחרות על אותם אנשים.

• השעון מתקתק לאנתרופיק: כדי להנפיק בנובמבר, היא חייבת לחשוף את התשקיף בימים הקרובים
• "אוקטובר השחור" של האינטרנט: ה-AI חשף פרצות ב-PHP, והעולם ממהר לעדכן שרתים

להרחבה:
מהנדס תוכנה אחד, תפוקה של שלושה: כך AI משנה את העבודה בהייטק
הביקוש למומחי AI מזנק אבל הג'וניורים נלחמים על הכיסא; מה השכר בהייטק?
מהפכת ה-AI בהייטק הישראלי: 15 אלף מפתחים כבר בשטח